סמיכה לרבנות – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אליה אלימלך (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תקנות הרבי|}} | {{תקנות הרבי|}} | ||
[[קובץ:סמיכה770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] חותם על תעודות סמיכה של [[תות"ל המרכזית 770]]]] | [[קובץ:סמיכה770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] חותם על תעודות סמיכה של [[תות"ל המרכזית 770]]]] | ||
'''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי כללי ה[[תורה]], ולהקרא בתואר [[רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב שהוסמך בעצמו, כשהמסמיך הראשון היה [[משה רבינו]] והמוסמך הראשון - [[יהושע בן נון]]{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פרק ד'.}} הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל. | '''סמיכה לרבנות''' (נקראת לעיתים: היתר הוראה או סמיכת זקנים), היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי כללי ה[[תורה]], ולהקרא בתואר [[רב (תואר)|רב]]. הסמיכה נעשית על ידי רב שהוסמך בעצמו, כשהמסמיך הראשון היה [[משה רבינו]] והמוסמך הראשון - [[יהושע בן נון]]{{הערה|ראה [[רמב"ם]] הלכות סנהדרין פרק ד'.}} הסמיכה הינה גורם המשכיות שושלת פסיקת ההלכה בתולדות עם ישראל. | ||
שכיום המנהג שהרב המוסמך מקבל "כתב סמיכה". | שכיום המנהג שהרב המוסמך מקבל "כתב סמיכה". | ||
== מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה == | == מקורה, מהותה, ואופן הסמיכה == | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== הסמיכה בחב"ד == | == הסמיכה בחב"ד == | ||
בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו [[סמיכה]] להוראה{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום]}}. הרבי הזכיר בהקשר לזה, את העובדה שהרבי הריי"צ קיבל סמיכה עוד לפני חתונה, ופרסם זאת לנו. | בשנת [[תשי"ב]] עורר הרבי שאברכים ובחורים ירכשו ידיעות ב[[ש"ס]] ו[[פוסקים]] ויקבלו [[סמיכה]] להוראה{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 היום יום]}}. הרבי הזכיר בהקשר לזה, את העובדה שהרבי הריי"צ קיבל סמיכה עוד לפני חתונה, ופרסם זאת לנו{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1ayFdNMr-jSfqlb344LoSaPJKf8k9oGeV/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות ח"א תולדות עמ' 53].}}. | ||
בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת [[תשל"ט]] הורה ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} שישתדלו לקבל [[סמיכה]] להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}}. | בשנת [[תשל"ו]] חזר הרבי ועורר על ענין זה, ובשנת [[תשל"ט]] הורה ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} שישתדלו לקבל [[סמיכה]] להוראה ולתפוס משרות רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}}. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
הסיבה לדרישות הפחותות בסמיכה החב"דית היא בעקבות רצון הרבי שכל אחד יהיה "רב בביתו"{{הערה|בשיחה הנ"ל ב[[י' שבט]] [[תשי"ב]]}}, וכן בגלל שסומכים על יראת השמים של הנסמך שלא יפסוק בנושאים שאינו בקי בהם בלי ללומדם היטב, או לברר עם רב מנוסה אחר. | הסיבה לדרישות הפחותות בסמיכה החב"דית היא בעקבות רצון הרבי שכל אחד יהיה "רב בביתו"{{הערה|בשיחה הנ"ל ב[[י' שבט]] [[תשי"ב]]}}, וכן בגלל שסומכים על יראת השמים של הנסמך שלא יפסוק בנושאים שאינו בקי בהם בלי ללומדם היטב, או לברר עם רב מנוסה אחר. | ||
===סמיכה מרבותינו נשיאינו=== | |||
{{להשלים}} | |||
על החסיד ר' [[יעקב מרדכי בזפלוב]] וכן על החסיד ר' [[דוד צבי חן]] מסופר שהיה אחד משלושת החסידים הבודדים שהוסמכו להוראה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|ש"פ ויצא, י"א בכסלו תשמ"ג התוועדויות חלק א' עמ' 543.}}. | |||
במסורת המשפחתית של צאצאי ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)|משה מרדכי פוגורלסקי]] מקובל שקיבל סמיכה לרבנות מאחד מרבותינו נשיאינו, אדמו"ר המהר"ש או [[אדמו"ר הרש"ב]]. | |||
==סמיכה לדיינות== | ==סמיכה לדיינות== | ||
| שורה 50: | שורה 56: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[מכון למען ילמדו]] | *[[מכון למען ילמדו]] | ||
*[[מכון סמיכה למעשה]] | *[[מכון סמיכה למעשה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 67: | שורה 71: | ||
[[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]] | [[קטגוריה:מבצעי ותקנות הרבי]] | ||
[[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]] | [[קטגוריה:מושגים ישיבתיים]] | ||
[[קטגוריה:הלכה]] | |||