|
תגיות: שינוי יעד הפניה שחזור ידני |
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{אין תמונה}}
| | #הפניה [[צבי טורנהיים]] |
| רבי '''צבי הכהן טורנהיים''' ([[ה' באייר]] ה[[תרע"ד]] - [[ד' בסיוון]] [[תשס"א]]) היה ה[[אדמו"ר]] לבית לוקווע וולברוז'.
| |
| | |
| ==תולדות חיים==
| |
| נולד ב[[ה' באייר]] ה[[תרע"ד]] בעיר ביאלא, לאביו ר' יאיר אלימלך. בהיותו ילד קטן התייתם מאביו כמדומה בגיל 4 ובהיותו בגיל 16 כבר כיהן כראש-ישיבה בעיר לודז'ט שליד שעדליץ, שם הרביץ תורה לעדרים במשך שנים מספר.
| |
| | |
| כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ניצל בנס מהתופת, לאחר שחצה את הגבול לבריסק שב[[רוסיה]] הלבנה, אז החל את טלטוליו הרבים שנסתיימו רק בסיום המלחמה הנוראה. גם בבריסק ניצל רבי צבי בנס מגזירותיו של סטאלין הצורר, ששלח אלפי אנשים לסיביר. רבי צבי היה בין האלפים המיועדים להישלח לסיביר, אולם הוא הפיל את עצמו מהרכבת וכך ניצל פעם שנייה ממוות.
| |
| | |
| בהמשך הגיע ל[[סמרקנד]], שם יהודי מהשלטון הקומוניסטי "הלשין" וטפל עליו עלילה, בעקבות זאת נשפט לשנת גלות אחת ב[[סיביר]]. לאחר שריצה את רוב עונשו, הצליח להשיג אישור מהרופא המקומי, כי אינו כשיר לשבת במקום, וכך ניצל פעם שלישית.
| |
| | |
| ב[[מלחמת העולם השנייה]] נספו כל משפחתו, חוץ מאחיו, שעבר להתגורר ב[[ברזיל]].
| |
| | |
| == היכרותו עם חב"ד ==
| |
| את היכרותו הראשונה עם [[חסידות חב"ד]] עשה רבי צבי ב[[סמרקנד]], אליה הגיע במהלך נדודיו. ב[[סמרקנד]] התחבר עם גדולי [[חסיד]]י חב"ד ששהו שם בשנות המלחמה, כגון ה[[משפיע]] ר' [[ניסן נמנוב]], ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] ועוד. רבי צבי התחבב עליהם והיה לומד איתם [[חסידות חב"ד]].
| |
| | |
| לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הוא [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יוסף-אליעזר מילגרוד מ[[קייב]], שחתניו נמנו עם חסידי חב"ד, ביניהם - הרב [[ישראל לייבוב]].
| |
| | |
| לאחר שהצליחו לצאת מ[[מסך הברזל]] - שוב, בעזרתם הרבה של חסידי חב"ד, דרך מעבר לבוב-למברג - הגיע רבי צבי ל[[פריז]], שם המשיך את קשריו עם חסידי חב"ד.
| |
| | |
| == נסיעתו לברזיל ==
| |
| אחיו שנותר חי הזמינו לבוא אצלו לברזיל, אך לרבי צבי הייתה כבר אשרת כניסה (-ויזה) מוכנה ל[[ארה"ב]] והוא התלבט לאן לנסוע. ב[[י"ט שבט]] [[תש"ז]] החליט רבי צבי לפנות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ולשאול בעצתו. וכחודש לאחר-מכן, ב[[כ"ח אדר]], זכה לקבל מענה מפורט מאדמו"ר הריי"צ בזה הלשון: {{ציטוטון|אל התלמיד החשוב מר צבי שי' טארענהיים. שלום וברכה! במענה על מכתבו מי"ט שבט העבר בוודאי ימצא במחנהו מזקני [[אנ"ש]] שי' אשר יוכל בעזה"י ללמוד אצלם [[תורת החסידות]] ודרכי החסידות. ההצעה שיסע לבראזיל נכונה היא, ויתחזק ויתאמץ במלוי השליחות המוטלת עליו מההשגחה העליונה בחזוק התורה והיהדות עד בכדי שיוכל להאציל מרוחו גם על סביבתו במדינה שיהיה שם שגם הם יעזרו לו בעבודתו. השי"ת יברכו ויצליחו בכל הצריך לו בגשמיות וברוחניות}}.
