ליקוטי אמרים - פרק ל"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2")
 
(11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים לה-מ}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק ל"ו - תכלית הבריאה היא "דירה בתחתונים"'''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
העניין שהתבאר ב[[תניא - פרק ל"ה|פרק הקודם]]{{הערה|שהתאחדות עם אלוקות היא דווקא על ידי קיום מצוות '''בגשמיות''', ולא על ידי דביקות ברגש ובמחשבה.}} מעורר תמיהה עצומה: הרי זה היפך השכל הישר! כיצד אפשר להבין שדבר גשמי כלשהו יחבר אותי לאלוקות יותר מעניין רוחני? בפרק זה מתרץ [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] את הקושיא.


{{פרק תניא|פרק=ל"ו|טקסט הפרק="והנה מודעת זאת מארז"ל שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקב"ה להיות לו [[דירה בתחתונים]]. והנה לא שייך לפניו יתברך בחינת מעלה ומטה כי הוא יתברך [[ממלא כל עלמין]] בשוה. אלא ביאור הענין כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו יתברך יחיד ומיוחד וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם וגם עתה כן הוא לפניו יתברך רק שהשינוי הוא אל המקבלים חיותו ואורו יתברך שמקבלים על ידי לבושים רבים המכסים ומסתירים אורו יתברך כדכתיב "כי לא יראני האדם וחי" וכדפירוש רז"ל שאפילו [[מלאכים]] הנקראין [[חיות]] אין רואין כו' וזהו ענין [[השתלשלות העולמות]] וירידתם ממדרגה למדרגה על ידי ריבוי הלבושים המסתירים האור והחיות שממנו יתברך עד שנברא [[עולם הזה]] הגשמי והחומרי ממש והוא התחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו יתברך וחשך כפול ומכופל עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד. והנה תכלית השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה אינו בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך אלא התכלית הוא עולם הזה התחתון שכך עלה ברצונו יתברך להיות נחת רוח לפניו יתברך כד [[אתכפיא סטרא אחרא]] ו[[אתהפכא|אתהפך חשוכא לנהורא]] שיאיר אור ה' אין סוף ב"ה במקום החשך וה[[סטרא אחרא]] של כל עולם הזה כולו ביתר שאת ויתר עז ויתרון אור מן החשך מהארתו בעולמות עליונים שמאיר שם על ידי לבושים והסתר פנים המסתירים ומעלימים אור אין סוף ב"ה שלא יבטלו במציאות. ולזה נתן הקב"ה לישראל את ה[[תורה]] שנקראת עוז וכח וכמארז"ל שהקב"ה נותן כח בצדיקים לקבל שכרם לעתיד לבא שלא יתבטלו במציאות ממש באור ה' הנגלה לעתיד בלי שום לבוש כדכתיב "ולא יכנף עוד מוריך" [פירוש שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש] והיו עיניך רואות את מוריך וכתיב כי עין בעין יראו וגו' וכתיב לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וגו' כי ה' יהיה לך לאור עולם וגו'. ונודע ש[[ימות המשיח]] ובפרט כש[[תחיית המתים|יחיו המתים]] הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו*:{{תניא הגהה|*(וקבלת שכר עיקרו באלף השביעי כמ"ש בלקוטי תורה מהאר"י ז"ל):}}וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת [[מתן תורה]] כדכתיב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" הראת ממש בראיה חושיית כדכתיב וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ופי' רז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'. וכן לארבע רוחות ולמעלה ולמטה וכדפי' ב[[תיקונים]] דלית אתר דלא מליל מיניה עמהון כו' והיינו מפני גילוי רצונו יתברך ב[[עשרת הדברות]] שהן כללות ה[[תורה]] שהיא פנימית רצונו יתברך וחכמתו ואין שם הסתר פנים כלל כמ"ש "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים" ולכן היו [[ביטול#אופן הביטול#ביטול במציאות|בטלים במציאות]] ממש כמארז"ל שעל כל דיבור פרחה נשמתן כו' אלא שהחזירה הקב"ה להן בטל שעתיד להחיות בו את המתים והוא טל תורה שנקרא עוז כמארז"ל כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו כו' רק שאחר כך גרם החטא ונתגשמו הם והעולם עד עת קץ הימין שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה' שיאיר לישראל על ידי ה[[תורה]] שנקראת עוז ומיתרון ההארה לישראל יגיה חשך האומות גם כן כדכתיב "והלכו גוים לאורך" וגו' וכתיב "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" וכתיב "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו" וגו' וכתיב "לבוא בנקרת הצורים ובסעיפי הסלעים מפני פחד ה' והדר גאונו" וגו' וכמ"ש "והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וגו'":"}}
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=לו|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק ל"ו}}}}


