רבי משה איסרליש – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[קרקוב]] שבדרום [[פולין]] לאביו רבי ישראל. | ||
[[סמיכה|הוסמך לרבנות]] בגיל 13, ולמד בישיבה אצל מי שלאחר מכן נעשה חותנו - רבי שלום שכנא מלובלין. כיהן כדיין וכראש ישיבה שהקים בעיר [[קרקוב]]. היה רבה הראשי של הקהילה היהודית בקז'ימייז'. | |||
כתב חיבור מקיף על ה[[טור]] בשם "דרכי משה". לאחר שראה ש[[רבי יוסף קארו]] כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - ה[[שולחן ערוך]], הסתפק בכתיבת הגהות על השולחן ערוך לפי פסקי ומנהגי האשכנזים. | כתב חיבור מקיף על ה[[טור]] בשם "דרכי משה". לאחר שראה ש[[רבי יוסף קארו]] כתב את החיבור בית יוסף וקיצר אותו. לאחר מכן ביקש לקצר את חיבורו עוד יותר לספר פסיקה מעשית, אך לאחר שראה את חיבורו של רבי יוסף קארו - ה[[שולחן ערוך]], הסתפק בכתיבת הגהות על השולחן ערוך לפי פסקי ומנהגי האשכנזים. | ||
מנוחתו כבוד בבית העלמין | מנוחתו כבוד בבית העלמין ב[[קרקוב]], ויהודים רבים היו עולים לקברו ביום [[ל"ג בעומר]]. | ||
ה[[רבי]] מביא את מאמר החתם סופר: {{ציטוטון|ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א}}{{מקור}}. | ה[[רבי]] מביא את מאמר החתם סופר: {{ציטוטון|ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א}}{{מקור}}. | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
עוד מסופר שפעם בערב יום כיפור קיבץ אדמו"ר הזקן עשרה אנשים ואמר להם שרוצה לבקש בפניהם מחילה מהרמ"א על שפגע בכבודו בכך שמתנגד לדעתו המחמירה בדיני תשעה באב ומקלה בדיני סרכות הראה ואמר שהיה מוטב לו להחמיר בסרכות ולהקל בתשעה באב. לאחר שביקש אדמו"ר הזקן מחילה הוסיף שאף על פי כן אינו חוזר בו מדעתו{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] ברחבי תבל ע' 407}}. | עוד מסופר שפעם בערב יום כיפור קיבץ אדמו"ר הזקן עשרה אנשים ואמר להם שרוצה לבקש בפניהם מחילה מהרמ"א על שפגע בכבודו בכך שמתנגד לדעתו המחמירה בדיני תשעה באב ומקלה בדיני סרכות הראה ואמר שהיה מוטב לו להחמיר בסרכות ולהקל בתשעה באב. לאחר שביקש אדמו"ר הזקן מחילה הוסיף שאף על פי כן אינו חוזר בו מדעתו{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] ברחבי תבל ע' 407}}. | ||
==צום תשעה בטבת== | |||
רבים תמהו ולא ידעו פשר צום יום [[ט' בטבת]] וכתבו בו טעמים רבים. הרמ"א בספרו מחיר יין העלה סיבה אפשרית לצום, אלו דבריו:{{הערה|{{היברובוקס|רמ"א|מחיר יין|40161|ירושלים תשט"ז, עמ' מד, פרק ב פסוק טז|עמוד דיגיטלי=44}}}} {{ציטוטון|ואמר שלקיחה זו (של אסתר הדסה למלך) היתה בחדש העשירי הוא חדש [[טבת]] בשנת שבע למלכותו, נקט זה החודש יותר מכל חודשי השנה להיות שבעל הלכות גדולות ז"ל כתב כל יומי דראוי להתענות כו', וכתב ט' בטבת ולא כתב על מה מתענין בו כי לא כתבו רבותינו טעמו, לכן קאמר שפטירת אסתר היתה בחדש העשירי בחדש טבת.}} דבריו לא ברורים, היו שכתבו שהוא מתכוון לומר שסיבת הצום היא מפני שאז נלקחה אסתר המלכה אל המלך אחשוורוש,{{הערה|חיים סימונס שם}} הרב [[יאיר חיים בכרך]] הבין את דבריו שסיבת הצום היא מיתת אסתר. ולדעתו פטירת אסתר המלכה חל ביום [[ט' בטבת]]{{הערה|'''מקור חיים''', אורח חיים, סימן תק"פ.}} | |||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
כן חיבר פירוש למסכתות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], לאגדות התלמוד ול[[ספר הזוהר]], שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו. | כן חיבר פירוש למסכתות ה[[תלמוד בבלי|ש"ס]], לאגדות התלמוד ול[[ספר הזוהר]], שלא ראו אור. חלק מחיבוריו לא השתמרו. | ||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||