חי קטורזה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:30, 16 בדצמבר 2024

הרב חי (ויקטור) קטורזה – (ב' תמוז תשי"א-כ"ו שבט תשפ"א) היה מפעילי חב"ד בירושלים, וממייסדי דוכן התפילין בכניסה לרחבת הכותל המערבי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה. בני משפחתו שהייתה שומרת מסורת, שמרו על חלק מהמצוות ככל שידעו, מתוך תמימות ופשטות. בשנת תשכ"ז כאשר מלאו לו 16 שנים, פרצה מלחמת ששת הימים. מצבם של יהודי תוניס היה מאוד לא נעים, בלשון המעטה. כיוון שכך, בני משפחת קטורזה היגרו לצרפת. חי התאקלם במהירות בבית הספר תיכון שבצרפת.

כשסיים את התיכון המשיך באוניברסיטה, שם השתלם במקצוע הרוקחות במשך 6 שנים.

כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס.

התקרבותו ליהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב גדליה פאשטער שעסק בנושא התפילין על פי חסידות החל להתקרב ליהדות ושמירת תורה ומצוות, והפך בהדרגה לחסיד חב"ד.

למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב שמואל אזימוב פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19.

תהליך התחזקותו והחיבור לקהילה החב"דית בפאריז, העמיק יותר לאחר שנולדו ילדיו.

בתחילת קיץ תשמ"ג עלה עם משפחתו לארץ.

את חג הסוכות תשד"מ חגגו בני המשפחה במעון עולים כפר חב"ד. הילדים נכנסו למוסדות חינוך חב"דיים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין.

דוכן התפילין בכותל המערבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ט בהשפעת המשפיע האישי שלו הרב משה וובר, החליט לצאת בקביעות למבצע תפילין בכותל המערבי. הוא דאג למשמרות קבועות מידי יום ולהחלפת העגלה הקטנה עליה היה מניח את התפילין, בעמדה גדולה ומכובדת יותר.

היו אמנם התנגדויות לדוכן תפילין קבוע בכותל המערבי מצד גורמים שונים, אבל הוא לא התיאש.

דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. ובפרט בזמן העלייה הגדולה מרוסיה. הוא היה משלם לאנשים כדי שיעמדו בדוכן ויניחו תפילין לאנשים. בשנים מאוחרות יותר החליט לפתוח דוכנים נוספים ברחבי ירושלים.

בזמן התפרצות נגיף הקורונה, נדבק בנגיף, ולבסוף נפטר מהסתבכויות רפואיות בכ"ו שבט תשפ"א.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנו, הרב אהרן קטורזה – שליח הרבי בוינה, אוסטריה.
בנו, הרב דוד יוסף קטורזה – שליח הרבי בנהלל.
בנו, הרב בנימין קטורזה – משפיע בישיבת תומכי תמימים רחובות.
בנו, הרב ישראל קטורזה – שליח הרבי בעין הים בחדרה.
בנו, הרב ברוך קטורזה – נתניה.
בנו, הרב שלום דובער קטורזה – משפיע בישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש.
בנו, הרב אליהו קטורזה – נחלת הר חב"ד.
בתו, רעיית הרב דוד סנדר רוזנפלד - שלוחי הרבי בכרמי צור - ביתר עילית.
בתו, רעיית הרב מנחם מענדל נימני - ביתר עילית.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''חי קטורזה''' נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה. בתקופת מגוריו שם, הצרפתים ייסדו את בתי הספר היהודים של רשת 'אליאנס'. בבתי ספר אלה חינכו את הילדים ללא תורה ומצוות. בני המשפחה שהייתה שומרת מסורת, שמרו על חלק מהמצוות ככל שידעו, מתוך תמימות ופשטות". בשנת תשכ"ז כאשר מלאו לרב חי 16 שנים, פרצה מלחמת ששת הימים. מצבם של יהודי תוניס היה מאוד לא נעים, בלשון המעטה. כיוון שכך, בני משפחת קטורזה היגרו לצרפת. חי התאקלם במהירות בבית הספר תיכון שבצרפת. כשסיים את התיכון המשיך באוניברסיטה, שם השתלם במקצוע הרוקחות במשך 6 שנים.
+[[קובץ:חי קטורזה 2 (3).jpg|ממוזער]]
-באותה תקופה, משפחתו התגוררה בדירה שהייתה צרה מלהכיל את כולם. בנוסף, עמם התגוררו משפחות נוספות של בני דודים. לימים סיפר, כי כאשר הוא רצה ללמוד במקום שקט לקראת המבחנים שהיו לו, היה מתיישב מתחת לשולחן ולומד…
+הרב '''חי (ויקטור) קטורזה''' – ([[ב' תמוז]] [[תשי"א]]-[[כ"ו שבט]] [[תשפ"א]]) היה מפעילי חב"ד ב[[ירושלים]], וממייסדי דוכן התפילין בכניסה לרחבת [[הכותל המערבי]].
-כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח חי בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס.
+== תולדות חיים ==
-=התקרבותו ליהדות=
+נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה. בני משפחתו שהייתה שומרת מסורת, שמרו על חלק מהמצוות ככל שידעו, מתוך תמימות ופשטות. בשנת תשכ"ז כאשר מלאו לו 16 שנים, פרצה מלחמת ששת הימים. מצבם של יהודי תוניס היה מאוד לא נעים, בלשון המעטה. כיוון שכך, בני משפחת קטורזה היגרו לצרפת. חי התאקלם במהירות בבית הספר תיכון שבצרפת.
-הרב חי התקרב ליהדות בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב גדליה פאשטער ע"ה.  השיעור היה בנושא תפילין, ולראשונה הבין את מהותן של התפילין, הנוהגים להניח בבר מצווה.
-הרב פאשטער הסביר את נושא התפילין על פי חסידות. בעקבות השיעור התחבר יותר והחל להגיע אף לשיעורי תניא וחסידות.
-למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב מולע אזימוב פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19.
-תהליך ההתחזקות והחיבור לקהילה החב"דית בפאריז, העמיק יותר לאחר שנולדו ילדיו. נושא החינוך החסידי נגע לליבו. הפריע לו שילדיו לא לומדים במוסדות עם דגש על לימודי הקודש. בשלב מסוים, כשראה שאין בפריז חינוך חסידי ראוי, החליט ביחד עם רעייתו שמחה תחי' לשנות מקום מגורים.
-בני משפחת קטורזה עברו אפוא לקהילה הגדולה בעיר אקס–לה–בן, שם התגוררו מספר חודשים. לאחר בחינת המקום, הרב חי הבין שאין זה מספיק עבורו.
+כשסיים את התיכון המשיך באוניברסיטה, שם השתלם במקצוע הרוקחות במשך 6 שנים.
- מכיוון שהבין שהחלטה זו תגדע את הענף הכלכלי של המשפחה ובני משפחתו המורחבת לא יסכימו לכך, הוא טרח לטשטש את המטרה הסופית. בתחילת קיץ תשמ"ג בישר למשפחתו המורחבת כי 'אנחנו נוסעים לביקור של כמה חודשים לארץ ישראל', רק אחרי שהגיעו לארץ, הודיע להם כי הוא ומשפחתו החליטו להתיישב בארץ ישראל.
-בשנים הראשונות התגוררו משפחת קטורזה במרכז קליטה באזור לא–חרדי. ההורים הודיעו מיד לפקידי הקליטה שהם לא מעוניינים במקום כזה. הלחצים נשאו פרי, ואת חג הסוכות תשד"מ חגגו בני המשפחה במרכז הקליטה בכפר חב"ד.
+כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס.
-הילדים נכנסו למוסדות חינוך חב"דיים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין.
+[[קובץ:חי קטורזה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|כתבה אודותיו בבית משיח]]
+===התקרבותו ליהדות===
+בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב [[גדליה פאשטער]] שעסק בנושא התפילין על פי [[חסידות]] החל להתקרב ל[[יהדות]] ושמירת [[תורה ומצוות]], והפך בהדרגה ל[[חסיד חב"ד]].
+למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב [[שמואל אזימוב]] פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19.
+תהליך התחזקותו והחיבור לקהילה החב"דית בפאריז, העמיק יותר לאחר שנולדו ילדיו.
+בתחילת קיץ תשמ"ג עלה עם משפחתו לארץ.
+את [[חג הסוכות]] [[תשד"מ]] חגגו בני המשפחה ב[[מעון עולים כפר חב"ד]].
+הילדים נכנסו למוסדות [[חינוך]] [[חב"ד]]יים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין.
+===דוכן התפילין בכותל המערבי===
+בשנת [[תשמ"ט]] בהשפעת ה[[משפיע]] האישי שלו הרב [[משה וובר]], החליט לצאת בקביעות למבצע תפילין ב{{ה|כותל המערבי}}. הוא דאג למשמרות קבועות מידי יום ולהחלפת העגלה הקטנה עליה היה מניח את התפילין, בעמדה גדולה ומכובדת יותר.
+היו אמנם התנגדויות לדוכן תפילין קבוע בכותל המערבי מצד גורמים שונים, אבל הוא לא התיאש.
+דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. ובפרט בזמן העלייה הגדולה מרוסיה. הוא היה משלם לאנשים כדי שיעמדו בדוכן ויניחו תפילין לאנשים. בשנים מאוחרות יותר החליט לפתוח דוכנים נוספים ברחבי ירושלים.
+בזמן התפרצות [[נגיף הקורונה]], נדבק בנגיף, ולבסוף נפטר מהסתבכויות רפואיות ב[[כ"ו שבט]] [[תשפ"א]].
-=דוכן התפילין בכותל המערבי=
-בשנת תשמ"ט הרב וובר שהיה לו חיות בעניני מבצע תפילין והיה גם המשפיע של הרב חי אמר שמי שיקבל על עצמו ללכת למבצע תפילין, הוא מבטיח לו עולם הבא! הרב חי קפץ על המציאה, ומאותו שבוע החליט לצאת בקביעות למבצע תפילין בכותל. בעידודו של ר' משה החל אבא למנף את מבצע תפילין בכותל הבמערבי ולפתח אותה. הרב חי לא עצר באמצע, אלא היה עושה דברים עד הסוף. הוא החליט שצריך להגיע כל יום לדוכן, וצריך להחליף את העגלה הקטנה שבה היה שם את התפילין, במשהו גדול ומכובד יותר. היו אמנם התנגדויות לדוכן תפילין קבוע בכותל המערבי מצד גורמים שונים, עם זאת, הרב חי לא אמר נואש. יום אחד, הרב חי קרא לבנו ואמר לו שיבנו בלילה דוכן תפילין קבוע, וכך היה. כמובן שהדבר לא עבר בשתיקה. נוצרו התנגדויות לדוכן והיו הפגנות נגד הדוכן שהקים הרב חי, אבל דוכן התפילין המכובד בכניסה לרחבת הכותל המערבי, הפך לעובדה מוגמרת.
-דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. בזמן העלייה הגדולה מרוסיה, העבודה בדוכן פשוט לא נגמרה. הרב חי היה משלם לאנשים כדי שיעמדו בדוכן ויניחו תפילין לאנשים". בשנים מאוחרות יותר החליט ר' חי לפתןח דוכנים נוספים ברחבי ירושלים.
 ==משפחתו==
-הרב אהרון  – שליח הרבי מה"מ בוינה, אוסטריה.
+*בנו, הרב [[אהרן קטורזה]] – שליח הרבי בוינה, אוסטריה.
- הרב דוד יוסף – שליח הרבי מה"מ בנהלל.
+*בנו, הרב [[דוד יוסף קטורזה]] – שליח הרבי בנהלל.
- הרב בנימין – משפיע ברחובות.
+*בנו, הרב בנימין קטורזה – משפיע בישיבת [[תומכי תמימים רחובות]].
- הרב ישראל – שליח הרבי מה"מ בחדרה.
+*בנו, הרב ישראל קטורזה – שליח הרבי בעין הים [[חדרה|בחדרה]].
- הרב ברוך – נתניה.
+*בנו, הרב ברוך קטורזה – נתניה.
- הרב שלום דובער – שליח הרבי מה"מ בבית שמש.
+*בנו, הרב [[שלום דובער קטורזה]] – משפיע בישיבה קטנה תומכי תמימים בית שמש.
- הרב אליהו – נחלת הר חב"ד.
+*בנו, הרב אליהו קטורזה – נחלת הר חב"ד.
+*בתו, רעיית הרב [[דוד סנדר רוזנפלד]] - שלוחי הרבי בכרמי צור - [[ביתר עילית]].
+*בתו, רעיית הרב מנחם מענדל נימני - ביתר עילית.
+{{מיון רגיל:קטורזה, חי}}
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
+[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]]