ירושלים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־10:39, 15 בנובמבר 2024

ערך זה עוסק בעיר ירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ירושלים (פירושונים).

ארבעת ערי הקודש

‏ירושלים הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר^[1] בארץ הקודש ומונה 1,040,972 תושבים^[2]. חסידי חב"ד גרים בירושלים עוד לפני שנת תר"ז. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת תשע"ו מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בשכונות שונות.

תולדות היישוב החב"די בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשית ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של אדמו"ר הזקן, והתפתחה בתקופת אדמו"ר האמצעי, כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית בחברון, אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת תר"ז עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת תר"ט מנתה הקהילה כ-30 משפחות.

סיבה נוספת להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של אדמו"ר האמצעי^[3] שאמר:""הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים".

בעת שהגיע השר משה מונטיפיורי ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת תרי"ח את בית הכנסת בית מנחם ע"ש אדמו"ר הצמח צדק.

הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה^[4] עד שבשנת תרל"ג כבר היו 103 משפחות חב"דיות בירושלים.

בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של אדמו"ר הצמח צדק.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בני הקהילה החב"דית בחברון עזבו את העיר, ובסיום המלחמה לא שבו אליה, אלא לירושלים, ומאז הפכה קהילת חב"ד בירושלים למרכזית וחשובה.

ישיבת תורת אמת ירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ישיבה גדולה תורת אמת

לאחר שנסגרה ישיבת תורת אמת חברון בשנת תרע"ד, נפתחה הישיבה מחדש בשנת תרפ"ב, על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין בהוראת אדמו"ר הריי"צ.

התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת תשכ"ד, אז הוחזר לה שמה המקורי^[5].

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת תרצ"ו שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים וכיום ברחוב ירמיהו.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש

כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי

ביום חמישי ב' באב תרפ"ט בשעה 9:30 בבוקר הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.

אחר הצהרים הגיע הרבי לכותל המערבי שם התפלל תפילת מנחה, אמר פרקי תהלים ונשק אל אבני הכותל, ובסיום הביקור בכותל, פנה לעיר העתיקה בה ביקר הרבי את רבה של ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד. למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". בשבת שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.

ביום שלישי ז' באב חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני י"ג באב בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב בכותל המערבי ובשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.

על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת תורת אמת באותם שנים, הרב משה אריה לייב שפירא.

קהילות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" - בית הכנסת צמח צדק (ירושלים) שכן בעיר העתיקה.

כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת חב"ד.

ישוב חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לאחר שיחתו של הרבי באחרון של פסח תשמ"ז שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת שמי"ר את "עיר חב"ד" - קריה לעולי רוסיה בשכונת רמות^[6], בשנת תש"ע הושלמה בניית בית הכנסת והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'תנש"א, שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.

חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בירושלים חסידי חב"ד מצביעים בבחירות לעירייה למפלגה בה משולב נציג חב"ד. רוב השנים - אגודת ישראל^[7]. נציגי חב"ד בעירייה בעבר:

הרב שמואל אלעזר שאולזון תחילת שנות הל' עד מ'
הרב דב רבינוביץ באמצע שנות הנ'
הרב יעקב שנור בשנות הס'
כיום: הרב יעקב הלפרין מתחילת שנות הע'.

רחובות חב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד:

רחוב האדמו"ר מליובאוויטש, בשכונת רמת שלמה.
רחוב חב"ד, בעיר העתיקה.
רחוב הרב חיים נאה בשכונת מאה שערים
מעלה הרב ננס, ע"ש הרב אליעזר ננס, בשיכון חב"ד.

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורת אמת - גדולה.
תורת אמת - קטנה.
המלך המשיח.
עוז מאיר חב"ד.
ישיבת חב"ד - גבעת חנניה.
ישיבת חב"ד ליובאוויטש "תפארת מנחם" ירושלים - נחלאות.
ישיבת מעינות.
מאורות חב"ד.
ישיבת נרות להאיר.
ישיבת חב"ד רוממה.