==סיכום הפרק==
==סיכום הפרק==
להידבק בבורא אפשר אך ורק על ידי קיום רצונו. ומאחר ורצונו הוא להתגלות דוקא פה למטה בעולם התחתון{{הערה|ולא בעולמות הרוחניים.}} הרי שהדביקות בו אפשרית דווקא על ידי עניינים תחתונים, דהיינו, קיום מצוות מעשיות.


==צילום דפוס התניא==
בהמשך הפרק מתרץ [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] שתי שאלות העולות '''בעקבות''' ההסבר הנ"ל:
:# כיצד ייתכן שנברא מוגבל מצד אחד יראה את הקב"ה ויתאחד איתו ומצד שני ישאר על עומדו ולא יתבטל במציאות? את הכח לזה נותנת התורה.
:# כיצד אומרים שקיום מצוות מביא להשראת השכינה - הרי אינני מרגיש כלום? למרות שגם עכשיו נעשית השראת השכינה{{הערה|על ידי כפיית הסטרא אחרא וקיום מצוות, כאמור לעיל.}} - שלימות קיום רצון ה'{{הערה|שיאיר האלוקות כאן בעולם הזה בשלימות, ובעיקר - בגילוי.}} יהיה רק לעתיד לבוא.


==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
שורה 13: שורה 25:
*[[ימות המשיח]]
*[[ימות המשיח]]


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]]|הבא=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]}}
{{הערות שוליים}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק ל"ה|פרק ל"ה]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]}}
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה אחרונה מ־09:13, 8 בספטמבר 2020

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים ל"ה-מ')
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף הדירה בתחתונים (פרקים ל"ה-מ'), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה-מ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מעלת המעשה
פרקים ל"ה - ל"ז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חשיבות הכוונה שבמעשה
פרקים ל"ח - מ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
השראת השכינה:
דווקא על ידי מצוות מעשיות

פרק ל"ה
 
תכלית הבריאה
"דירה בתחתונים"

פרק ל"ו
 
הגילוי יהיה לעתיד לבוא
פרק ל"ז
 
 
 
מעשה בלא כוונה כגוף בלא נשמה
פרק ל"ח
 
מעלת הנשמות על המלאכים:
מצד הכוונה המתלבשת במעשה

פרק ל"ט
 
בלא כוונה נשאר המעשה בעולם הפירוד
פרק מ'
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק ל"ו - תכלית הבריאה היא "דירה בתחתונים"