| |
| | |
| רבי צבי אכן נסע לברזיל. עם בואו, החליט רבי צבי לייסד במקום ישיבה גדולה בה יוכלו להגות כל היום בתורת ה', זאת בעקבות המצב בריאו-דה-ז'נירו באותה עת אשר גם ב'ישיבות' החרדיות למדו רק שלוש שעות ביום לימודי קודש. על כך הוא זכה לעידוד מאדמו"ר מוהריי"צ, אשר במכתב מתאריך מ[[חודש סיון]] [[תש"ט]] כתב לו בזה הלשון: {{ציטוטון|ידידי וו"ח אי"א מוה"ר צבי שי'. במענה על מכתבו מיום ב' ל[[חודש אייר]] העבר אודות מצב הלימודים בהישיבה של החרדים אשר מתנהגת ת"ל בטוב. אמנם לפי הסדר לומדים רק שלש שעות ובכן ברצונו בעזה"י לסדר מחלקה גבוה מתלמידי הישיבה. בוודאי בהתיישבות ובהסכמת מנהל ת"ת יחיו. השי"ת יהיה בעזרם ויצליחו להעמיד תלמידים יראי אלקים ועוסקים בתורה ועבודה ויגדיל תורה ויאדיר}}.
| |
| | |
| בהמשך המכתב כותב אדמו"ר מוהריי"צ: יואיל נא כת"ר להגיד ברכתי לעדת ישראל אשר במחנם הט' וביחוד להעסקנים לסדר בחורים לומדים תורה. בדבר תכנית לימודים וספרי לימוד יעמוד בקישור עם מוסדי ה"[[מרכז לענייני חינוך]]". לפני חתימת יד-קדשו, אחרי תיבת "המברכם", הוסיף אדמו"ר הריי"צ בכתב-ידו הקדושה "ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]".
| |
| | |
| כשהגיע הבשורה בשנת [[תש"י]] על [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר מוהריי"צ, קרא רבי צבי לתושבי ריאו-דה-ז'נירו להתאסף ביום ה'שלושים' ל"הספד" בבית-הכנסת הגדול "עדת ישראל".
| |
| | |
| == בקשר עם הרבי ==
| |
| הפעם הראשונה שביקר רבי צבי הכהן טורנהיים אצל [[הרבי מלך המשיח שליט"א]], הייתה בחתונת בנו בכורו, ר' ברוך-אייזיק טורנהיים, בשנת [[תשל"א]], אז נכנס לראשונה ל'[[יחידות]]' שנמשכה קרוב לשעה. בתחילה דיבר עם הרבי אודות ענייניו האישיים, הוא ביקש ברכה שיצליח לחנך את כל ילדיו בברזיל לתורה ויראת-שמים ושיצליח לחתן את כולם. בהמשך ה'יחידות' הראה לרבי את ספרי זקנו בעל ה"עבודת יששכר". הרבי לקח לידיו את הספר "עבודת יששכר", דיפדף בו במשך מספר דקות וביקש ממנו להדפיס את הספר. בקשה זו חזרה ונשנתה מספר פעמים במשך ה'יחידות'; הרבי לא הירפה ממנו וביקש להדפיס דווקא את הספר "עבודת יששכר" למרות שהביא עוד מספר ספרים של אבותי.
| |
| | |
| למרות שהרבי ביקש ממנו ב'יחידות' להדפיס את הספר, לא יצא הדבר אל הפועל, וכשהגיע שוב לארה"ב לאחר למעלה משנה, לרגל חתונת בנו ר' חיים-יוסף-אליעזר ([[שליח]] הרבי בברידזשפרט, קונטיקט), ונכנס שוב ל'יחידות' אצל הרבי, שאל אותו הרבי בתחילת ה'יחידות' "מה עם הספרים?". הרבי ביקש ממנו שוב שיעשה כל שביכולתו כדי שהספרים יראו את אור הדפוס, והוציא מכיסו 100דולר ונתנם בתור השתתפות בהדפסת הספרים.
| |
| | |
| בהמשך באמת הודפס הספר בשמונה מהדורות.
| |
| | |
| == בארץ הקודש ==
| |
| בשנת [[תשמ"ה]] עלה רבי צבי ל[[ארץ הקודש]] בברכתו ובהסכמתו של אדמו"ר מלך המשיח.
