חודש אדר: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמא" ב־"ראו לדוגמה") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ב[[שנה מעוברת]], דנו הפוסקים האם חלה השמחה מתחילת חודש אדר א' או רק מאדר ב'. יש שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב' בלבד, ודייקו מ[[רש"י]] על הגמרא שנימק את השמחה בניסים של "פורים '''ופסח'''" - מכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח{{הערה|שאילת יעב"ץ חלק ב, סימן פח.}}. אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'{{הערה|ראה שו"ת חת"ם סופר חושן משפט, סימן כ.}}. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש"י משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, היא מפני שחל בו יום לידת [[משה רבינו]], ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר סעיף ד ואילך.}}. | ב[[שנה מעוברת]], דנו הפוסקים האם חלה השמחה מתחילת חודש אדר א' או רק מאדר ב'. יש שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב' בלבד, ודייקו מ[[רש"י]] על הגמרא שנימק את השמחה בניסים של "פורים '''ופסח'''" - מכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח{{הערה|שאילת יעב"ץ חלק ב, סימן פח.}}. אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'{{הערה|ראה שו"ת חת"ם סופר חושן משפט, סימן כ.}}. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש"י משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, היא מפני שחל בו יום לידת [[משה רבינו]], ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים{{הערה|לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר סעיף ד ואילך.}}. | ||
[[הרבי]] הזכיר {{ציטוטון|שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - לעיין ולמצוא ביאור בדבר}}{{הערה|שיחת ש"פ תשא, כ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).}}. עם זאת, בשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון{{הערה| | [[הרבי]] הזכיר {{ציטוטון|שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - לעיין ולמצוא ביאור בדבר}}{{הערה|שיחת ש"פ תשא, כ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).}}. עם זאת, בשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון{{הערה|ראו לדוגמה שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט (שם ע' 337).}}, והתבטא {{ציטוטון|ישנם בעלי "מרה שחורה" שסוברים שהענין ד"מרבים בשמחה" צריך להיות רק באדר שני, וסברתם - מכיון שהטעם הפשוט ד"מרבים בשמחה" הוא מפני ימי הפורים, הרי, כשם שקריאת המגילה וכל עניני הפורים הם באדר שני, יש מקום לומר שגם הענין ד"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שייך באדר שני בלבד. ואמרתי פעם על זה - שיש לעזוב את ה"מרה שחורה" ולשמוח כבר משנכנס אדר ראשון}}{{הערה|משיחת י"ג אד"ר תשד"מ בעת ביקור רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] (התוועדויות ח"ב ע' 1054). וראה גם שיחת ש"פ תשא באותה שנה (שם ע' 1081).}}. | ||
בשנת [[תשנ"ב]] הדגיש הרבי את מעלת חודשי אדר ב"שנה מעוברת" והסביר שדווקא על ידי שני חודשי אדר (שהמאפיין של חודש אדר הוא השמחה), על ידי 60 יום של שמחה, מתבטלים כל המניעות והעיכובים לבוא הגאולה יחד עם שאר הדברים הלא רצויים, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב-60"{{הערה|דבר מלכות תרומה [[תשנ"ב]].}}. | בשנת [[תשנ"ב]] הדגיש הרבי את מעלת חודשי אדר ב"שנה מעוברת" והסביר שדווקא על ידי שני חודשי אדר (שהמאפיין של חודש אדר הוא השמחה), על ידי 60 יום של שמחה, מתבטלים כל המניעות והעיכובים לבוא הגאולה יחד עם שאר הדברים הלא רצויים, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב-60"{{הערה|דבר מלכות תרומה [[תשנ"ב]].}}. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/adar לקוטי שיחות מועדים - חודש אדר] {{מפתח}} | |||
*'''[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=241 חודש אדר הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים]''' {{חב"ד בישראל}} | *'''[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=241 חודש אדר הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים]''' {{חב"ד בישראל}} | ||
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2860805#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content 8 דברים ש(אולי) לא ידעתם על חודש אדר]''' {{בית חבד}} | *'''[http://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2860805#utm_medium=email&utm_source=מגזין_(עברית)&utm_campaign=he&utm_content=content 8 דברים ש(אולי) לא ידעתם על חודש אדר]''' {{בית חבד}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
חודש אדר הוא החודש השישי בשנה העברית, מתשרי, והחודש השנים-עשר מניסן. בחודש זה חלים ז' באדר - יום לידת משה רבינו, וחג הפורים, ולכן בחודש זה "מרבים בשמחה".
בשנה מעוברת ישנם שני חודשי אדר - אדר ראשון ואדר שני. פורים נחגג באדר השני[1], ובאדר הראשון מציינים פורים קטן.
מעלת החודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
מרבים בשמחה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא מופיעה אימרתו של רב שמואל בר שילת בשם רב: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה"[2]. אימרה זו נפסקה להלכה ברי"ף וברא"ש, במגן אברהם[3] ועוד[4].
