עזרה:מדריך לכתיבת ערכים – הבדלי גרסאות

* '''מקורות''': אם עומד לרשותכם רק מקור אחד, אל תכתבו את הערך. התוצאה, כמעט בוודאות, תהיה בעייתית. אם המקור הוא '''אנציקלופדיה אחרת''', מקוונת או לא, קרוב לוודאי שבמהלך כתיבת הערך תפרו או תתפתו להפר את זכויות היוצרים של הכותבים. אם המקור הוא '''ספר''' או '''מאמר בעיתון''', סביר להניח שהערך שתכתבו יפר גם את זכויות היוצרים וגם את כללי הכתיבה מנקודת מבט ניטרלית. כמו כן, זיכרון אישי של מאורעות אינו מקור מבוסס דיו ויש לגבותו במקורות נוספים.

הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ"מים ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - '''מה חשיבותו של הערך'''? מה מייחד אדם זה מאחרים? במה שונה הספר או המחזה מאלפי ספרים אחרים היוצאים לאור מדי שנה? מדוע טרחו הכותבים על הערך, ומדוע הוא עשוי להיות חשוב לקוראים? הימנעו מהתייחסות מפורשת לשאלה ("חשיבותה של רפורמת הפרמזן בכך שהביאה למרד איכרי גורגונזולה") - אם התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה בתום הפסקה הראשונה, כנראה שהערך באמת לא ראוי להיכתב.

דרך טובה לדעת אם המבנה שיצרתם מוצלח, היא לשאול את עצמכם לגבי כל שלב בפיתוח המבנה, האם הוא מוביל באופן טבעי לשלב הבא אחריו. לדוגמה, קחו את המבנה הבא של ערך על הדמות הפיקטיבית '''קרל קשקבל'''

:עם סיום לימודיו, פתח את הישיבה ללימוד על קודש הקודשים ('''מה הוא עשה אתה?''') שם לימד על עבודת הכהנים לעתיד לבוא, דבר שגרם לפיטורי רב קהילת חב"ד בדמשק שנכשל בידע בסיסי בהלכות אלו ('''ומה קרה בעקבות זאת?''').  

:חודשיים מאוחר יותר קמו עושי דבריו של הרב הקודם, והכריזו חרם על ישיבתו של זונדל, בתואנה שהם מסלפים את ההלכה ('''מה הייתה תגובתו של זונדל?'''). זונדל כתב מכתב בו הבהיר את דעתו, וקרא לשלום בין הצדדים.

:ישיבת בית הדין לענייני גבינות דן בפתרונות הלכתיים שהוצעו ואישר אותם בהצבעה, ואחר כך היה אב בית הדין יכול להחליט אם לאשר או לדחות את ההצעות. בזמן המהפכה ההלכתית של הרב שללקוטש בוטלה זכות הוטו של האב"ד.  

:בכינוסו השבועי דן בית הדין לענייני גבינות בפתרונות ההלכתיים ואישר אותם בהצבעה. אחר כך היה אב בית הדין יכול להחליט אם לאשר או לדחות את ההצעות. הרב שללקוטש כונן בשנת תרי"ט מהפכה הלכתית ששינתה את אופיו של בית הדין. הרב שללקוטש ביטל את זכות האב"ד לווטו, התיר את כניסת רבני בלקיטי וצפריטי לבית הדין, והגדיל את מספר הישיבות השבועיות של בית הדין לשתיים.