שמואל שמואלי: הבדלים בין גרסאות בדף
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמואל שמואלי.jpg | [[קובץ:ר' שמואל שמואלי מתוועד ב770.jpg|ממוזער|ר' שמואל שמואלי מתוועד עם התמימים ב-770 (אלול תשפ"ג)]] | ||
ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי"א]]), הוא | ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי"א]]), הוא עיתונאי ועסקן חב"די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ה' אלול]] [[תשי"א]] לאביו שמעון ולאמו ד"ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]]. | נולד ב[[ה' אלול]] [[תשי"א]] לאביו שמעון ולאמו ד"ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] שעלו מרוסיה והתגוררו בכפר חב"ד. | ||
בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב"דיות כ"קול תורה" ו"חברון", וב[[תשכ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]]. | |||
בשנת [[תשל"ד]], בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה"ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול "אחינועם" בישראל{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/images/news/34117_news_19022009_41533.jpg דברים שפרסם]}}. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל ב[[ארץ הקודש]] מ[[מלחמת יום כיפור]] מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים{{הערה|על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&CategoryID=1715 מכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי | בשנת [[תש"ל]] נסע לחצרות קודשנו [[770]] שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחרי ביקור זה שב ל[[ארץ הקודש]] והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת "קול הישיבה" בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שב[[הוצאת קה"ת]]. | ||
בשנת [[תשל"ד]], בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה"ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול "אחינועם" בישראל{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/images/news/34117_news_19022009_41533.jpg דברים שפרסם]}}. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל ב[[ארץ הקודש]] מ[[מלחמת יום כיפור]] מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים{{הערה|על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&CategoryID=1715 מכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי ב[[גליון התקשרות]] מס' 969] ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות}}. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור. | |||
בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'. | בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'. | ||
בשנת [[תשל"ט]], בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, | בשנת [[תשל"ט]], בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. העיתון יצא לאור במשך 19 שנים. | ||
אחרי [[דבר מלכות כ"ח ניסן|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] היה ממייסדי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ומפעיליו הנמרצים | אחרי [[דבר מלכות כ"ח ניסן|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי באריכות את הכיוון של הפעולות הנדרשות כעת{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן] {{אינפו}}}}. בעקבות זה היה ממייסדי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ומפעיליו הנמרצים בתחום התקשורתי. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות מיוחדות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעיתונו בעקבות מנגדים חדשים שקמו{{הערה|מענה מאמצע חודש אייר תנש"א - ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה,, למרות ביטולה כלפי אחרים באישור הרבי לפרסם מודעות על משיח בכל שאר העיתונים (מלבד עיתונו ישראל שלנו)}}. | ||
קודם ועידת מדריד בשנת תשנ"ב הכין מפה כהצעה להסכם שלום במזרח התיכון ע"י 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{הערה|[https://col.org.il/news/61496 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'{{COL}}]}} - שיטה שכמה מפרטיה הרבי שלל לאחר שהוכנסה לעיונו{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה צב, וב[[התוועדות]] ב[[770]] סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם}}. | |||
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב"ד]]. | לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב"ד]]. | ||
במשך השנים | במשך השנים פרסם על יוזמות שונות לאיחוד [[אנ"ש]] בענייני עסקנות של שלימות הארץ{{הערה|"ועד עסקני אנ"ש", "איחוד רבני חב"ד", "אחדות החסידים בשלימות הארץ"}} ויוזמות שונות למען ארץ ישראל{{הערה|"הרשות היהודית", "שלום בטחוני", "ישראל מוגנת"}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן] {{אינפו}} | ||
*[https://col.org.il/news/110608 אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש"א], באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך) | *[https://col.org.il/news/110608 אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש"א], באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך) | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־10:32, 30 באוגוסט 2023
ר' שמואל שמואלי (יליד תשי"א), הוא עיתונאי ועסקן חב"די, העוסק בהסברה בנושא שלימות הארץ.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בה' אלול תשי"א לאביו שמעון ולאמו ד"ר חנה כגן בתו של הרב גבריאל זלקינד כגן מתלמידי תומכי תמימים בליובאוויטש שעלו מרוסיה והתגוררו בכפר חב"ד.
בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב"דיות כ"קול תורה" ו"חברון", ובתשכ"ז נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד.
בשנת תש"ל נסע לחצרות קודשנו 770 שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחרי ביקור זה שב לארץ הקודש והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת "קול הישיבה" בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שבהוצאת קה"ת.
בשנת תשל"ד, בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה"ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול "אחינועם" בישראל[1]. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל בארץ הקודש ממלחמת יום כיפור מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים[2]. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.
בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ליחידות ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.
בשנת תשל"ט, בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. העיתון יצא לאור במשך 19 שנים.
אחרי שיחת כ"ח ניסן תנש"א קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי באריכות את הכיוון של הפעולות הנדרשות כעת[3]. בעקבות זה היה ממייסדי המטה העולמי להבאת המשיח ומפעיליו הנמרצים בתחום התקשורתי. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות מיוחדות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעיתונו בעקבות מנגדים חדשים שקמו[4].
קודם ועידת מדריד בשנת תשנ"ב הכין מפה כהצעה להסכם שלום במזרח התיכון ע"י 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'[5] - שיטה שכמה מפרטיה הרבי שלל לאחר שהוכנסה לעיונו[6].
לאחר ג' תמוז תשנ"ד התגורר מספר שנים באוסטרליה ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד.
במשך השנים פרסם על יוזמות שונות לאיחוד אנ"ש בענייני עסקנות של שלימות הארץ[7] ויוזמות שונות למען ארץ ישראל[8].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- 'מאוצר המלך - מענות קודש תנש"א-תשנ"ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו בתשורה רייכמן-מזרחי תשפ"א (עמ' 71 - 78)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן
- אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש"א, באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)
הערות שוליים
- ↑ על פי דברים שפרסם
- ↑ על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. במכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי בגליון התקשרות מס' 969 ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות
- ↑ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן
- ↑ מענה מאמצע חודש אייר תנש"א - ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה,, למרות ביטולה כלפי אחרים באישור הרבי לפרסם מודעות על משיח בכל שאר העיתונים (מלבד עיתונו ישראל שלנו)
- ↑ 'קנטונים לשלום, שוויץ בישראל'
- ↑ ראה בליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה צב, ובהתוועדות ב770 סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם
- ↑ "ועד עסקני אנ"ש", "איחוד רבני חב"ד", "אחדות החסידים בשלימות הארץ"
- ↑ "הרשות היהודית", "שלום בטחוני", "ישראל מוגנת"
