אורות פשוטים – הבדלי גרסאות

שיטת ה[[ריקאנטי]] <ref>בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"א</ref> ב[[אורות]] ד[[אצילות]] הוא שהם פשוטים. תואר [[ספירות]] (בה[[ע"ס]]) ד[[אצילות]] קאי רק על ה[[כלים]] ד[[ספירות]] וה[[אור]] שלהם הוא [[פשוט]] לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה).

ב[[פרדס]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שה[[אורות פשוטים]] והמשכת ה[[קו]] הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).

א. מביא <ref>שער עצו"כ ח"ד</ref> המשל דמים הנמצאים בכלי מגוונת. מזה מובן שהם פשוטים.

ב. "הרמ"ק <ref>ראה הגהות לפתח אליהו</ref> לא ידע מענין הצמצום." ומכיון שהאורות דבוקים במקורם אין לומר שאינם פשוטים.

לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref>  בין השיטה של ה[[ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]):

הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי