כוונת המקווה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 24: / שורה 24: @@
 עניינו של שם אל"ד הוא להמשיך את האל"ף{{הערה|אותיות פל"א, הרומז ל"אלופו של עולם. ראה ספר הערכים חלק ה' עמ' פט ואילך, ועמ' קפב ואילך.}} בתוך ספירת המלכות (הנקראת "דל") על מנת להמתיק את הדינים שבה.
-הטעם (הפנימי{{הערה|ראה בסידור עם דא"ח עמ' קנ"ח, שהטעם הפשוט הוא שהמלכות "מסתתרת בריבוי הצמצומים", וכמו שכתוב{{הערה|תהילים קטז ו.}} "דלותי ולי יהושיע".}}) שנקראת המלכות "דל", כי ממנה יונקות הקליפות. כי הקליפות לא יכולות לינוק מהמידות עצמן (הנקראות "עץ הדעת") אלא רק למטה מהן - מספירת המלכות (שהיא שורש נשמות ישראל). ומרוב יניקת החיצונים שגורעים ממנה את אורה, נקראת כנסת ישראל בשם "דל"{{הערה|סידור שם קנח ג-ד.}}.
+הטעם (הפנימי{{הערה|ראה בסידור עם דא"ח עמ' קנ"ח, שהטעם הפשוט הוא שהמלכות "מסתתרת בריבוי הצמצומים", וכמו שכתוב{{הערה|תהלים קטז ו.}} "דלותי ולי יהושיע".}}) שנקראת המלכות "דל", כי ממנה יונקות הקליפות. כי הקליפות לא יכולות לינוק מהמידות עצמן (הנקראות "עץ הדעת") אלא רק למטה מהן - מספירת המלכות (שהיא שורש נשמות ישראל). ומרוב יניקת החיצונים שגורעים ממנה את אורה, נקראת כנסת ישראל בשם "דל"{{הערה|סידור שם קנח ג-ד.}}.
 ומכיון ששורש המלכות הוא בבינה{{הערה|כתר שם טוב סימנים ב' ופז (ב-ד).}} ואין הדינים נמתקים אלא בשורשן{{הערה|לעיל בסעיף הראשון בפסקה השניה.}}, העברת רוח הטומאה וטהרת הקדושה הוא ע"י העלאת כל הטוב עם הרע הכלול בו לבינה – שם מתגלה רוממות עצמות אור אין סוף ופנימיות הכתר (בחינת "עתיק", פנימיות התענוג האלוקי{{הערה|שהרי "התגלות עתיק הוא בבינה, כמובא מע"ח במקומות רבים, וראה מאמרי אדמהאמ"צ דרושי חתונה ח"ב עמ' תרכב (ועיי"ש), הנחות תקע"ז עמ' ד' וש"נ. וראה זח"ג קע"ח ב', ותו"א לך לך יא סע"ב ואילך, וכן בתו"ח בראשית פא-ב ועטרת ראש דרוש לעשי"ת סג, ובביאורי הזוהר להצ"צ ח"א עמ' שסד ואילך.}}, ובה נמתקים כל הדינים הקשים.
@@ שורה 45: / שורה 45: @@
 ==הטבילה בבור ובארבעים סאה מים דווקא==
 ===מים===
-המים רומזים לחכמה{{הערה|ע"ח שער הכוונת עניין טבילת ובכמה מקומות, ובחסידות אוה"ת דברים ג (יוה"כ ע' אתקצג) ובכמה מקומות.}}. והיינו, כשם שאין להם גוון (שקופים) ומקבלים את צבע הכלי בהם שהן בו, כך בחינת  החכמה. מצד עצמה היא אור פשוט (היולי), וכשנמשך בכלי הבינה משתנה לפי אופן ההשגה.
+המים רומזים לחכמה{{הערה|ע"ח שער הכוונת עניין טבילת ובכמה מקומות, ובחסידות אוה"ת דברים ג (יוה"כ ע' אתקצג) ובכמה מקומות.}}. והיינו, כשם שאין להם גוון (שקופים) ומקבלים את צבע הכלי בהם שהן בו, כך בחינת החכמה. מצד עצמה היא אור פשוט (היולי), וכשנמשך בכלי הבינה משתנה לפי אופן ההשגה.
 ===ארבעים סאה===
@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 ===מיים חיים ולא שאובין===
-מי המקווה צריכים להיות דווקא בידי שמיים, כי שינוי הצירופים מדין לחסד הוא ע"י המשכת בחינת הכתר (כנ"ל), וכתר נקרא שמיים{{הערה|לקו"ת בחוקותי מה ב, נשא כא ג ועוד.}}. מה שאין כן מים שאובין  רומזין להארות והמשכות שכבר ירדו ונמשכו בכלים דזעיר אנפין (שנקרא אדם), וכבר יש להם "גוון", ואינם יכולים עוד להשתנות ולשנות מדין לחסד{{הערה|סידור עם דא"ח קנט ד'.}}.