תלמודי תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארמון - הנציב - הרב חיים ניסלביץ'
ארנונה - הרב מנחם מענדל בריקמן.
בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי
בית וגן - הרב מנחם מענדל לאבקובסקי
בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.
בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.
גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים.
גבעת שאול - הרב משה קטן.
גילה - הרב הירש פרבר.
דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן.
דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב.
דוברי רוסית - הרב מאיר הרצל.
האוניברסיטה - הרב יוסף איברט.
הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.
הכותל המערבי - הרב יוסף הלפרין.
העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.
הר חומה - הרב שניאור זלמן כהן.
מלחה - רמת שרת - הרב ברוך חדד.
מרכז חינוכי חסידותי - הרב נפתלי רוט.
צעירי חב"ד ירושלים - הרב נועם רוט.
מרכז העיר - הרב דורון אורן.
נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן^[8]
נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.
עין כרם - הרב יונתן שפיצר.
עיר גנים - הרב בגין קלימי.
פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן.
פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב.
פסגת זאב צפון - הרב יצחק קורץ.
קריית יובל - הרב יוסף אלגזי.
רחביה - הרב ישראל גולדברג.
מחנה יהודה - הדווידקה - הרב צבי הירש רודרמן.
רמות - הרב יעקב זוננפלד.
רמת אשכול - הרב ראובן בורושנסקי.
תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.
תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס.
תלפיות-מזרח - הרב חיים גוטליב.
קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.
הרב מאיר משי - זהב.

ועד השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחשון תשפ"ה נבחר ועד השלוחים בירושלים ביוזמת צעירי אגודת חב"ד בישראל. הועד מייצג את בתי חב"ד בירושלים כלפי העירייה וגורמים נוספים.

הבחירה בוצעה בניגוד למחאת חלק מהשלוחים ובהם השליח הוותיק הרב נפתלי רוט מנהל צעירי אגודת חב"ד ירושלים ובניגוד לדעת הרב יעקב הלפרין נציג חב"ד בעיריית ירושלים.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לפי החסידות ירושלים שייכת למידת הודיה ונצח^[9]. כמו״כ מוסבר במקומות רבים בחסידות כי ירושלים קשורה עם שלימות מיוחדת במידת היראה: ירושלים - ״יראה״ שלם.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

יום ירושלים
צעירי אגודת חב"ד ירושלים
קטגוריה קהילת חב"ד ירושלים - אישים, רשימת חסידי חב"ד שהתגוררו או שמתגוררים בירושלים ויש אודותם ערך בחב"דפדיה
העיר העתיקה
הר הבית
הכותל המערבי
ציון

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תולדות חב"ד בארץ הקודש, שלום דובער לוין, קה"ת, תשמ"ח. פרק יט - ההגירה מחברון לירושלים. פרק כז - היישוב החב"די בירושלים. פרק כח - בתי כנסת. פרק כט - רבנים. פרק ל - ישיבות. פרק לא - ישיבת תורת אמת.
הרב יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב
נודע בשיעורים תולדות הרב חיים נאה, שניאור זלמן ברגר.
עבד מלך - תולדות חייו של ר' עזריאל זעליג סלונים, שלום דובער וולפא, תשס"ח.
מגדל עז - ספר לזכרו של ר' עזריאל זעליג סלונים, יהושע מונדשיין, תש"מ.
המשפיע - תיעודים מחיי הרב שלמה זלמן הבלין
מגזע ליובאוויטש - לתולדותיה של משפחת חנון הירושלמית, אייר תשפ"א
ברוך אומר ועושה - תולדותיו וקורות חייו של הרב ברוך פריז, שרה טייכמן, תשס"ה.
התכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים, שבועון בית משיח גליון 1217 עמוד 11
פרזות תשב ירושלים, יחס הרבי להתיישבות החב"דית בירושלים, במדור 'חיי רבי' בשבועון כפר חב"ד - חלק א', גליון 1909 • חלק ב', גליון 1910 עמוד 30
דוד זאב רוטנברג, מסע הרבי לארץ הקודש, תשנ"ט, פרקים מיוחדים לירושלים וגם מוזכר לרוב בספר
אריה ארליך, תולדות הרב משה וובר, ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

צריך לברך על חורבן העיר ירושלים בראייתה? הרבי משיב, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הסטוריה חב"דית בירושלים

