שמואל שמואלי – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 816846 של שיע בוט (שיחה), קידוד קישורים
 
(28 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמואל שמואלי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' שמואל שמואלי]]
[[קובץ:ר' שמואל שמואלי מתוועד ב770.jpg|ממוזער|ר' שמואל שמואלי מתוועד עם התמימים ב-770 (אלול תשפ"ג)]]
ר' '''שמואל שמואלי''' (יליד [[תשי"א]]), הוא עסקן חב"די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]].
ר' '''שמואל שמואלי''' (נולד ב[[ה' באלול]] [[תשי"א]]) הוא עיתונאי ועסקן חב"די, העוסק בהסברה בנושא [[שלימות הארץ]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ה' אלול]] [[תשי"א]] לאביו שמעון ולאמו ד"ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]].  
נולד ב[[ה' באלול]] [[תשי"א]] לשמעון ולד"ר חנה כגן בתו של הרב [[גבריאל זלקינד כגן]] מתלמידי [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] שעלו מרוסיה והתגוררו בכפר חב"ד.


בשנת [[תש"ל]] ביקר בחצרות קודשנו שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחרי ביקור זה ייסד את כתב העת "קול הישיבה", בהיותו כבן 20.
בשנות בחרותו למד בישיבות לא חב"דיות כ"קול תורה" ו"חברון", ובשנת [[תשכ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]].


בשנת [[תשל"ד]], בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה"ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול "אחינועם" בישראל{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/images/news/34117_news_19022009_41533.jpg דברים שפרסם]}}. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל ב[[ארץ הקודש]] מ[[מלחמת יום כיפור]] מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים{{הערה|על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&CategoryID=1715 מכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי בגליון התקשרות מס' 969] ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות}}. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.
בשנת [[תש"ל]] נסע לחצרות קודשנו [[770 - מרכז חב"ד העולמי|770]] שם שהה למשך כשלושה חודשים. לאחר ביקור זה שב ל[[ארץ הקודש]] והחל את פעילותו הציבורית בייסדו בגיל 20 את כתב העת "קול הישיבה" בו כתבו תלמידי ישיבה מכל החוגים כשבעיתון משולבים פרסומים אודות ספרי חסידות שב[[הוצאת ספרים קה"ת]].
 
בשנת [[תשל"ד]], בהיותו כבן 23, ייסד יחד עם אימו את ארגון 'אחינועם' - גוף עולמי כלל דתי להנחלת ערכי היהדות. בהוראת הרבי, נשאר הוא בזמנו בארה"ב ובמקביל הטיל הרבי על אמו את ניהול "אחינועם" בישראל{{הערה|על פי [http://www.shturem.net/images/news/34117_news_19022009_41533.jpg דברים שפרסם]}}. ייסוד הארגון היה בעקבות הטראומה שנוצרה בעם ישראל ב[[ארץ ישראל]] מ[[מלחמת יום הכיפורים]] מחד, ומאידך הכמיהה שהביאה המלחמה בעם לתוכן רוחני. הארגון פעל אף לחיזוק ערכי היהדות בקרב העולים מרוסיה. הרבי עודד את הארגון והדריכו בכמה עניינים{{הערה|על פי היסטוריית הארגון במידע שבאתרו הרשמי. ב[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=9360&CategoryID=1715 מכתבה של גברת כגן שהובא במדור ניצוצי רבי בגיליון התקשרות מס' 969] ניתן לראות כדוגמא הדרכות של הרבי לארגון שנאמרו לה ביחידות}}. בשנים האחרונות שימש הארגון בעיקר כאולפן גיור.


בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.
בהיותו כבן 24 זכה להיכנס ל[[יחידות]] ראשונה עם הרבי למשך כחמש עשרה דקות שמתוכה הוקדש רוב הזמן לענייני 'אחינועם'.


בשנת [[תשל"ט]], בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, ובענייני [[ארץ ישראל]] ושלימותה בכלל. את העיתון ערך למשך 19 שנה.  
בשנת [[תשל"ט]], בהיותו כבן 28, ייסד את העיתון השבועי 'ישראל שלנו' שבמסגרת הוצאתו לאור זכה לעידודים והדרכות מיוחדות בעניין הכתיבה בעיתון, וכן לפעולות ושליחויות שונות בענייני שלימות הארץ. העיתון יצא לאור במשך 19 שנים וזכה לברכות ועידודים לא רגילים מהרבי{{הערה|כגון בחלוקת הדולרים ט' ניסן תנש"א שהרבי העניק לר' שמואל שמואלי דולר נוסף באומרו: "בשביל העיתון ולכוון אל הכוונה".}} שאף היה קוראו באופן קבוע.


