ביטול חמץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: ב'''ביטול החמץ''' אנו מבטלים את כל החמץ הנמצא ברשותינו לפני פסח, על מנת שלא לעבור על איסור חמץ בפסח. …)
 
אין תקציר עריכה
 
(16 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ב'''ביטול החמץ''' אנו מבטלים את כל ה[[חמץ]] הנמצא ברשותינו לפני [[פסח]],
[[קובץ:הרבי ביטול חמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] קורא את נוסח ביטול חמץ, לאחר [[שריפת חמץ]] במרתף [[770]]]]
על מנת שלא לעבור על איסור חמץ בפסח.
ב'''ביטול החמץ''' אנו מבטלים את כל ה[[חמץ]] הנמצא ברשותינו לפני [[פסח]], על מנת שלא לעבור על איסור חמץ בפסח.


ביטול החמץ הוא מדאורייתא, אך זמן הביטול הוא דרבנן.
ביטול החמץ הוא מד[[אורייתא]], אך זמן הביטול הוא דרבנן.
את ביטול החמץ עורכים פעמיים לפני פסח, פעם אחת לאחר [[בדיקת חמץ]] בי"ג ב[[ניסן]] בערב (שביטול חמץ בזמן זה הוא תקנת חכמי בגמרא<REF>שו"ע אדה"ז סתל"ב סי"ג</REF>) ופעם אחת לאחר [[ביעור חמץ]] בי"ד בניסן בבוקר(וביטול זה הוסיפו בדורות האחרונים<REF>שם</REF>),
 
אך ישנם שינויים קלים בין הנוסחאות של שתי הפעמים בהם מבטלים את החמץ:
את ביטול החמץ עורכים פעמיים לפני פסח, פעם אחת לאחר [[בדיקת חמץ]] בי"ג ב[[ניסן]] בערב (וביטול חמץ בזמן זה הוא תקנת חכמי הגמרא{{הערה|1=[[שו"ע אדמו"ר הזקן]] סתל"ב סי"ג.}}), ופעם אחת לאחר [[ביעור חמץ]] בי"ד ב[[ניסן]] בבוקר, (וביטול זה הוסיפו בדורות האחרונים{{הערה|1=שם.}}).
לאחר [[בדיקת חמץ]] אומרים:"כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא".
 
ולאחר [[ביעור חמץ]] אומרים:"כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיה דימעתיה ודלא חמיתיה דבערתיה ודלא בערתיה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא".
== נוסח הביטול ==
והטעם לשינוי הוא מפני שבביטול שלאחר בדיקת חמץ לא מבטל את החמץ שמצניע למחר לאכול<REF>ב"ח סתל"ד</REF>.
 
ביטול החמץ על פי חסידות ענינו הוא שבירת הגאוה בליבו של האדם, שהרי החמץ רומז לגאוה, ולכן ביטול החמץ רומז לשבירת הגאוה.
ישנם שינויים קלים בין הנוסחאות של שתי הפעמים בהם מבטלים את החמץ:
 
לאחר [[בדיקת חמץ]] אומרים: "כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא".
 
ולאחר [[ביעור חמץ]] אומרים: "כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיה דימעתיה ודלא חמיתיה דבערתיה ודלא בערתיה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא".
 
והטעם לשינוי הוא מפני שבביטול שלאחר [[בדיקת חמץ]] לא מבטל את החמץ שמצניע למחר לאכול{{הערה|1=[[ב"ח]] סתל"ד.}}.
 
==פולמוס רבני חב"ד בהגדרת איסור תשביתו לשיטת אדמו"ר הזקן==
{{להשלים|סיבה= להביא מספר משמיע שלום (תשורה משמחת נישואי צאצאיו של הרב וולפא) ומיגדיל תורה (נסמן שם) את הסבר הרב אזדבא שאדמוה"ז פוסק כרש"י, ואת הסבר הרב וולפא שאדמוה"ז פוסק כתוס'}}
 
== ביטול חמץ ב[[תורת החסידות]] ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
ביטול החמץ על פי [[חסידות]] ענינו הוא שבירת ה[[גאווה]] בליבו של האדם, שהרי ה[[חמץ]] רומז ל[[גאווה]], ולכן ביטול החמץ רומז לשבירת הגאוה{{מקור}}.
{{הערות שוליים}}
{{פסח}}
[[קטגוריה:איסור חמץ]]

גרסה אחרונה מ־22:15, 16 באפריל 2024

הרבי קורא את נוסח ביטול חמץ, לאחר שריפת חמץ במרתף 770

בביטול החמץ אנו מבטלים את כל החמץ הנמצא ברשותינו לפני פסח, על מנת שלא לעבור על איסור חמץ בפסח.

ביטול החמץ הוא מדאורייתא, אך זמן הביטול הוא דרבנן.

את ביטול החמץ עורכים פעמיים לפני פסח, פעם אחת לאחר בדיקת חמץ בי"ג בניסן בערב (וביטול חמץ בזמן זה הוא תקנת חכמי הגמרא[1]), ופעם אחת לאחר ביעור חמץ בי"ד בניסן בבוקר, (וביטול זה הוסיפו בדורות האחרונים[2]).

נוסח הביטול[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישנם שינויים קלים בין הנוסחאות של שתי הפעמים בהם מבטלים את החמץ:

לאחר בדיקת חמץ אומרים: "כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי דלא חמיתיה ודלא בערתיה ודלא ידענא ליה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא".

ולאחר ביעור חמץ אומרים: "כל חמירא וחמיעא דאכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיה דימעתיה ודלא חמיתיה דבערתיה ודלא בערתיה לבטל ולהוי הפקר כעפרא דארעא".

והטעם לשינוי הוא מפני שבביטול שלאחר בדיקת חמץ לא מבטל את החמץ שמצניע למחר לאכול[3].

פולמוס רבני חב"ד בהגדרת איסור תשביתו לשיטת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: להביא מספר משמיע שלום (תשורה משמחת נישואי צאצאיו של הרב וולפא) ומיגדיל תורה (נסמן שם) את הסבר הרב אזדבא שאדמוה"ז פוסק כרש"י, ואת הסבר הרב וולפא שאדמוה"ז פוסק כתוס'.

ביטול חמץ בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ביטול החמץ על פי חסידות ענינו הוא שבירת הגאווה בליבו של האדם, שהרי החמץ רומז לגאווה, ולכן ביטול החמץ רומז לשבירת הגאוה[דרוש מקור].

הערות שוליים

  1. שו"ע אדמו"ר הזקן סתל"ב סי"ג.
  2. שם.
  3. ב"ח סתל"ד.