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

העניין שהתבאר בפרק הקודם[1] מעורר תמיהה עצומה: הרי זה היפך השכל הישר! כיצד אפשר להבין שדבר גשמי כלשהו יחבר אותי לאלוקות יותר מעניין רוחני? בפרק זה מתרץ הרבי את הקושיא.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק לו
פרק לו והנה מודעת זאת מארז"ל שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. והנה לא שייך לפניו יתברך בחינת מעלה ומטה כי הוא יתברך ממלא כל עלמין בשוה. אלא ביאור הענין כי קודם שנברא העולם היה הוא לבדו יתברך יחיד ומיוחד וממלא כל המקום הזה שברא בו העולם וגם עתה כן הוא לפניו יתברך רק שהשינוי הוא אל המקבלים חיותו ואורו יתברך שמקבלים על ידי לבושים רבים המכסים ומסתירים אורו יתברך כדכתיב "כי לא יראני האדם וחי" וכדפירוש רז"ל שאפילו מלאכים הנקראין חיות אין רואין כו' וזהו ענין השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה על ידי ריבוי הלבושים המסתירים האור והחיות שממנו יתברך עד שנברא עולם הזה הגשמי והחומרי ממש והוא התחתון במדרגה שאין תחתון למטה ממנו בענין הסתר אורו יתברך וחשך כפול ומכופל עד שהוא מלא קליפות וסטרא אחרא שהן נגד ה' ממש לומר אני ואפסי עוד. והנה תכלית השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה אינו בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך אלא התכלית הוא עולם הזה התחתון שכך עלה ברצונו יתברך להיות נחת רוח לפניו יתברך כד אתכפיא סטרא אחרא ואתהפך חשוכא לנהורא שיאיר אור ה' אין סוף ברוך הוא במקום החשך והסטרא אחרא של כל עולם הזה כולו ביתר שאת ויתר עז ויתרון אור מן החשך מהארתו בעולמות עליונים שמאיר שם על ידי לבושים והסתר פנים המסתירים ומעלימים אור אין סוף ברוך הוא שלא יבטלו במציאות. ולזה נתן הקב"ה לישראל את התורה שנקראת עוז וכח וכמארז"ל שהקב"ה נותן כח בצדיקים לקבל שכרם לעתיד לבא שלא יתבטלו במציאות ממש באור ה' הנגלה לעתיד בלי שום לבוש כדכתיב "ולא יכנף עוד מוריך" [פירוש שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש] והיו עיניך רואות את מוריך וכתיב כי עין בעין יראו וגו' וכתיב לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם וגו' כי ה' יהיה לך לאור עולם וגו'. ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלימות בריאות עולם הזה שלכך נברא מתחילתו*:
הגהה
*(וקבלת שכר עיקרו באלף השביעי כמו שכתב בלקוטי תורה מהאר"י ז"ל):
וגם כבר היה לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה כדכתיב "אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו" הראת ממש בראיה חושיית כדכתיב וכל העם רואים את הקולות רואים את הנשמע ופי' רז"ל מסתכלים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כו'. וכן לארבע רוחות ולמעלה ולמטה וכדפי' בתיקונים דלית אתר דלא מליל מיניה עמהון כו' והיינו מפני גילוי רצונו יתברך בעשרת הדברות שהן כללות התורה שהיא פנימית רצונו יתברך וחכמתו ואין שם הסתר פנים כלל כמו שכתב "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים" ולכן היו בטלים במציאות ממש כמארז"ל שעל כל דיבור פרחה נשמתן כו' אלא שהחזירה הקב"ה להן בטל שעתיד להחיות בו את המתים והוא טל תורה שנקרא עוז כמארז"ל כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו כו' רק שאחר כך גרם החטא ונתגשמו הם והעולם עד עת קץ הימין שאז יזדכך גשמיות הגוף והעולם ויוכלו לקבל גילוי אור ה' שיאיר לישראל על ידי התורה שנקראת עוז ומיתרון ההארה לישראל יגיה חשך האומות גם כן כדכתיב "והלכו גוים לאורך" וגו' וכתיב "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" וכתיב "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו" וגו' וכתיב "לבוא בנקרת הצורים ובסעיפי הסלעים מפני פחד ה' והדר גאונו" וגו' וכמו שכתב "והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך וגו'":

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

להידבק בבורא אפשר אך ורק על ידי קיום רצונו. ומאחר ורצונו הוא להתגלות דוקא פה למטה בעולם התחתון[2] הרי שהדביקות בו אפשרית דווקא על ידי עניינים תחתונים, דהיינו, קיום מצוות מעשיות.

בהמשך הפרק מתרץ הרבי שתי שאלות העולות בעקבות ההסבר הנ"ל:

  1. כיצד ייתכן שנברא מוגבל מצד אחד יראה את הקב"ה ויתאחד איתו ומצד שני ישאר על עומדו ולא יתבטל במציאות? את הכח לזה נותנת התורה.
  2. כיצד אומרים שקיום מצוות מביא להשראת השכינה - הרי אינני מרגיש כלום? למרות שגם עכשיו נעשית השראת השכינה[3] - שלימות קיום רצון ה'[4] יהיה רק לעתיד לבוא.

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שהתאחדות עם אלוקות היא דווקא על ידי קיום מצוות בגשמיות, ולא על ידי דביקות ברגש ובמחשבה.
  2. ולא בעולמות הרוחניים.
  3. על ידי כפיית הסטרא אחרא וקיום מצוות, כאמור לעיל.
  4. שיאיר האלוקות כאן בעולם הזה בשלימות, ובעיקר - בגילוי.
הקודם:
פרק ל"ה
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק ל"ז