מדורת ל"ג בעומר – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הלב.jpg|ממוזער|הדלקת מדורת ל"ג בעומר סמוך לציון ה[[רשב"י]] ע"י האדמו"ר הנוכחי מ[[בויאן]] (תשפ"ג)]]
[[קובץ:הדלקת בויאן תשפ"ג.jpg|ממוזער|הדלקת מדורת ל"ג בעומר סמוך לציון ה[[רשב"י]] ע"י האדמו"ר הנוכחי מ[[בויאן]] (תשפ"ג)]]
'''מדורת [[ל"ג בעומר]]''' הוא [[מנהג]] ישראל שהלך והתפשט במשך הדורות, להדליק מדורות ביום זה לכבודו של [[רשב"י]]. המקור למנהג אינו ברור, והטעם הנפוץ הוא, מכיוון שכל ענינו של [[רשב"י]] היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של [[רשב"י]] היה אור. טעם נוסף שנאמר על כך הוא שהמדורה היא מעין 'נר נשמה' גדול, כפי המנהג להדליק נר ביום ה[[יארצייט]].
'''מדורת [[ל"ג בעומר]]''' הוא [[מנהג]] ישראל שהלך והתפשט במשך הדורות, להדליק מדורות ביום זה לכבודו של [[רשב"י]]. המקור למנהג אינו ברור, והטעם הנפוץ הוא, מכיוון שכל ענינו של [[רשב"י]] היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של [[רשב"י]] היה אור. טעם נוסף שנאמר על כך הוא שהמדורה היא מעין 'נר נשמה' גדול, כפי המנהג להדליק נר ביום ה[[יארצייט]].


שורה 7: שורה 7:
עיקר המנהג הינו בארץ ישראל, והאדמו"ר ממונקאטש, בעל שו"ת 'מנחת אלעזר' אף כתב במפורש{{הערה|ח"ד סי' ס.}} שאין לעשות בחו"ל כפי מנהג ארץ ישראל, ומי שעושה זאת, הדבר נחשב כיוהרא.
עיקר המנהג הינו בארץ ישראל, והאדמו"ר ממונקאטש, בעל שו"ת 'מנחת אלעזר' אף כתב במפורש{{הערה|ח"ד סי' ס.}} שאין לעשות בחו"ל כפי מנהג ארץ ישראל, ומי שעושה זאת, הדבר נחשב כיוהרא.


ככל הידוע לנו, אף ש[[אדמו"ר הרש"ב]] חיבב מאד את ההדלקה שעושים בארץ הקודש, וראה זכות לעצמו להשתתף בה וקנה לעצמו את זכות ההדלקה ב[[חברון]] בכסף מלא{{הערה|ספר השיחות תרצ"ט ע' 330, אגרות קודש שלו ח"א ע' טו-טז. ח"ג ע' יד (ושם, שקנה דווקא את זכות ההדלקה בחברון, ולא רצה לקנות את זכות ההדלקה במירון).}}, ומכל מקום - גם כשיצאו אל השדה ושיחקו ב[[חץ וקשת]] וערכו התוועדות, מעולם לא הדליקו מדורה בליובאוויטש או בחצר הרבי ב-[[770]].
ככל הידוע לנו, אף ש[[אדמו"ר הרש"ב]] חיבב מאד את ההדלקה שעושים בארץ הקודש, וראה זכות לעצמו להשתתף בה וקנה לעצמו את זכות ההדלקה ב[[חברון]] בכסף מלא{{הערה|ספר השיחות תרצ"ט ע' 330, אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב ח"א ע' טו-טז. ח"ג ע' יד (ושם, שקנה דווקא את זכות ההדלקה בחברון, ולא רצה לקנות את זכות ההדלקה במירון).}}, ומכל מקום - גם כשיצאו אל השדה ושיחקו ב[[חץ וקשת]] וערכו התוועדות, מעולם לא הדליקו מדורה בליובאוויטש או בחצר הרבי ב-[[770]].


עם זאת, בעשרים השנה האחרונות הלך והתפשט המנהג גם בחו"ל, וקהילות רבות עורכות מדורות ל"ג בעומר, כולל קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה|הפעם הראשונה בה אורגנה הדלקה מרכזית בקראון הייטס, הייתה בשנת תשע"ב.}}.
עם זאת, בעשרים השנה האחרונות הלך והתפשט המנהג גם בחו"ל, וקהילות רבות עורכות מדורות ל"ג בעומר, כולל קהילת חב"ד ב[[קראון הייטס]]{{הערה|הפעם הראשונה בה אורגנה הדלקה מרכזית בקראון הייטס, הייתה בשנת תשע"ב.}}.