יקותיאל יהודה גנזל, בית כנסת צמח צדק, היסטוריה ואקטואליה כי קרוב
הדפסת התניא בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי"צ לעיר
שלומי גיל, הודו בירושלים, שבועון 'בשעה טובה', כסלו תשע"ב
ירושלים מזווית שלא ראיתם מעולם - סיור ארכיאולוגי מצולם
ימי הזוהר של עיר הקודש והמקדש • שיעור מהרב סגל

אתרי אינטרנט של בתי חב"ד בירושלים

לאתר חב"ד ירושלים - קטמון (הקישור אינו פעיל, ג' אב תשפ"ב)
לאתר חב"ד ירושלים - גילה
לאתר חב"ד ירושלים - קריית יובל
לאתר חב"ד ירושלים - רמות
לאתר חב"ד ירושלים - תלפיות

יישובים בארץ ישראל

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ בכמות אנשים ולא בשטח
↑ נכון לתאריך תמוז תשפ"ב.
↑ מפי ר' שמואל משיוף
↑ לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.
↑ על פי הצעת הר' טוביה בלוי, לקט ופרט חלק חמישי, אות עד.
↑ התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים
↑ לאחר מערכת הבחירות המקומיות בשנת תשפ"ד הודיעו גורמים בקהילת חב"ד על ניתוק הקשרים מהמפלגה ידיעה באתר
↑ נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה
↑ אור התורה במדבר כרך ב' עמוד י"ג

[1] בכמות אנשים ולא בשטח

[2] נכון לתאריך תמוז תשפ"ב.

[3] מפי ר' שמואל משיוף

[4] לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.

[5] על פי הצעת הר' טוביה בלוי, לקט ופרט חלק חמישי, אות עד.

[6] התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים

[7] לאחר מערכת הבחירות המקומיות בשנת תשפ"ד הודיעו גורמים בקהילת חב"ד על ניתוק הקשרים מהמפלגה ידיעה באתר

