תפילה מתוך הסידור: הוספתי תבנית.
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''הסידור''' הוא ספר המרכז בתוכו את ה[[תפילה|תפילות]] שמתפלל [[יהודי]] בימי החול וביום ה[[שבת]], ואת עיקרי תפילות ה[[חג]]ים. במהדורות מסוימות{{הערה|כב[[סידור תהילת השם]].}} מופיעות גם [[קריאת התורה|קריאות התורה]] לימי שני וחמישי ב[[שבוע]].
'''סידור''' הוא ספר המרכז בתוכו את ה[[תפילה|תפילות]] שמתפלל [[יהודי]] בימי החול וביום ה[[שבת]], ואת עיקרי תפילות ה[[חג]]ים. במהדורות מסוימות{{הערה|כב[[סידור תהילת השם]].}} מופיעות גם [[קריאת התורה|קריאות התורה]] לימי שני וחמישי ב[[שבוע]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
שורה 14: שורה 14:
נוסח היהודים מארצות אשכנז - שהיא גרמניה וסביבותיה, הוא נוסח אשכנז, ואילו נוסח ספרד מיועד ליהודים מארצות המזרח. למרות זאת על פי [[הקבלה]] נוסח ספרד נחשב לנוסח נעלה יותר, ולכן התפללו בו תלמידי [[הבעל שם טוב]]. על אף שהנוסח מיועד רק לאנשי מעלה, נהגו החסידים להתפלל בו, ועל פי הסברו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] על ידי שאדם מקושר בצדיק והולך בדרכו, גם הוא נחשב לעומד במדריגתו של הצדיק, ולכן נהגו החסידים להתפלל בנוסח ספרד.
נוסח היהודים מארצות אשכנז - שהיא גרמניה וסביבותיה, הוא נוסח אשכנז, ואילו נוסח ספרד מיועד ליהודים מארצות המזרח. למרות זאת על פי [[הקבלה]] נוסח ספרד נחשב לנוסח נעלה יותר, ולכן התפללו בו תלמידי [[הבעל שם טוב]]. על אף שהנוסח מיועד רק לאנשי מעלה, נהגו החסידים להתפלל בו, ועל פי הסברו של רבי [[אלימלך מליז'נסק]] על ידי שאדם מקושר בצדיק והולך בדרכו, גם הוא נחשב לעומד במדריגתו של הצדיק, ולכן נהגו החסידים להתפלל בנוסח ספרד.


[[אדמו"ר הזקן]] תיקן את [[נוסח האריז"ל]], אותו ליקט מתוך שישים סידורים ישנים ומדויקים. ועל פיו תיקן את סידורו.
[[אדמו"ר הזקן]] תיקן את [[נוסח האר"י]], אותו ליקט מתוך שישים סידורים ישנים ומדויקים. ועל פיו תיקן את סידורו.


== תפילה מתוך הסידור ==
== תפילה מתוך הסידור ==