יהודה בן תימא – הבדלי גרסאות

ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
הגהה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 15: שורה 15:
המילים הפותחות את הטור [[שולחן ערוך]] הם [[יהודה בן תימא]] אומר הוי '''עז כנמר'''. [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.  
המילים הפותחות את הטור [[שולחן ערוך]] הם [[יהודה בן תימא]] אומר הוי '''עז כנמר'''. [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] תרל"ט ח"א, הוספות, הוספה ב עמ' שלה.}} מסביר, שענין העזות המרומזת בדבריו של יהודה בן תימא, זהו ענין התגברות בקדושה, בגזירות וסייגים של רבנן.  


ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי "על הפסוק כי עם קשה עורף הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" המצומד לעם ישראל בפסוק זה קשה עורף הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר.
ענין זה הוא על דרך המאמר החסידי על הפסוק "כי עם [[קשה עורף]] הוא וסלחת". הכינוי "קשה עורף" לעם ישראל בפסוק זה הוא למעליותא, ולכך, דווקא בגלל מידת קשה עורף זה, וסלחת, והיינו שקשה עורף הוא בחינת ביטול הרצון שלמעלה משכל וטעם ודעת כלל, וכאדם שמתעקש אף על פי שמבין בשכלו שהוא כנגד השכל, אף על פי כן הוא מתעקש בלתי שום שכל לפי שכך הוא רוצה, שהוא בחינת רצון שלמעלה מן השכל, וכך יש בחינה זו בקדושה, בחינת קשה עורף, ביטול הרצון שלמעלה מן השכל שזהו ענין עז כנמר.


== ציונו הק' ==
== ציונו הק' ==
שורה 24: שורה 24:


אולם, כנראה, שלא ניתן לדחות כך, שהרי דבריו של ה[[אור החיים]] הק' ברוח הקודש נאמרו, וכנראה, שבאמת מערה זו הייתה גלויה עד לפני כמה מאות שנים, ולאחר מכן כוסתה ביציקת בטון לאוהלו של רבי [[אלעזר בן ערך]], וכנראה, שאם ינסו לחפור במטרה לאתר את מקום הציון הק', ימצאו את זה.
אולם, כנראה, שלא ניתן לדחות כך, שהרי דבריו של ה[[אור החיים]] הק' ברוח הקודש נאמרו, וכנראה, שבאמת מערה זו הייתה גלויה עד לפני כמה מאות שנים, ולאחר מכן כוסתה ביציקת בטון לאוהלו של רבי [[אלעזר בן ערך]], וכנראה, שאם ינסו לחפור במטרה לאתר את מקום הציון הק', ימצאו את זה.
יש דעה נוספת שמובאת ב[[מדרש אלה אזכרה]] שרבי יהודה בן דמא שע"פ המבואר ב[[אברבנאל]] בנחלת אבות (הקדמה,סוף הדור האחד עשר,ע'כד) הוא רבי יהודה בן תימא. ושם נאמר שכאשר הוצא להורג "בא אליהו זכר לטוב ולקח האברים וקברן במערה אחת הסמוכה לנהר היורד לפני רומי" וכו'.
א"כ מבואר לפי"ז קברו במקום אחר...
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]