יוחנן ספרנאי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:03, 11 בדצמבר 2024

ר' יוחנן יהודה ספרנאי (ט"ו כסלו תר"צ -ח' בחשוון תשפ"ה). היה מחנך ותיק תושב כפר חב"ד ניצול שואה, מזקני חסידי חב"ד בעולם.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד ברוטרדם שבהולנד להוריו קארל ויוהנה^[1].

כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, היה נער צעיר, ומתוך כל 19 הילדים היהודים שהיו בשכונה, היה היחיד שהצליח לשרוד את השואה.

בהמלצתו של ר' אורי כהן ראש הקהילה היהודית ברוטרדם וביצע שליחויות רבות עבור הרבי - עבר ללמוד בתומכי תמימים ברינואה.

ביחידות יוצאת דופן לה זכה, שאל את הרבי מה תפקידו ועבור מה ירדה נשמתו לעולם, והרבי קם ממקומו, הקיף את השולחן והתקרב אליו והביט בו במבט חודר כשאומר לו: "תפקידך ללמד ולחנך את ילדי ישראל, במיוחד יתומים, חסרי כול, ועולים חדשים".

בשנת תשי"ד עלה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת עליזה, בתו של ר' שלום, משפחה יהודית עשירה^[2], שעלתה לארץ הקודש כאשר הילדות היו בגיל צעיר תוך שהם מוותרים על חיי הנוחות שהיו להם.^[3].

לאחר הנישואין, קבעו בני הזוג את מגוריהם בלוד, ור' יוחנן החל לעבוד במזכירות ישיבת תומכי תמימים במקום, וכעבור תקופה קיבלו הוראה מהרבי לעבור לכפר חב"ד ולהשתקע שם.

בשדה החינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתאם להנחיה שקיבל מהרבי, עסק כל חייו בשדה החינוך: תחילה שימש מורה לחשבון, בהמשך היה למורה מקצועי שלימד מקצועות רבים, לאחר מכן הוסמך להוראה על ידי משרד החינוך, ולימים, הפך למורה בכיר לחינוך מיוחד.

במשך עשרות השנים בהם שימש כמחנך, שמר על קשר קרוב עם התלמידים ובני משפחותיהם, והמשיך ללוות אותם בתחנות חייהם השונות אף שנים רבות לאחר שסיימו ללמוד אצלו.

לאורך השנים זכה להצלחות חינוכיות רבות ולהערצה גורפת מהתלמידים שהתחנכו אצלו, דבר שבא לידי ביטוי במספר פרוייקטים של העצמת מורים, כאשר שמו עלה שוב ושוב כסמל ומופת למורה אכפתי ומסור. כך לדוגמה בשנת תשע"ח הפגישה מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בינו ובין תלמידי כיתתו במסגרת הפרויקט "מורה לחיים"^[4].

על אף שלימד בבית ספר עליו הגיעו תלמידים ותלמידות ממשפחות קשי יום, משפחות במצוקה, ואף משפחות עם רקע פלילי, הצליח להתחבר עם התלמידים ולהצמיח בהם שאיפות להצליח לסלול לעצמם דרך עצמאית, ורבים מהם הגיעו לעמדות בכירות בענפי המשק והתעסקוה השונים, טייסים, הנדסאים, אנשי חינוך, פרופסורים, מנהלי בנקים, מנהלי בתי ספר, אנשי עסקים, עורכי דין ורופאים, ועוד.

גם לאחר שהגיע לגמלאות, ועל אף גילו המתקדם, ממשיך לעבוד בחינוך בהתנדבות ועוסק עם ילדים שנפלטו ממסגרות החינוך הרגילות, וכן מלמד במוסד פנימייתי במרכז הארץ.

נפטר בח' מר חשון תשפ"ה^[5].

תולדותיו פורסמו בעיתונים החב"דיים ושנה לפני פטירתו בספר "ההבטחה" בו פרש את תולדותיו ופועלו.

ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההבטחה סיפורם של 16 נערים יהודיים מהעיר רוטרדם בשואה, ובהם יוחנן ספרנאי, עורך: זלמן רודרמן, הוצאת יפה נוף^[6]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבועון בית משיח גיליון 1434 ע' 59
שבועון כפר חב"ד גיליונות 1267 1751

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כך ר' אורי כהן קירב אותי לחב"ד - הרב ספרנאי מספר כיצד התקרב לחב"ד, שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח גל' 319 - י"א ניסן תשס"א, עמוד 98
חגג יום הולדת 94 והחברים נזכרו במשהו מלפני 70 שנה... - באתר ט"ז כסלו תשפ"ד
חיים שאול נוישטט, ראיון לרשת התקשורת עדכוני חב"ד לרגל ג' תמוז תשפ"ד באתר גוגל דרייב

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

גיסו, ר' זושא פוזנר
בתו, מרת רחל (רוחי) ליפסקר - יצרנית ומשווקת פאות, רעיית הרב מרדכי ליפסקר - מנהל בית הספר למלאכה בקרית מלאכי
בתו, מרת שרה רבקה, רעיית ר' יהודה לייב בליניצקי - כפר חב"ד
בתו, מרת עדינה, רעיית ר' צבי הנאו - כפר חב"ד
בנו, ר' אלקנה שלום ספרנאי - כפר חב"ד
בתו מרת חנה, רעיית ר' בנימין קרניאל - שליח הרבי בגדרה
בתו מרת נועה, רעיית ר' אלחנן ריבקין - כפר חב"ד

הערות שוליים

↑ ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.
↑ מטורקיה לכפר חב”ד
↑ אחות אחרת שלה, מרת יהודית, התחתנה עם ר' זושא פוזנר.
↑ דיווח באתר COL. תיעוד וידאו מהמפגש נמצא ברשת האינטרנט.
↑ תושבי כפר חב"ד נפרדו מהמחנך הוותיק הרב יוחנן ספרנאי ע"ה
↑ ראיון עם זלמן רודרמן בקשר עם הספר

[1] ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים.

[2] מטורקיה לכפר חב”ד

[3] אחות אחרת שלה, מרת יהודית, התחתנה עם ר' זושא פוזנר.

[4] דיווח באתר COL. תיעוד וידאו מהמפגש נמצא ברשת האינטרנט.