בשנה מעוברת, דנו הפוסקים האם חלה השמחה מתחילת חודש אדר א' או רק מאדר ב'. יש שכתבו שחובת השמחה היא באדר ב' בלבד, ודייקו מרש"י על הגמרא שנימק את השמחה בניסים של "פורים ופסח" - מכאן שהשמחה היא רק באדר הסמוך לחודש ניסן וחג הפסח[5]. אמנם יש שפסקו שחובת השמחה היא כבר מאדר א'[6]. בשיחה בה דן בענין הכריע הרבי שמלשון רש"י משמע להיפך, שכן כל חובת השמחה באדר בקשר לחג הפסח, היא מפני שחל בו יום לידת משה רבינו, ומכאן שחובת השמחה היא בחודש כולו - כולל אדר ראשון - ולא רק בחודש שבו פורים[7].
הרבי הזכיר "שלא מצינו בספרים שהחיוב ד"מרבים בשמחה" הוא גם באדר ראשון, ואדרבה, יש ראיות שחיוב זה הוא באדר שני בלבד . . ו"תן לחכם ויחכם עוד" - לעיין ולמצוא ביאור בדבר"[8]. עם זאת, בשיחות רבות הזכיר בפשטות את ההוספה בשמחה בחודש אדר גם ביחס לאדר ראשון[9], והתבטא "ישנם בעלי "מרה שחורה" שסוברים שהענין ד"מרבים בשמחה" צריך להיות רק באדר שני, וסברתם - מכיון שהטעם הפשוט ד"מרבים בשמחה" הוא מפני ימי הפורים, הרי, כשם שקריאת המגילה וכל עניני הפורים הם באדר שני, יש מקום לומר שגם הענין ד"משנכנס אדר מרבים בשמחה" שייך באדר שני בלבד. ואמרתי פעם על זה - שיש לעזוב את ה"מרה שחורה" ולשמוח כבר משנכנס אדר ראשון"[10].
בשנת תשנ"ב הדגיש הרבי את מעלת חודשי אדר ב"שנה מעוברת" והסביר שדווקא על ידי שני חודשי אדר (שהמאפיין של חודש אדר הוא השמחה), על ידי 60 יום של שמחה, מתבטלים כל המניעות והעיכובים לבוא הגאולה יחד עם שאר הדברים הלא רצויים, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב-60"[11].
בריא מזליה[עריכה | עריכת קוד מקור]
באותה הסוגיא אומר רב פפא: "הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי, לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה [לכן בן ישראל שיש לו דין עם נכרי, ישתמט ממנו בחודש אב שרע מזלו, וישתדל לעשות זאת באדר שבריא מזלו]"[12].
על כך שמזלו של חודש אדר הוא בריא, קשה לכאורה מקביעתם של חז"ל ש"אין מזל לישראל"[13]. כמה מהמפרשים ביארו זאת:
הריטב"א[14] ביאר שבחודשים אלו נגזר משמים שיהיה מזל לישראל. עוד ביאר, שכוונת הגמרא אינה למזל ממש, אלא לגזירות שמים הנקראות בלשון בני אדם "מזל". המהרש"א[14] הסביר שאף שאין מזל, אך "מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חובה".
החת"ם סופר[15] הסביר שזו מחלוקת בין הסוגיות, ולפי סוגיא זו אכן יש מזל לישראל; וכיון שההלכה היא שאין מזל, לכן לא נפסק כסוגיא זו שיש להעדיף משפט עם נכרי בחודש אדר.
הרבי מסביר שההבדל בין חודש אדר לשאר השנה הוא, שבכל השנה יש לישראל מזל, וביכלתם להשפיע עליו בכח עליון - כדברי רש"י[16] ש"על ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה". אך בחודש אדר, המזל מצד עצמו הופך להיות "בריא" לטובת ישראל, ללא צורך בהתערבות עליונה מיוחדת, עד כדי כך שבריאות המזל ניכרת אפילו לאומות העולם[17].
עוד מבאר הרבי לפי דברי המדרש על הגורל שערך המן, בו גילה שלכל החודשים ומזלותיהם יש זכות לישראל, אך "אדר אין לו זכות, ומזלו אין לו זכות, ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן" - ולכן רצה להשמיד את ישראל בחודש זה, אך לא ידע שבאדר נולד משה[18]: לכל החודשים ישנה זכות הקשורה למזלם, אך הזכות של חודש אדר היא למעלה מזכות רגילה - לידת משה רבינו, הפועלת גילוי עצם הנשמה בישראל, שלכן אין צורך בזכות אדר ומזלו. ועל זכות זו נאמר "אין מזל לישראל" - כפירוש הפנימי, שמזלם של ישראל הוא בחינת "אין", עצם הנשמה שאינו מושג בשכל[19].
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב' באדר תרצ"ח - התרחש גל המעצרים המפורסם ביותר של חסידים ברוסיה, בו נעצרו עשרות חסידים.
- ט' באדר ת"ש - אדמו"ר הריי"צ הגיע לארצות הברית יחד עם רעייתו מרת נחמה דינה שניאורסון ואמו מרת שטערנא שרה שניאורסון.