| |
| | |
| ב[[יו"ד שבט]] [[תש"נ]] הגיע שוב לארה"ב. הוא השתתף ב[[התוועדות]] שנערכה ב[[שבת]], וב[[יום ראשון]] שלאחריו עבר ב[[חלוקת דולרים]], שבמהלכו שפך לפני הרבי את ליבו: "רבי תציל אותי, תציל את המוסדות שלי... יש לנו שכן רע, מפריע לישיבה לכולל ומבקש ברכה", הרבי השיב לו: "מיין נאמען אין דעם (השם שלי על זה)" ותוך כדי שהוא מצביע על הפ"נ שכתב לו רבי צבי אמר "אקח את זה איתי לציון, והקב"ה יצליחכם". הרבי נתן דולר ואמר לו "אפגעבן אויף צדקה און דאס זאל זיין א כלי אויף ממשיך זיין בזרייזות (לתת לצדקה וזה יהיה כלי להמשיך את הדברים בזריזות)". רבי צבי ביקש ברכה שהשכן ימכור להם את הדירה שלו, והרבי בירך "שהקב"ה יעזור איך שהכי טוב בקרוב ממש"{{הערה|[https://col.org.il/news/145627 "רבי, תציל אותי משכן רע", שפך האדמו"ר את לבו] {{חב"ד און ליין}}}}. בסוף הוא מסר לרבי את ההוצאה השלישית של הספר "עבודת יששכר" והרבי ברכו ש"יאריך ימים על ממלכתו" ושיצליח להפיץ תורה וחסידות בבית-המדרש שפתח ב[[בני ברק]].
| |
| | |
| מאז בואו של האדמו"ר מלוקווע-וולברוז' לארץ-הקודש הוא השתתף קבוע בכל [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעומר]] בעיר, וכן באירועי וכינוסי חסידי חב"ד בארץ הקודש, כמו גם בכינוסי "משיח וגאולה" שהתקיימו בארץ הקודש. האדמו"ר אף חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.
| |
| | |
| == "תודה גלויה" ==
| |
| בכל ספרי הקודש של בעל ה"עבודת יששכר", אשר יצאו בשמונה מהדורות ב-20 השנים האחרונות, מופיעים בעמוד הראשון, תחת הכותרת "תודה גלויה", השורות הבאות: "הנה כאשר הו"כ [=הוד כבוד] קדושת אדמו"ר דליובאוויטש שליט"א הפציר בי כמה פעמים ולזכות את הרבים להוציא הספר הזה לאור ועל פי פקודתו אשר אמץ אותי מאז והוזיל מכיסו סכום הגון לאפשר את הדפסת [[ספרן של צדיקים]] הריני ממלא בקשת תוה"ר שליט"א בדחילו ורחימו. וה' יאריך ימיו בשיבה טובה ויזכה לנהג את עדתו קהל חסידיו וכל עמינו אחינו בני ישראל לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו א"ס [=אמן סלה]".
| |
| | |
| == פטירתו ==
| |
| נפטר ביום [[שבת]] [[ד' בסיוון]] [[תשס"א]] ומנוחתו כבוד ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]
| |
| | |
| ==משפחתו==
| |
| *בנו ר' ברוך אייזיק - ברוקלין
| |
| *בנו, ר' חיים יוסף אליעזר - שליח הרבי בטרומבול, ארה"ב
| |
| *בנו, ר' יאיר אלימלך - נציג קרן ספרא בישראל
| |
| *בנו, ר' שמואל - ממלא מקום אביו בהנהגת הקהילה
| |
| *בתו מרת אסתר לאה, רעיית הרב שמואל יצחק גמזו - דיין בבית הדין בחיפה
| |
| *בתו מרת מלכה דבורה, רעיית ר' יצחק משה גולדשטיין ע''ה
| |
| | |
| ==לקריאה נוספת==
| |
| *'''הכהן הגדול מאחיו''', גליון 'המבשר תורני' ערב שבת פרשת נשא ה'תשפ"א עמוד יב.
| |
| | |
| {{מיון רגיל:טורנהיים, יששכר דוב}}
| |
| [[קטגוריה:אדמו"רים|טורנהיים יששכר דוב]]
| |
| [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח|טורנהיים יששכר דוב]]
| |
| [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"א]]
| |
| [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]
| |