[8] נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה

[9] אור התורה במדבר כרך ב' עמוד י"ג

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=עיר ירושלים|ראו=[[ירושלים (פירושונים)]]}}
 [[קובץ: ירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אזור [[הר הבית]] במבט אוירי]]
-{{ארבעת ערי הקודש}}'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר{{הערה|בכמות אנשים ולא בשטח}} ב[[ארץ הקודש]] ומונה 1,040,972 תושבים{{הערה|נכון לתאריך [[תמוז]] [[תשפ"ב]].}}. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים עוד לפני שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"ו]] מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בקהילות שונות.
+{{ארבעת ערי הקודש}}'''ירושלים''' הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר{{הערה|בכמות אנשים ולא בשטח}} ב[[ארץ הקודש]] ומונה 1,040,972 תושבים{{הערה|נכון לתאריך [[תמוז]] [[תשפ"ב]].}}. [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] גרים בירושלים עוד לפני שנת [[תר"ז]]. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת [[תשע"ו]] מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בשכונות שונות.
 ==תולדות היישוב החב"די בירושלים==
-ראשית ה[[התיישבות החב"דית בארץ הקודש]] החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של [[אדמו"ר הזקן]], וביתר שאת בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]], כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית ב[[חברון]], אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת [[תר"ט]] מנתה הקהילה כ-30 משפחות.
+ראשית ה[[התיישבות החב"דית בארץ הקודש]] החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של [[אדמו"ר הזקן]], והתפתחה בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]], כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית ב[[חברון]], אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת [[תר"ז]] עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת [[תר"ט]] מנתה הקהילה כ-30 משפחות.
 סיבה נוספת להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|מפי ר' שמואל משיוף}} שאמר:{{ציטוטון|"הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים}}.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 בעת שהגיע השר [[משה מונטיפיורי]] ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת [[תרי"ח]] את בית הכנסת [[בית מנחם (ירושלים)|בית מנחם]] ע"ש [[אדמו"ר הצמח צדק]].
-הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.}} עד שבשנת [[תרל"ג]] כבר היה 103 משפחות חב"דיות בירושלים.
+הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה{{הערה|לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.}} עד שבשנת [[תרל"ג]] כבר היו 103 משפחות חב"דיות בירושלים.
 בית הכנסת של החסידים שכן ב[[עיר העתיקה]] ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של [[אדמו"ר]] ה[[צמח צדק]].
+בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]], בני הקהילה החב"דית בחברון עזבו את העיר, ובסיום המלחמה לא שבו אליה, אלא לירושלים, ומאז הפכה קהילת חב"ד בירושלים למרכזית וחשובה.
 ====ישיבת תורת אמת ירושלים====
 {{ערך מורחב|ישיבה גדולה תורת אמת}}
-לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות ה[[אדמו"ר הריי"צ]].
+לאחר שנסגרה ישיבת [[תורת אמת חברון]] בשנת [[תרע"ד]], נפתחה הישיבה מחדש בשנת [[תרפ"ב]], על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]].
 התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.
@@ שורה 24: / שורה 26: @@
 תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת [[גבעת שאול]], שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.
-הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.
+הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת [[תרצ"ו]] שאז עברה לשכונת ה[[בוכרה|בוכרים]] ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים וכיום ברחוב ירמיהו.
 === ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר ===
@@ שורה 32: / שורה 34: @@
 ביום חמישי [[ב' באב]] [[תרפ"ט]] בשעה 9:30 בבוקר הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.
-אחה"צ הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהלים]] ונשק אל אבני הכותל, לאחמ"כ ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].
+אחר הצהרים הגיע הרבי ל[[כותל המערבי]] שם התפלל [[תפילת מנחה]], אמר פרקי [[תהלים]] ונשק אל אבני הכותל, ובסיום הביקור בכותל, פנה לעיר העתיקה בה ביקר הרבי את רבה של [[ירושלים]] הרב [[יוסף חיים זוננפלד]].
 למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". ב[[שבת]] שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.
-ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ולאחמ"כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.
+ביום שלישי [[ז' באב]] חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני [[י"ג באב]] בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב ב[[כותל המערבי]] ובשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.
 על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] באותם שנים, הרב [[משה אריה לייב שפירא]].
@@ שורה 43: / שורה 45: @@
 כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת [[חב"ד]].
-* [[גילה]]
+* [[גילה]].
-* [[ירושלים - הר נוף|הר נוף]]
+* [[ירושלים - הר נוף|הר נוף]].
-* [[נווה יעקב]]
+* [[נווה יעקב]].
-* [[רמות]]
+* [[רמות]].
-* [[רמת שלמה]]
+* [[רמת שלמה]].
-* [[ירושלים - שיכון חב"ד|שיכון חב"ד]]
+* [[ירושלים - שיכון חב"ד|שיכון חב"ד]].
-* [[סנהדריה המורחבת]]
+* [[סנהדריה המורחבת]].
-* [[שכונת פאג"י]]
+* [[שכונת פאג"י]].
-* [[שכונת בית ישראל]]
+* [[שכונת בית ישראל]].
-* [[בית וגן]]
+* [[בית וגן]].
 ===ישוב חב"ד===
-לאחר שיחתו של הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]] שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיה]] בשכונת [[רמות]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/603497/ התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים] {{אינפו}}}}, בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'[[תנש"א]], שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.
+{{להשלים}}
+לאחר שיחתו של הרבי ב[[אחרון של פסח]] [[תשמ"ז]] שבה ביקש הרבי {{ציטוטון|לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל}}, בנו אגודת [[שמי"ר]] את "עיר חב"ד" - קריה לעולי [[רוסיה]] בשכונת [[רמות]]{{הערה|1=[https://chabad.info/special/603497/ התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים] {{אינפו}}}}, בשנת [[תש"ע]] הושלמה בניית [[בית הכנסת]] והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'[[תנש"א]], שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.
-==חב"ד בעירייה==
+==[[חב"ד]] בעירייה==
 [[קובץ: רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב [[יעקב שנור]], הרב [[נפתלי רוט]], הרב [[בנימין זילברשטרום]]]]
 [[קובץ:טדי קולק מתנה לרבי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שי ששלח [[טדי קולק]] אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 ב[[י"א ניסן]] [[תשל"ז]]]]
-בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד: רח' האדמו"ר מליובאוויטש, ב[[רמת שלמה]]. רח' חב"ד, בעיר העתיקה. מעלה הרב ננס, ע"ש הרב [[אליעזר ננס]], ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]].
+בירושלים חסידי חב"ד מצביעים ב[[בחירות מקומיות בישראל|בחירות לעירייה]] למפלגה בה משולב נציג חב"ד. רוב השנים - [[אגודת ישראל]]{{הערה|לאחר מערכת הבחירות המקומיות בשנת תשפ"ד הודיעו גורמים בקהילת חב"ד על ניתוק הקשרים מהמפלגה [https://col.org.il/news/161300 ידיעה באתר] {{חב"ד און ליין}}}}.
+נציגי חב"ד בעירייה בעבר:
+*הרב [[שמואל אלעזר שאולזון]] תחילת שנות הל' עד מ'
+*הרב [[דב רבינוביץ]] באמצע שנות הנ'
+*הרב [[יעקב שנור]] בשנות הס'
+*כיום: הרב [[יעקב הלפרין]] מתחילת שנות הע'.
-נציגי חב"ד בעירייה בעבר: הרב [[דב רבינוביץ]] באמצע שנות הנ' , הרב [[יעקב שנור]] בשנות הס' , הרב [[שמואל אלעזר שאולזון]] תחילת שנות הל' עד מ' . כיום: הרב [[יעקב הלפרין]]מתחילת שנות הע' .
+==רחובות חב"דיים==
+בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד:
+*רחוב האדמו"ר מליובאוויטש, בשכונת [[רמת שלמה]].
+*רחוב [[חב"ד]], בעיר העתיקה.
+*רחוב הרב [[חיים נאה]] בשכונת מאה שערים
+*מעלה הרב ננס, ע"ש הרב [[אליעזר ננס]], ב[[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]].
 == מוסדות חב"ד בעיר ==
@@ שורה 68: / שורה 81: @@
 *[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - גדולה.
 *[[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] - קטנה.
-*[[מרכז משיח ירושלים|אורו של משיח]].
+*[[מרכז משיח ירושלים|המלך המשיח]].
 *[[עוז מאיר חב"ד]].
 *ישיבת חב"ד - [[גבעת חנניה]].
@@ שורה 78: / שורה 91: @@
 === תלמודי תורה ===
-*[[תורת אמת]] - מרכז העיר.
+*[[תורת אמת]].
 *[[נער ישראל]] - [[גילה]].
@@ שורה 87: / שורה 100: @@
 === בתי ספר - בנות ===
-*[[בית חנה]] - תיכון
+*[[בית חנה ירושלים|בית חנה]] - תיכון
 *בית חנה - על יסודי [[רמת שלמה]].
 *[[בית חיה מושקא (גילה)|בית חיה מושקא]] - [[גילה]].
+*[[בנות חיה]] - תיכון
 *[[עיר גנים]].
@@ שורה 101: / שורה 115: @@
 ==בתי חב"ד בעיר==