[5] תושבי כפר חב"ד נפרדו מהמחנך הוותיק הרב יוחנן ספרנאי ע"ה

[6] ראיון עם זלמן רודרמן בקשר עם הספר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{אין תמונה}}
+[[קובץ:הרב ספרנאי.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ספרנאי (משמאל) לצד  ר' [[עמרם מלכא]]]]
-ר' '''יוחנן יהודה ספרנאי''' הוא מחנך ותיק תושב כפר חב"ד ניצול {{ה|שואה}}, מזקני חסידי חב"ד בעולם.
+ר' '''יוחנן יהודה ספרנאי''' ([[ט"ו כסלו]] [[תר"צ]] -[[ח' בחשוון]] [[תשפ"ה]]). היה מחנך ותיק תושב [[כפר חב"ד]] ניצול {{ה|שואה}}, מזקני חסידי חב"ד בעולם.
 ==תולדות חיים==
-נולד ברוטרדם שב[[הולנד]] ב[[ט"ו כסלו]] [[תר"צ]] להוריו קארל ויוהנה, צאצאי משפחת אנוסים ממגורשי ספרד{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/15_103.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.
+נולד ברוטרדם שב[[הולנד]] להוריו קארל ויוהנה{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/15_103.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.
-כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה נער צעיר, ומתוך כל 19 הילדים היהודים שהיו בשכונה, היה אחד היחיד שהצליח לשרוד את השואה.
+כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה נער צעיר, ומתוך כל 19 הילדים היהודים שהיו בשכונה, היה היחיד שהצליח לשרוד את השואה.
-בהמצלתו של ר' [[אורי כהן]] עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים ברינואה]]
+בהמלצתו של ר' [[אורי כהן]] ראש הקהילה היהודית ברוטרדם וביצע שליחויות רבות עבור הרבי - עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים ברינואה]].
 ביחידות יוצאת דופן לה זכה, שאל את הרבי מה תפקידו ועבור מה ירדה נשמתו לעולם, והרבי קם ממקומו, הקיף את השולחן והתקרב אליו והביט בו במבט חודר כשאומר לו: "תפקידך ללמד ולחנך את ילדי ישראל, במיוחד יתומים, חסרי כול, ועולים חדשים".
-בשנת [[תשי"ד]] עלה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת עליזה, בתו של ר' שלום כיבודי, משפחה יהודית עשירה מטורקיה, שעלתה לארץ הקודש כאשר הילדות היו בגיל צעיר תוך שהם מוותרים על חיי הנוחות שהיו להם בטורקיה{{הערה|אחות אחרת שלה, מרת יהודית, התחתנה עם ר' [[זושא פוזנר]].}}.
+בשנת [[תשי"ד]] עלה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת עליזה, בתו של ר' שלום, משפחה יהודית עשירה{{הערה|[https://www.ravdori.co.il/stories/%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%9B%D7%A4%D7%A8-%D7%97%D7%91%D7%93/ מטורקיה לכפר חב”ד]}}, שעלתה לארץ הקודש כאשר הילדות היו בגיל צעיר תוך שהם מוותרים על חיי הנוחות שהיו להם.{{הערה|אחות אחרת שלה, מרת יהודית, התחתנה עם ר' [[זושא פוזנר]].}}.
-לאחר הנישואין, קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[לוד]], ור' יוחנן החל לעבוד במזכירות ישיבת תומכי תמימים במקום, וכעבור תקופה קיבלו הוראה מהרבי לעבור לכפר חב"ד ולהשתקע שם.
+לאחר הנישואין, קבעו בני הזוג את מגוריהם ב[[לוד]], ור' יוחנן החל לעבוד במזכירות [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים]] במקום, וכעבור תקופה קיבלו הוראה מהרבי לעבור ל[[כפר חב"ד]] ולהשתקע שם.
+==בשדה החינוך==
 בהתאם להנחיה שקיבל מהרבי, עסק כל חייו בשדה החינוך: תחילה שימש מורה לחשבון, בהמשך היה למורה מקצועי שלימד מקצועות רבים, לאחר מכן הוסמך להוראה על ידי משרד החינוך, ולימים, הפך למורה בכיר לחינוך מיוחד.
 במשך עשרות השנים בהם שימש כמחנך, שמר על קשר קרוב עם התלמידים ובני משפחותיהם, והמשיך ללוות אותם בתחנות חייהם השונות אף שנים רבות לאחר שסיימו ללמוד אצלו.
