לדלג לתוכן

שלום בער אייכהורן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ הגהה
 
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] לובמאל שב[[פולין]] לאביו ר' [[גרשון העניך אייכהורן]]. למד בישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[פולין]].
נולד בשנת [[תרפ"ט]] ב[[עיירה]] לובמאל שב[[פולין]] לר' [[גרשון העניך אייכהורן|גרשון העניך]] ומרת נחמה אייכהורן<ref>ראה [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_152.jpg הכרטיס] שמילא ב[[ספר החסידים]].</ref>. למד בישיבות יעקב יוסף, [[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]] ו[[תומכי תמימים]] ב[[פולין]].


בשנת [[תש"א]] החל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית]] וזכה לשמש בקודש אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] עד [[י' שבט תש"י]]. היה מהחסידים היחידים שנכחו בחדר בסמוך ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] (בפועל היו נוכחים במקום שלושה חסידים, אחד כהן אחד לוי ואחד ישראל{{הערה|1=ראו בקובץ [[וועד חיילי בית דוד]] י' שבט תשע"ד, [http://www.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf הנשיא הוא הכל] עמוד 15, וכן בכתבתו של [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', ב[[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)}}), ומייד לאחר יציאת ה[[נשמה]] רץ לביתו של הרבי להודיע על ההתרחשויות.
בשנת [[תש"א]] החל ללמוד ב[[תומכי תמימים המרכזית]] וזכה לשמש בקודש אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] עד [[י' שבט תש"י]]. היה מהחסידים היחידים שנכחו בחדר בסמוך ל[[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] (בפועל היו נוכחים במקום שלושה חסידים, אחד כהן אחד לוי ואחד ישראל{{הערה|1=ראו בקובץ [[וועד חיילי בית דוד]] י' שבט תשע"ד, [http://www.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf הנשיא הוא הכל] עמוד 15, וכן בכתבתו של [[מנחם זיגלבוים]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74211 פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות]''', ב[[שבועון בית משיח]], מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)}}), ומייד לאחר יציאת ה[[נשמה]] רץ לביתו של הרבי להודיע על ההתרחשויות.

גרסה אחרונה מ־12:39, 16 בינואר 2026

הרב שלום דובער אייכהורן

ר' שלום דובער הכהן אייכהורן (תרפ"ט-א' סיון תשנ"ח) היה מהמשמשים בקודש אצל אדמו"ר הריי"צ, וייסד את גמ"ח 'ישראל אריה לייב' בקראון הייטס על שם אח הרבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תרפ"ט בעיירה לובמאל שבפולין לר' גרשון העניך ומרת נחמה אייכהורן[1]. למד בישיבות יעקב יוסף, תורה ודעת ותומכי תמימים בפולין.

בשנת תש"א החל ללמוד בתומכי תמימים המרכזית וזכה לשמש בקודש אצל אדמו"ר הריי"צ עד י' שבט תש"י. היה מהחסידים היחידים שנכחו בחדר בסמוך להסתלקות אדמו"ר הריי"צ (בפועל היו נוכחים במקום שלושה חסידים, אחד כהן אחד לוי ואחד ישראל[2]), ומייד לאחר יציאת הנשמה רץ לביתו של הרבי להודיע על ההתרחשויות.

היה נשוי עם מרת יאכעט, וביתו נודע בהכנסת אורחים הגדולה שלו. עם תנופת הקמת הע"א מוסדות בשנת תשל"ב, היה ממייסדי גמ"ח 'ישראל אריה לייב' שנקרא על שם אחיו של הרבי, הרב ישראל אריה לייב שניאורסון, וממשיך להתקיים עד היום ולהעניק הלוואות גדולות ללא ריבית לתושבי שכונת קראון הייטס.

בשנותיו האחרונות התגורר בארץ הקודש. נפטר בא' סיון תשנ"ח ונטמן בהר הזיתים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ ראה הכרטיס שמילא בספר החסידים.
  2. ^ ראו בקובץ וועד חיילי בית דוד י' שבט תשע"ד, הנשיא הוא הכל עמוד 15, וכן בכתבתו של מנחם זיגלבוים, פתאום, בבוקר יום השבת... ● תיאור ההסתלקות, בשבועון בית משיח, מתוך הספר "אִסְתַּלַּק יְקָרָא", ט שבט התשע"ג (20.01.2013)