 [[קובץ: כיכר השבת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בכיכר השבת]]
-{{טורים|
+{{טורים|* ארמון - הנציב - הרב חיים ניסלביץ'
-* ארמון - הנציב - הרב חיים ניסלביץ'
+*ארנונה - הרב מנחם מענדל בריקמן.
-*ארנונה - תלפיות - הרב מאיר משי-זהב.
 *בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי
-בית וגן - הרב מ"מ לאבקובסקי
+*בית וגן - הרב מנחם מענדל לאבקובסקי
 *בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.
 *בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.
@@ שורה 116: / שורה 129: @@
 *האוניברסיטה - הרב [[יוסף איברט]].
 *הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.
-*[[הכותל המערבי]] - הרב יוסף הלפרין.
+*[[הכותל המערבי]] - הרב [[יוסף הלפרין]].
 *העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.
 *הר חומה - הרב [[שניאור זלמן כהן (הר חומה)|שניאור זלמן כהן]].
 *מלחה - רמת שרת - הרב [[ברוך חדד]].
 *[[מרכז חינוכי חסידותי]] - הרב [[נפתלי רוט]].
-*[[מרכז משיח ירושלים|מרכז משיח]] הרב דורון אורן.
+* [[צעירי חב"ד ירושלים]] - הרב [[נועם רוט]].
+*[[מרכז העיר]] - הרב דורון אורן.
 *נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן{{הערה|1=[https://col.org.il/news/134953 נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה]{{COL}}}}
 *נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.
@@ שורה 136: / שורה 150: @@
 *תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.
 *תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס.
-*תלפיות - מזרח - הרב חיים גוטליב.
+*תלפיות-מזרח - הרב חיים גוטליב.
 *קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.
-*הרב מנחם מענדל בריקמן.
+*הרב מאיר משי - זהב.
 }}
+==ועד השלוחים==
+ב[[חשון]] [[תשפ"ה]] נבחר ועד השלוחים בירושלים ביוזמת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל]]. הועד מייצג את בתי חב"ד בירושלים כלפי העירייה וגורמים נוספים.
+הבחירה בוצעה בניגוד למחאת חלק מהשלוחים ובהם השליח הוותיק הרב [[נפתלי רוט]] מנהל [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]] ובניגוד לדעת הרב [[יעקב הלפרין]] נציג חב"ד בעיריית ירושלים.
 ==בחסידות==
@@ שורה 156: / שורה 174: @@
 ==לקריאה נוספת==
-* '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
+* '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[שלום דובער לוין]], [[קה"ת]], [[תשמ"ח]]. פרק יט - ההגירה מ[[חברון]] לירושלים. פרק כז - היישוב  החב"די בירושלים. פרק כח - בתי כנסת. פרק כט - רבנים. פרק ל - ישיבות. פרק לא - ישיבת תורת אמת.
+* הרב [[יוסף אשכנזי]], '''תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש''', הוצאת חזק, תשע"ב
+* '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], [[שניאור זלמן ברגר]].
 * '''[[עבד מלך]]''' - תולדות חייו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[שלום דובער וולפא]], [[תשס"ח]].
-* '''[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]'''
 * '''[[מגדל עז]]''' - ספר לזכרו של ר' [[עזריאל זעליג סלונים]], [[יהושע מונדשיין]], [[תש"מ]].
+* '''[[המשפיע (ספר)|המשפיע]]''' - תיעודים מחיי הרב [[שלמה זלמן הבלין]]
+*'''מגזע ליובאוויטש''' - לתולדותיה של משפחת חנון הירושלמית, אייר תשפ"א
 * '''[[ברוך אומר ועושה]]''' - תולדותיו וקורות חייו של הרב [[ברוך פריז]], שרה טייכמן, [[תשס"ה]].
-*'''התכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים''', שבועון בית משיח גליון 1217 עמוד 11
+*'''התכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים''', [[שבועון בית משיח]] גליון 1217 עמוד 11
-*'''פרזות תשב ירושלים''', יחס הרבי להתיישבות החב"דית בירושלים, במדור 'חיי רבי' ב[[שבועון כפר חב"ד]] - חלק א', גליון 1909 {{*}} חלק ב', גליון 1910 עמוד 30
+*'''פרזות תשב ירושלים''', יחס [[הרבי]] להתיישבות החב"דית בירושלים, במדור 'חיי רבי' ב[[שבועון כפר חב"ד]] - חלק א', גליון 1909 {{*}} חלק ב', גליון 1910 עמוד 30
+*[[דוד זאב רוטנברג]], '''[[מסע הרבי לארץ הקודש]]''', [[תשנ"ט]], פרקים מיוחדים לירושלים וגם מוזכר לרוב בספר
+*[[אריה ארליך]], תולדות הרב [[משה וובר]], ירושלים
 ==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/03/blog-post_12.html צריך לברך על חורבן העיר ירושלים בראייתה? הרבי משיב], באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 '''הסטוריה חב"דית בירושלים'''
 *יקותיאל יהודה גנזל, [https://chabadpedia.co.il/images/6/6e/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%A6%D7%9E%D7%97_%D7%A6%D7%93%D7%A7_%D7%9B%D7%99_%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91.pdf בית כנסת צמח צדק, היסטוריה ואקטואליה] כי קרוב