-לאורך השנים זכה להצלחות חינוכיות רבות ולהערצה גורפת מהתלמידים שהתחנכו אצלו, דבר שבא לידי ביטוי במספר פרוייקטים של העצמת מורים, כאשר שמו עלה שוב ושוב כסמל ומופת למורה אכפתי ומסור. כך לדוגמא בשנת [[תשע"ח]] הפגישה מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בינו ובין תלמידי כיתתו במסגרת הפרויקט "מורה לחיים"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/109179 דיווח באתר COL]. תיעוד וידאו מהמפגש נמצא ברשת האינטרנט.}}.
+לאורך השנים זכה להצלחות חינוכיות רבות ולהערצה גורפת מהתלמידים שהתחנכו אצלו, דבר שבא לידי ביטוי במספר פרוייקטים של העצמת מורים, כאשר שמו עלה שוב ושוב כסמל ומופת למורה אכפתי ומסור. כך לדוגמה בשנת [[תשע"ח]] הפגישה מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בינו ובין תלמידי כיתתו במסגרת הפרויקט "מורה לחיים"{{הערה|1=[https://col.org.il/news/109179 דיווח באתר COL]. תיעוד וידאו מהמפגש נמצא ברשת האינטרנט.}}.
 על אף שלימד בבית ספר עליו הגיעו תלמידים ותלמידות ממשפחות קשי יום, משפחות במצוקה, ואף משפחות עם רקע פלילי, הצליח להתחבר עם התלמידים ולהצמיח בהם שאיפות להצליח לסלול לעצמם דרך עצמאית, ורבים מהם הגיעו לעמדות בכירות בענפי המשק והתעסקוה השונים, טייסים, הנדסאים, אנשי חינוך, פרופסורים, מנהלי בנקים, מנהלי בתי ספר, אנשי עסקים, עורכי דין ורופאים, ועוד.
 גם לאחר שהגיע ל[[גמלאות]], ועל אף גילו המתקדם, ממשיך לעבוד בחינוך בהתנדבות ועוסק עם ילדים שנפלטו ממסגרות החינוך הרגילות, וכן מלמד במוסד פנימייתי במרכז הארץ.
+נפטר בח' מר חשון [[תשפ"ה]]{{הערה|[https://chabad.info/bdh/1148453/ תושבי כפר חב"ד נפרדו מהמחנך הוותיק הרב יוחנן ספרנאי ע"ה] {{אינפו}}}}.
+תולדותיו פורסמו בעיתונים החב"דיים ושנה לפני פטירתו בספר "ההבטחה" בו פרש את תולדותיו ופועלו.
 ==ספרו==
-*שניאור זלמן רודרמן, '''ההבטחה - סיפורה המטלטל של חבורת נערים יהודים תחת הכיבוש הנאצי בהולנד''', תשפ"ד{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/474780/ ראיון עם זלמן רודרמן בקשר עם הספר]}}
+*'''ההבטחה''' סיפורם של 16 נערים יהודיים מהעיר רוטרדם בשואה, ובהם יוחנן ספרנאי, עורך: זלמן רודרמן, הוצאת יפה נוף{{הערה|1=[https://ch10.co.il/news/474780/ ראיון עם זלמן רודרמן בקשר עם הספר]}}
+==לקריאה נוספת==
+*[[שבועון בית משיח]] גיליון 1434 ע' 59
+*[[שבועון כפר חב"ד]] גיליונות 1267 1751
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://chabadpedia.co.il/images/d/da/בית_משיח_גליון_319.pdf '''כך ר' אורי כהן קירב אותי לחב"ד''' - הרב ספרנאי מספר כיצד התקרב לחב"ד], [[שניאור זלמן ברגר]], [[שבועון בית משיח]] גל' 319 - [[י"א ניסן]] [[תשס"א]], עמוד 98
+*{{קישור חבד און ליין|158952|חגג יום הולדת 94 והחברים נזכרו במשהו מלפני 70 שנה...||ט"ז כסלו תשפ"ד}}
+*חיים שאול נוישטט, [https://drive.google.com/file/d/1peZDWEoqqQVCBAa2eHpVGKLsyKjUt2xi/view?usp=sharing ראיון לרשת התקשורת עדכוני חב"ד לרגל ג' תמוז תשפ"ד] {{וידאו}} באתר גוגל דרייב
 ==משפחתו==
 *גיסו, ר' [[זושא פוזנר]]
-*בתו, מרת רחל (רוחי) ליפסקר - יצרנית ומשווקת פאות, קרית מלאכי
+*בתו, מרת רחל (רוחי) ליפסקר - יצרנית ומשווקת פאות, רעיית הרב [[מרדכי ליפסקר]] - מנהל [[בית הספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה]] בקרית מלאכי
 *בתו, מרת שרה רבקה, רעיית ר' יהודה לייב בליניצקי - כפר חב"ד
 *בתו, מרת עדינה, רעיית ר' צבי הנאו - כפר חב"ד
@@ שורה 40: / שורה 54: @@
 {{מיון רגיל:ספרנאי, יוחנן}}
 [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:משפחת ספרנאי]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
+[[קטגוריה:ניצולי שואה]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ה]]
+[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]]
 [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברינואה]]