דפוס ז'יטומיר: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (מיותר) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] דפוס ז'יטומיר.]] | |||
'''דפוס ז'יטומיר''' הוא דפוס שנפתח לאחר העלילה על האחים שפירא וסגירת בית ה[[דפוס סלאוויטא]]. את הדפוס פתחו בני משפחתם הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא. | |||
[[קובץ:אשלי רברבי - זטומיר.jpg|ממוזער|[[אשלי רברבי]] דפוס | |||
לאחר העלילה על האחים שפירא וסגירת בית ה[[דפוס סלאוויטא]] פתחו בני משפחתם הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא | |||
==בית הדפוס== | |||
לדפוס ז'יטומיר הייתה חשיבות מיוחדת בעיני החסידים בגלל יחוס המשפחה כצאצאי המדפיסים מסלוויטא, ואת ספריהם קנו החסידים גם במחיר גבוה. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו. | |||
דפוס | על מנת לממן את הדפוס עשו אספה החסידים והליטאים כאשר החסידים חסידי ה[[צמח צדק]] שהיו הרוב קיבלו על עצמם 75 אחוז מההוצאות. | ||
==סגירתו== | |||
דפוס ז'יטומיר נסגר על ידי שניים מסופרי המשכילים שכתב נגדו כתב הלשנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפטרבורג, שהם: | |||
"יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו". | "יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו". | ||
למשכילים הייתה השפעה מרובה בחוגי השלטונות, ולאחר ההלשנה שלח שר ההשכלה את שוטריו לסגור את בית הדפוס. השוטרים הגיעו לבית הדפוס גרשו את העובדים, וסגרו דלתותיו בחותמות הממשלה, בתוספת איסור על בעליו שלא לעסוק בהדפסה ברוסיה לעולם. | למשכילים הייתה השפעה מרובה בחוגי השלטונות, ולאחר ההלשנה שלח שר ההשכלה את שוטריו לסגור את בית הדפוס. השוטרים הגיעו לבית הדפוס גרשו את העובדים, וסגרו דלתותיו בחותמות הממשלה, בתוספת איסור על בעליו שלא לעסוק בהדפסה ברוסיה לעולם. | ||
[[קטגוריה:בתי דפוס]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:58, 23 ביולי 2023
דפוס ז'יטומיר הוא דפוס שנפתח לאחר העלילה על האחים שפירא וסגירת בית הדפוס סלאוויטא. את הדפוס פתחו בני משפחתם הרב חנניה ליפא והרב יהושע השל שפירא.
בית הדפוס[עריכה | עריכת קוד מקור]
לדפוס ז'יטומיר הייתה חשיבות מיוחדת בעיני החסידים בגלל יחוס המשפחה כצאצאי המדפיסים מסלוויטא, ואת ספריהם קנו החסידים גם במחיר גבוה. זאת ועוד: בימים ההם הורגשו רדיפות המתנגדים, ועל כן עודדו החסידים הנרדפים זה את זה והחזיקו איש ביד רעהו.
על מנת לממן את הדפוס עשו אספה החסידים והליטאים כאשר החסידים חסידי הצמח צדק שהיו הרוב קיבלו על עצמם 75 אחוז מההוצאות.
סגירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
דפוס ז'יטומיר נסגר על ידי שניים מסופרי המשכילים שכתב נגדו כתב הלשנה עליהם אל שרי בית הביקורת בפטרבורג, שהם: "יושבי חושך, ומחשיכים על התחום של מושב בני ישראל, בספרי חסידות אשר יפיצו ביניהם להגן בפני האור אשר יפוץ בישראל, מרבים הבל בעם ומונעים כל שביב אור מבקוע אל חלונותיו".
למשכילים הייתה השפעה מרובה בחוגי השלטונות, ולאחר ההלשנה שלח שר ההשכלה את שוטריו לסגור את בית הדפוס. השוטרים הגיעו לבית הדפוס גרשו את העובדים, וסגרו דלתותיו בחותמות הממשלה, בתוספת איסור על בעליו שלא לעסוק בהדפסה ברוסיה לעולם.