ליקוטי אמרים - פרק ל"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2") |
||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ') | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק ל"ו - תכלית הבריאה היא "דירה בתחתונים"''' | |||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
העניין שהתבאר ב[[תניא - פרק ל"ה|פרק הקודם]]{{הערה|שהתאחדות עם אלוקות היא דווקא על ידי קיום מצוות '''בגשמיות''', ולא על ידי דביקות ברגש ובמחשבה.}} מעורר תמיהה עצומה: הרי זה היפך השכל הישר! כיצד אפשר להבין שדבר גשמי כלשהו יחבר אותי לאלוקות יותר מעניין רוחני? בפרק זה מתרץ [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] את הקושיא. | |||
{{פרק תניא|פרק= | ==גוף הפרק== | ||
{{פרק תניא|פרק=לו|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ו}}}} | |||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
להידבק בבורא אפשר אך ורק על ידי קיום רצונו. ומאחר ורצונו הוא להתגלות דוקא פה למטה בעולם התחתון{{הערה|ולא בעולמות הרוחניים.}} הרי שהדביקות בו אפשרית דווקא על ידי עניינים תחתונים, דהיינו, קיום מצוות מעשיות. | |||
בהמשך הפרק מתרץ [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] שתי שאלות העולות '''בעקבות''' ההסבר הנ"ל: | |||
:# כיצד ייתכן שנברא מוגבל מצד אחד יראה את הקב"ה ויתאחד איתו ומצד שני ישאר על עומדו ולא יתבטל במציאות? את הכח לזה נותנת התורה. | |||
:# כיצד אומרים שקיום מצוות מביא להשראת השכינה - הרי אינני מרגיש כלום? למרות שגם עכשיו נעשית השראת השכינה{{הערה|על ידי כפיית הסטרא אחרא וקיום מצוות, כאמור לעיל.}} - שלימות קיום רצון ה'{{הערה|שיאיר האלוקות כאן בעולם הזה בשלימות, ובעיקר - בגילוי.}} יהיה רק לעתיד לבוא. | |||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
| שורה 13: | שורה 25: | ||
*[[ימות המשיח]] | *[[ימות המשיח]] | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]]|הבא=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]}} | |||
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:13, 8 בספטמבר 2020
| תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ') | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ל"ו - תכלית הבריאה היא "דירה בתחתונים"
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
העניין שהתבאר בפרק הקודם[1] מעורר תמיהה עצומה: הרי זה היפך השכל הישר! כיצד אפשר להבין שדבר גשמי כלשהו יחבר אותי לאלוקות יותר מעניין רוחני? בפרק זה מתרץ הרבי את הקושיא.
גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק לו | ||
|---|---|---|
פרק לו והנה מודעת זאת מארז"ל שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. והנה לא שייך לפניו יתברך בחינת מעלה ומטה כי הוא יתברך ממלא כל עלמין בשוה. אלא ביאור הענין כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו יתברך יחיד ומיוחד וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם וגם עתה כן הוא לפניו יתברך רק שהשינוי הוא אל המקבלים חיותו ואורו יתברך שמקבלים על ידי לבושים רבים המכסים ומסתירים אורו יתברך כדכתיב "כי לא יראני האדם וחי" וכדפירוש רז"ל שאפילו מלאכים הנקראין חיות אין רואין כו' וזהו ענין השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה על ידי ריבוי הלבושים המסתירים האור והחיות שממנו יתברך עד שנברא עולם הזה הגשמי והחומרי ממש והוא התחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו יתברך וחשך כפול ומכופל עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד. והנה תכלית השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה אינו בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך אלא התכלית הוא עולם הזה התחתון שכך עלה ברצונו יתברך להיות נחת רוח לפניו יתברך כד אתכפיא סטרא אחרא ואתהפך חשוכא לנהורא שיאיר אור ה' אין סוף ברוך הוא במקום החשך והסטרא אחרא של כל עולם הזה כולו ביתר שאת ויתר עז ויתרון אור מן החשך מהארתו בעולמות עליונים שמאיר שם על ידי לבושים והסתר פנים המסתירים ומעלימים אור אין סוף ברוך הוא שלא יבטלו במציאות. ולזה נתן הקב"ה לישראל את התורה שנקראת עוז וכח וכמארז"ל שהקב"ה נותן כח בצדיקים לקבל שכרם לעתיד לבא שלא יתבטלו במציאות ממש באור ה' הנגלה לעתיד בלי שום לבוש כדכתיב "ולא יכנף עוד מוריך" [פירוש שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש] והיו עיניך רואות את מוריך וכתיב כי עין בעין יראו וגו' וכתיב לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וגו' כי ה' יהיה לך לאור עולם וגו'. ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו*:
|
סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
להידבק בבורא אפשר אך ורק על ידי קיום רצונו. ומאחר ורצונו הוא להתגלות דוקא פה למטה בעולם התחתון[2] הרי שהדביקות בו אפשרית דווקא על ידי עניינים תחתונים, דהיינו, קיום מצוות מעשיות.
בהמשך הפרק מתרץ הרבי שתי שאלות העולות בעקבות ההסבר הנ"ל:
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
| הקודם: פרק ל"ה |
פרקי לקוטי אמרים | הבא: פרק ל"ז |