+מי המקווה צריכים להיות דווקא בידי שמיים, כי שינוי הצירופים מדין לחסד הוא ע"י המשכת בחינת הכתר (כנ"ל), וכתר נקרא שמיים{{הערה|לקו"ת בחוקותי מה ב, נשא כא ג ועוד.}}. מה שאין כן מים שאובין רומזין להארות והמשכות שכבר ירדו ונמשכו בכלים דזעיר אנפין (שנקרא אדם), וכבר יש להם "גוון", ואינם יכולים עוד להשתנות ולשנות מדין לחסד{{הערה|סידור עם דא"ח קנט ד'.}}.
 ==המחלוקת עם האר"י==
@@ שורה 64: / שורה 64: @@
 והמחלוקת היא, שדעת האר"י{{הערה|שער הכוונות דרושי סדר שבת דרוש א', פע"ח שער השבת פ"ג ופ"ד, ובסידור האריז"ל כוונת הטבילה (לפני סדר קבלת שבת.}} בכוונת המקווה הוא, שצריך לכוון לשילוב שם אל"ד בשם אהי"ה '''הפשוט''' (בלי מילוי), וכוונת הבעש"ט היא לכוון לשילוב זה דווקא בשם אהי"ה במילוי ה'.
-והנה, תוכן הסיפור שם הוא שתיכף אשר שמע הבעש"ט דיבור זה מפיהם מיד השליך ראשו לאחוריו, ופניו נעשה לפיד אש ועיניו בולטות (כדרכו בהפשטות הגשם בעת עליתו בעולמות העליונים) ונפל על תלמידיו פחד ורעדה גדולה,  ובקצה השולחן ר' נחמן מהורדוק (שהיה צעיר התלמידים), ובחלומו ראה את הבעש"ט מתווכח עם  האר"י זמן רב עד שהודה האר"י לבעש"ט בצדקת דבריו.
+והנה, תוכן הסיפור שם הוא שתיכף אשר שמע הבעש"ט דיבור זה מפיהם מיד השליך ראשו לאחוריו, ופניו נעשה לפיד אש ועיניו בולטות (כדרכו בהפשטות הגשם בעת עליתו בעולמות העליונים) ונפל על תלמידיו פחד ורעדה גדולה, ובקצה השולחן ר' נחמן מהורדוק (שהיה צעיר התלמידים), ובחלומו ראה את הבעש"ט מתווכח עם האר"י זמן רב עד שהודה האר"י לבעש"ט בצדקת דבריו.
 ==טבילה לפני שבת==
 עניין הטבילה במקווה מובא בקבלה{{הערה|כתבי האר"י שם.}} ובחסידות{{הערה|בסידור עם דא"ח מובאים דרושי המקווה לפני ובסמוך ל"סדר הכנסת שבת", ובספר המנהגים עמ' 25}} בקשר עם ההכנות לשבת.
-ועל פי האמור לעיל נראה לומר, דכללות העניין דשבת ומקווה אחד הוא, דשבת הוא עת רצון (עליית העולמות{{הערה|לקו"ת בהר מא.}}) שמתבטלים אז כל הדינים{{הערה|ש"פ תשא תשי"ז, תו"מ התוועדויות חלק יט עמוד 108, אוה"ת תהילים תרל"ג ועוד.}}, וכן המקווה הוא ביטול הדינים ע"י עליית המלכות לשורשה שבבינה (כאמור לעיל).
+ועל פי האמור לעיל נראה לומר, דכללות העניין דשבת ומקווה אחד הוא, דשבת הוא עת רצון (עליית העולמות{{הערה|לקו"ת בהר מא.}}) שמתבטלים אז כל הדינים{{הערה|ש"פ תשא תשי"ז, תו"מ התוועדויות חלק יט עמוד 108, אוה"ת תהלים תרל"ג ועוד.}}, וכן המקווה הוא ביטול הדינים ע"י עליית המלכות לשורשה שבבינה (כאמור לעיל).
 ==טבילה לפני התפילה==
@@ שורה 82: / שורה 82: @@
 ואולי יש להוסיף בכל זה, על פי הידוע שתפילות החול הן בחינת השבת שבכל יום{{הערה|לקו"ת בהר, מא א'.}}, לכן כשם שטבילה היא הכנה כללית לשבת כך היא הכנה פרטית לכל תפילה.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1WFh-qhRBr-vJmDew3tBEqZVjznVEU-tA/view מסורה בסיפור הבעש"ט בכוונת המקווה]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמט פרשת פקודי תשפ"ד עמוד 82
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/04/blog-post_99.html יש לכוון את 'כוונת המקווה' כשטובלים לפני התפילה? • הרבי במכתב מעניין]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]