שלמה זלמן דבורקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה| | נולד ב[[ז'לובין]] בשנת [[תרע"ב]], לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין{{הערה|אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין. }} משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ שלמה זלמן דבורקין. | ||
אמו,מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע,מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן. | אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת ל[[ליובאוויטש]]. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. [[הרבי הרש"ב]] העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן. | ||
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות. | ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
;אחיו: | ;אחיו: | ||
*ר' משה{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}},*ר' יעקב | *ר' משה{{הערה|מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.}}, | ||
*ר' יהושע *ר' יוסף * | *ר' יעקב | ||
*ר' יהושע | |||
*ר' יוסף | |||
*דובה | |||
ילדיו: | ילדיו: | ||
גרסה אחרונה מ־07:17, 8 במאי 2024
הרב שלמה זלמן דבורקין (תרע"ב - כ"ה טבת תשנ"ז) היה חסיד של הרבי הריי"צ והרבי, שהתגורר בערוב ימיו בכפר סבא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בז'לובין בשנת תרע"ב, לאביו ר׳ יהודה לייב ולאמו מרת חיה שרה דבורקין[1] משפחה חב"דית שורשית. נקרא ע״ש סבו, החסיד ר׳ שלמה זלמן דבורקין.
אמו, מרת חיה שרה, נוהגת הייתה לנסוע, מעת לעת לליובאוויטש. פעם אחת ניצלה את ההזדמנות כדי לבקש ברכה לבן נוסף. הרבי הרש"ב העניק לה ברכה שבזכותה נולד ר׳ שלמה זלמן.
ר׳ שלמה זלמן למד לאחר זמן המהפכה במחתרות.
גויס בכפייה לצבא, בזמן מלחמת העולם השנייה נפצע וכך ניצל מהחזית ושוחרר מהצבא, לאחר מכן נשא את מרת דבורה לבית טאובר, שברחה מפולין לרוסיה, שם התחתנו.
לאחר המלחמה יצאו מרוסיה בזכות מרת דבורה שהיה לה פספורט פולני. הם ניסו לעלות לארץ הקודש אך הוחזרו לקפריסין, שם שהו למשך כשנה, ולאחר מכן עלו שוב לארץ ישראל, ומוסדות המדינה הושיבו אותם במושבה מגדיאל ולאחר מכן עברו לכפר סבא.
לאחר המלחמה ניסה לאתר את בני משפחתו אך לשווא, ברבות הימים נוצר הקשר עם בן דודו הרב זלמן שמעון דבורקין[2].
בהיותו בכפר סבא היה בקשרי ידידות עם הרבנים הרב אליהו ירוחם דרבקין רבה של כפר סבא הרב פרץ אריאל רבה של מגדיאל והרב אהרן יהודה לייב שטיינמן. כשהרב שטיינמן התגורר בכפר סבא נוצר קשר הדוק ביניהם ואף למדו יחד בחברותא.
בהיותו בכפר סבא פעל רבות להפצת יהדות, ערך בריתות מילה לילדים מבתים לא דתיים, מסר שיעורים בנגלה ובחסידות בבתי כנסת בעיר. היה בעל תפילה ובעל קורא. בתור חסיד הרבה לכתוב לרבי ולקבל מענות.
בא"י היה בקשר עם החסידים הרב מאיר שלום בליז'ינסקי[3] הרב אלכסנדר סנדר יודאסין[4]
נפטר ביום שבת, כ"ה טבת תשנ"ז ונטמן בבית העלמין הר המנוחות.
על מצבתו כמעט ולא נחקק כלום מלבד שמו, שם אביו ותאריך פטירתו, והכיתוב: "חסיד צדיק תמים ועניו".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו
- ר' משה[5],
- ר' יעקב
- ר' יהושע
- ר' יוסף
- דובה
ילדיו:
- ישראל דבורקין
- יהודה לייב דבורקין בני ברק
- מרת לאה אשת ר' יעקב סטמבלר ע"ה
- מרת מלכה
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשורה משפחת דבורקין י"ט אלול תשע"ח[6].
הערות שוליים
- ↑ אמו אף היא לבית משפחת דבורקין, אביה החסיד יונה מרדכי דבורקין.
- ↑ ,במכתב הראשון (מבין שלל התכתבויות שהיו בהמשך) לאחר הקשר שנוצר כותב ר שלמה זלמן לרב זלמן שמעון דבורקין: "ב"ה שנת תשמ"א, לכבוד הרב זלמן שמעון דבורקין אני שמח שנתברר שאנו בני דודים ונזכה שנתראה פנים אל פנים בארץ ישראל במהרה עם משיח צדקנו אמן, בן דודך שלמה זלמן כפר סבא". הרב זלמן שמעון דבורקין כותב לר' שלמה זלמן על הרקע המשפחתי שלו: "ב"ה ב' מר"ח תשמ"א כ' הנכבד מו"ה זלמן דבורקין הנני שולח בזה לכ' סך חמישים שקלים. אני יליד ראגאטשאוו פלך מאהליב ואבי ז"ל נולד בעיר זלאבין ואבות אבותי יולדו כמדומה בעיר בברויסק, ידיד' ז"ש דווארקין."
- ↑ במשכנו במגדיאל באחד מהלילות נשרף ביתו כליל ועד שעבר לכפר סבא הרב מאיר בליזנסקי דאג לבנו ר' יהודה לייב (שלמד ברשת אהלי יוסף יצחק שבכפר סבא בהנלת בנו מענדל) וגידלו למעלה מחצי שנה בביתו שברמת גן
- ↑ בנו ר' יהודה לייב שימשו ואף קיבל ממנו תעודת הסמכה לספרות סת"ם (ראה כאן).
- ↑ מוזכר בספר התמימים חלק א עמ' קכח. ובספר האח שנת תערב עמ 237.
- ↑ לקריאה