- י' באדר ת"ש - החלו הלימודים בישיבות תומכי תמימים החדשה בארצות הברית.
- ט"ו באדר תרצ"ב - הרבי התוועד בברלין עם היהודים ברחוב ונעצר על ידי המשטרה המקומית בעוון "הפגנה בלתי חוקית".
- ט"ו באדר תשל"ח - הרבי שלח את הקבוצה השלישית של השלוחים לארץ הקודש והם התיישבו תחילה בצפת וירושלים.
- ט"ו באדר תשנ"ב - נחגג טקס הנחת אבן הפינה לארמון למלך המשיח בכפר חב"ד, ליד בנין אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
- ט"ז באדר תש"ט - משלחת מיוחדת מטעם ממשלת ארצות הברית הגיעה לביתו של אדמו"ר הריי"צ, על מנת להעניק לו אזרחות אמריקאית.
- כ"ד באדר א' ת"ש - אדמו"ר הריי"צ עזב את העיר ריגה, בטיסה לעיר שטוקהלם שבשוודיה, משם הפליג שלשה ימים לאחר מכן לארצות הברית.
- כ"ה באדר ת"ש - אדמו"ר הריי"צ עזב את העיר שטוקלהם (שוודיה) ברכבת ונסע לעיר גוטבורג, משם הפליג לארצות הברית.
- כ"ה באדר תשמ"ח - הרבי הודיע על מבצע יום הולדת.
- כ"ז באדר א' תשנ"ב - התרחש אירוע מוחי ('סטרוק') לרבי בעת ששהה באוהל של אדמו"ר הריי"צ.
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ו' באדר תרכ"ז - רבי מנחם מענדל שניאורסון, בנו של אדמו"ר המהר"ש, נולד.
- כ"ה באדר תרס"א - מרת חיה מושקא שניאורסון, אשתו של הרבי, נולדה.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ו' באדר תשמ"ט - הרב שמריהו גוראריה, חתנו של אדמו"ר הריי"צ וגיסו של הרבי, נפטר.
- י"א באדר תקפ"ג - הרב מרדכי פוזנר, אחיו של אדמו"ר הזקן, נפטר.
- ט"ו באדר תשס"ז - הרב שלום חסקינד, ממשמשי הרבי הריי"צ, נפטר.
- י"ז באדר תשמ"ה - הרב זלמן שמעון דבורקין, רבה של שכונת קראון הייטס, נפטר.
- י"ח באדר תר"נ - הרב אברהם דוד לאוואט, סב סבו של הרבי (מצד אמו), נפטר.
- כ"ח באדר תש"א - הרב משה הורנשטיין, חתנו של אדמו"ר מהר"ש, נפטר.
- כ"ט באדר תרכ"ז - הרב יקותיאל זלמן וולס, חתנו של אדמו"ר האמצעי, נפטר.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקוטי שיחות מועדים - חודש אדר
- חודש אדר הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים
- 8 דברים ש(אולי) לא ידעתם על חודש אדר
- 'מרבים בשמחה': איך אפשר לשמוח כשעדיין יש המן'ים רבים?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
| חודשי השנה |
|---|
|
תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול |
הערות שוליים
- ↑ במטרה לסמוך אותו לחג הפסח בו חוגגים את הגאולה ממצרים, כדברי חז"ל בגמרא "מסמך גאולה לגאולה".
- ↑ תענית כט, א.
- ↑ אורח חיים תקפו, ס"ק ה.
- ↑ אבל ראה שו"ת חת"ם סופר אורח חיים חלק א, סימן קס, שמהשמטת דין זה ברמב"ם ובשו"ע, הכריע שלדעתם אין זו ההלכה. ובנמוקי אורח חיים סימן תרפו דחה הרב ממונקאטש את דבריו, ונשאר בצ"ע על השמטת הדין.
- ↑ שאילת יעב"ץ חלק ב, סימן פח.
- ↑ ראה שו"ת חת"ם סופר חושן משפט, סימן כ.
- ↑ לקוטי שיחות חלק טז שיחת תצוה-ז' אדר סעיף ד ואילך.
- ↑ שיחת ש"פ תשא, כ' אד"ר תשמ"ט (התוועדויות ח"ב ע' 374).
- ↑ ראו לדוגמה שיחת ש"פ תרומה, ו' אד"ר תשמ"ט (שם ע' 337).
- ↑ משיחת י"ג אד"ר תשד"מ בעת ביקור רבי פנחס מנחם אלתר מגור (התוועדויות ח"ב ע' 1054). וראה גם שיחת ש"פ תשא באותה שנה (שם ע' 1081).
- ↑ דבר מלכות תרומה תשנ"ב.
- ↑ תענית כט, ב.
- ↑ שבת קנו, א.
- ↑ 14.0 14.1 תענית שם.
- ↑ שו"ת אורח חיים שם.
- ↑ שבת שם.
- ↑ דבר מלכות ש"פ תרומה תשנ"ב סעיף ז.
- ↑ אסתר רבה ז, יא.
- ↑ דבר מלכות ש"פ תצוה תשנ"ב סעיף ב ואילך.