אלימלך מליז'נסק: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: הגהה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
רבי אלימלך נולד לאביו רבי אלעזר ליפא | רבי אלימלך נולד בשנת תע"ז לאביו רבי אלעזר ליפא ולאמו מרת מירל מיריש מירוש. בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם גדול בעל פלפול. בעצת אחיו רבי [[זושא מאניפולי]] נתקרב ל[[מגיד ממזריטש]], ואז עלה במעלות רמות ונשגבות. | ||
היה ידוע כאחד | היה ידוע כאחד מגדולי וחשובי תלמידי המגיד, ולאחר פטירתו מונה על ידי תלמידי המגיד שב[[פולין]] למלא את מקומו. | ||
היה ראשון המביאים את החסידות לפולין ומגדוליה מפיציה שם ועל ידיו רוב יהודי פולין היו חסידיים . | |||
לפני הסתלקותו חילק את כוחותיו הרוחנײם לכמה מתלמידיו. | |||
אמרו חסידי החסידות הכללית: ונהר יוצא מעדן זהו הרה"ק רבי אלימלך תלמיד המגיד ממעזריטש, ומשם יפרד לארבעה ראשים אלו ארבעה מגדולי תלמידיו שמילאו מקומו. | |||
ידוע היה [[ענווה|בענוותנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.{{הערה|1=[[בית רבי]], סג, א.}} | ידוע היה [[ענווה|בענוותנותו]]. כאשר נשאל [[אדמו"ר הזקן]], על ידי [[רב]] [[מתנגד]] אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.{{הערה|1=[[בית רבי]], סג, א.}} | ||
| שורה 46: | שורה 52: | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
*[[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]] | *[[ניגון מיוחס לר' אלימלך מליז'ענסק]] | ||
*ספר המאמרים תשי"א לכ"ק [[ אדמו"ר הריי"צ ]] עמוד 310 ואילך פרקים רחבים מחייו. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־15:10, 2 באפריל 2024
הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק (ה'תע"ז - כ"א באדר תקמ"ז) הידוע בכינוי הרבי רבי אלימלך, או 'הנועם אלימלך'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי אלימלך נולד בשנת תע"ז לאביו רבי אלעזר ליפא ולאמו מרת מירל מיריש מירוש. בצעירותו היה ידוע כתלמיד חכם גדול בעל פלפול. בעצת אחיו רבי זושא מאניפולי נתקרב למגיד ממזריטש, ואז עלה במעלות רמות ונשגבות.
היה ידוע כאחד מגדולי וחשובי תלמידי המגיד, ולאחר פטירתו מונה על ידי תלמידי המגיד שבפולין למלא את מקומו.
היה ראשון המביאים את החסידות לפולין ומגדוליה מפיציה שם ועל ידיו רוב יהודי פולין היו חסידיים .
לפני הסתלקותו חילק את כוחותיו הרוחנײם לכמה מתלמידיו.
אמרו חסידי החסידות הכללית: ונהר יוצא מעדן זהו הרה"ק רבי אלימלך תלמיד המגיד ממעזריטש, ומשם יפרד לארבעה ראשים אלו ארבעה מגדולי תלמידיו שמילאו מקומו.
ידוע היה בענוותנותו. כאשר נשאל אדמו"ר הזקן, על ידי רב מתנגד אחד להגיד לו את מהותו של מחבר הספר נועם אלימלך, שמונח תחת הספסל שלו - של המתנגד, אמר לו אדמו"ר הזקן: גם אם היית מניח אותו עצמו תחת הספסל, גם אז היה שותק ולא היה אומר מאומה.[1]
ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
קיימת מסורה בקרב חסידי חב"ד, כי אדמו"ר הזקן אמר שבעוד שספרו הוא ספר של בינונים, הרי הספר נועם אלימלך הוא ספרן של צדיקים. ואכן, בספר מלבד עשרות הבחינות בהן מכונה הצדיק בספר, למדים ממנו ארחות צדיקים, מעלותיהן הק', דרכי הנהגתם, וצורת השפעתם שפע ברכה לישראל.[2]
במהדורת הספר משנת תש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: "במענה על מכתבו אודות הדפסת הספר הקדוש "נועם אלימלך", בוודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו בעה"י הקונים להיות להם למשמרת הצלחה ככל הספרים הקדושים מרבותינו הק' זי"ע, וראוי הדבר לעשות מבוא הדור כתוב תולדות הרה"ק המחבר, רבותיו בניו ותלמידיו הק' ואיזה ליקוט סיפורים וכדומה שהם עיטור ספרים."[3] הוא נפטר בכ"א באדר, ויום מצויין ברוב קהילות החסידיםבאופן מיוחד מאוד. רבבות יהודים פוקדים את קברו בליז'נסק ביום ההילולא מדי שנה.
חסידות ליז'נסק כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אלימלך שיף (בן רבי אלעזר שיף, אחיו של רבי חנינא שיף שזכה לשמש בקודש באהבה וענווה אצל כמה אדמו"רי גור והוקירוהו וקירבוהו) הינו האדמו"ר מליזנסק הגר בשכונת רמות ומאיר מתורת רבי אלימלך לשומעי לקחו.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- ר' אלעזר מליז'נסק - ממלא מקומו של אביו.
- ר' אליעזר ליפא מחמלניק - מחבר הספר "אורח לחיים".
- ר' יעקב רוטמן ממוגלניץ.
- בנותיו
- מרת מירוש אלוביץ.
- מרת אסתר אטל - אשת רבי אלימלך אלבוים.
- נכדיו
- ר' אריה לייב וויסבלום מחמלניק.
- ר' נפתלי מליז'נסק.
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי מנחם מנדל מרימנוב.
- רבי נפתלי מרופשיץ.
- רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא.
- רבי יעקב יצחק מלובלין.
- רבי ישראל הופשטיין המגיד מקוזניץ.
- המאור ושמש.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נועם אלימלך
- ליקוטי שושנה
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר המאמרים תשי"א לכ"ק אדמו"ר הריי"צ עמוד 310 ואילך פרקים רחבים מחייו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בית רבי, סג, א.
- ↑ אור יקרות עמ' רנ.
- ↑ צילום המכתב. אגרות קודש ח"ה עמ' רסו.
| הקודם: - |
שושלת בית ליז'נסק תע"ז - כ"א באדר תקמ"ז |
הבא: החוזה מלובלין |