אחרי [[דבר מלכות כ"ח ניסן|שיחת כ"ח ניסן תנש"א]] היה ממייסדי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ומפעיליו הנמרצים ובמסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות מיוחדות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בענייני משיח בעקבות מנגדים חדשים שקמו{{הערה|ליקוט מענות קודש תנש"א}}  
אחרי [[השיחה הידועה]] קיבל מענה מיוחד בו הסביר הרבי באריכות את הכיוון של הפעולות הנדרשות כעת{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן] {{אינפו}}.}}. בעקבות זה היה ממייסדי [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ומפעיליו הנמרצים בתחום התקשורתי. במסגרת זו זכה לקבל על כך כמה תשובות של הרבי, אולם בהמשך הורה לו הרבי להפסיק לפעול בפרסום ענייני משיח בעיתונו בעקבות מנגדים חדשים שקמו{{הערה|מענה מאמצע חודש אייר תנש"א - ליקוט מענות קודש תנש"א מענה שצג, ובאלול מסר הרבי (בעל פה, דרך המזכיר הרב גרונר) שהוראה זו כלפיו תקיפה,, למרות ביטולה כלפי אחרים באישור הרבי לפרסם מודעות על משיח בכל שאר העיתונים (מלבד עיתונו ישראל שלנו)}}.


לאחר [' תמוז תשנ"ד]] התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב"ד]].  
קודם ועידת מדריד בשנת תשנ"ב הכין מפה כהצעה להסכם שלום במזרח התיכון ע"י 'קנטונים לשלום, שווייץ בישראל'{{הערה|[https://col.org.il/news/61496 'קנטונים לשלום, שווייץ בישראל'{{COL}}]}} - שיטה שכמה מפרטיה הרבי שלל לאחר שהוכנסה לעיונו{{הערה|ראה בליקוט מענות קודש תשנ"ב מענה צב, וב[[התוועדות]] ב-[[770]] סיפר שהיה מענה נוסף בו ביקש הרבי לברר האם הערבים יוותרו על זכות השיבה - דבר שבלעדיו אי אפשר לקדם שום הסכם}}.


במשך השנים עמל להקים יוזמות לאיחוד [[אנ"ש]] בענייני עסקנות ("ועד עסקני אנ"ש", "איחוד רבני חב"ד", "אחדות החסידים בשלימות הארץ" ועוד) ויוזמות למען ארץ ישראל ("הרשות היהודית", "שלום בטחוני").
לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] התגורר מספר שנים ב[[אוסטרליה]] ולאחר מכן עבר ל[[כפר חב"ד]].


==ארגונים שהקים==
במשך השנים מפרסם על יוזמות שונות לאיחוד [[אנ"ש]] בענייני עסקנות של שלימות הארץ{{הערה|"ועד עסקני אנ"ש", "איחוד רבני חב"ד", "אחדות החסידים בשלימות הארץ"}} ויוזמות שונות למען ארץ ישראל{{הערה|"הרשות היהודית", "שלום בטחוני", "ישראל מוגנת"}}.
*'''המטה העולמי לישראל בטוחה''' - המטה הוקם באוסטרליה בשנת [[תשנ"ט]] כהמשך למאבק על רמת הגולן.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*'מאוצר המלך - מענות קודש תנש"א-תשנ"ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו ב[http://teshura.com/teshurapdf/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94%20%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9B%D7%9E%D7%9F.pdf תשורה רייכמן-מזרחי תשפ"א] (עמ' 71 - 78)
*'מאוצר המלך - מענות קודש תנש"א-תשנ"ב בענייני משיח' - צרור תשובות שקיבל מהרבי התפרסמו ב[http://teshura.com/teshurapdf/תשורה%20רייכמן.pdf תשורה רייכמן-מזרחי תשפ"א] (עמ' 71 - 78)


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/moshiach/785513/ מענה הרבי לעיתונאי החב"די על הפעולות לאור שיחת כ"ח ניסן] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/110608 אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש"א], באסיפה נשא ר' שמואל שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)]
*[https://col.org.il/news/110608 אסיפת היסוד של מטה משיח ב-770 בד' אייר תנש"א], באסיפה נשא ר' שמואל שמואלי דברים (דקה 11:30 ואילך)


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:שמואלי, שמואל}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"א]]