אורות פשוטים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ"מ וילהלם (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (14 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שיטת ה[[ | שיטת ה[[ריקאנטי]] <ref>בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"א</ref> ב[[אורות]] ד[[אצילות]] הוא שהם פשוטים. תואר [[ספירות]] (בה[[ע"ס]]) ד[[אצילות]] קאי רק על ה[[כלים]] ד[[ספירות]] וה[[אור]] שלהם הוא [[פשוט]] לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה). | ||
הכלים הם נבראים חדשים כיש מאין והם גבול ממש. | הכלים הם נבראים חדשים כיש מאין והם גבול ממש. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[פרדס]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שה[[אורות פשוטים]] והמשכת ה[[קו]] הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). | ב[[פרדס]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קב והערות שם.</ref> מה[[רמ"ק]] משמע שסובר שה[[אורות מצויירים]] כי לשונו משמע <ref name="test">בספר טעה"מ שלו וראה גם פרד"ס שער עצו"כ פ"ד</ref> שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שה[[אורות פשוטים]] והמשכת ה[[קו]] הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו). | ||
====הוכחות שרמ"ק נוטה לאורות פשוטים==== | |||
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref> בין השיטה של ה[[ | א. מביא <ref>שער עצו"כ ח"ד</ref> המשל דמים הנמצאים בכלי מגוונת. מזה מובן שהם פשוטים. | ||
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת ה[[מערכת]] אלא שציור זה שב[[אורות]] נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא פשוט לגמרי כשיטת הרקנטי (אלא | |||
ב. "הרמ"ק <ref>ראה הגהות לפתח אליהו</ref> לא ידע מענין הצמצום." ומכיון שהאורות דבוקים במקורם אין לומר שאינם פשוטים. | |||
====התיווך==== | |||
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך ה[[אריז"ל]] <ref>ראה בכ"ז ספר הערכין חב"ד ח"ד ע' קלח.</ref> בין השיטה של ה[[ריקאנטי]] (וה[[מהר"ל]]) שה[[אורות פשוטים]] להשיטה של ה[[מערכת]] (וה[[רמב"ם]] שה[[אורות מצויירים]]): | |||
[[ספירות]] הם גם ה[[אורות]] וגם ה[[כלים]] שזהו כשיטת ה[[מערכת]] אלא שציור זה שב[[אורות]] נעשה בהם דוקא בבוא האור אל ה[[כלי]] ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא [[פשוט]] לגמרי כשיטת הרקנטי (אלא שהריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל) | |||
כמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה ש[[אורות מצויירים]] | כמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה ש[[אורות מצויירים]] | ||
===החילוק בין הרמ"ק והאריז"ל=== | |||
לפי האריז"ל הכלים הם אלוקות (ולא נברא כיש מאין) לפי שנמשכים מה[[רשימו]], וגם נמשכים הם ע"י [[התעבות האור]] לאחר ה[[צמצום]] נמצא שהוא דומה בפרט זה לשיטת המערכת שהכלים הם אלקות ממש ובפרט שני להרקנטי שהכלים אינם נאצלים מהאור עצמו. | |||
==משלים== | ==משלים== | ||
| שורה 20: | שורה 31: | ||
===מים הנמצאים בכלי מגוונת=== | ===מים הנמצאים בכלי מגוונת=== | ||
הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי | הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי. | ||
==ביחס לבי"ע== | |||
ידיעת והתעסקות אלוקות בנבראים אינו מצד האור אלא הכלים. מובן, א"כ, שההתנהגות הוא כעין מלך שצוה לעבדיו והוא עצמו אינו מתעסק בזה (לפי תיווך הרמ"ק והאריז"ל ראה [[אורות מצויירים]]). | |||
{{אור}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אורות וכלים]] | |||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:09, 16 ביוני 2023
שיטת הריקאנטי [1] באורות דאצילות הוא שהם פשוטים. תואר ספירות (בהע"ס) דאצילות קאי רק על הכלים דספירות והאור שלהם הוא פשוט לגמרי (כי האור אין לו שום גדר ספירה). הכלים הם נבראים חדשים כיש מאין והם גבול ממש.
שיטת זו מתאימה לשיטת המהר"ל שחולק על ההרמב"ם שסובר שהוא המדע היודע והידוע.
מהמעלות בשיטה זו: מה שהקב"ה יודע הכל בורא הכל ה"ז רק בכלים וממילא אין בו יתברך שום שינוי מהתנהלות הנבראים. מהחסרונות בשיטה זו: נראה קצת כאילו עזב הוי' את הארץ ח"ו וכאילו התנהלות הנבראים הוא ע"י דבר אחר זולתו יתברך.
תיווך הרמ"ק והאריז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרדס [2] מהרמ"ק משמע שסובר שהאורות מצויירים כי לשונו משמע [3] שעיקרי הספירות הן האורות והכלים הם רק לבושים אליהם מ"מ כמה מקומות בדא"ח מבארים שנוטה יותר לומר שהאורות פשוטים והמשכת הקו הוא מאור הבל"ג ומה שאמר שעיקר הספירות הן האורות הוא דוקא לאחר התלבשותו בכלי (כי החיות של דבר הוא עיקרו).
הוכחות שרמ"ק נוטה לאורות פשוטים[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. מביא [4] המשל דמים הנמצאים בכלי מגוונת. מזה מובן שהם פשוטים.
ב. "הרמ"ק [5] לא ידע מענין הצמצום." ומכיון שהאורות דבוקים במקורם אין לומר שאינם פשוטים.
התיווך[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי הבנה זו, כך היא תיווכו ותיווך האריז"ל [6] בין השיטה של הריקאנטי (והמהר"ל) שהאורות פשוטים להשיטה של המערכת (והרמב"ם שהאורות מצויירים): ספירות הם גם האורות וגם הכלים שזהו כשיטת המערכת אלא שציור זה שבאורות נעשה בהם דוקא בבוא האור אל הכלי ורק ביחס לההשפעה הבאה דרך הכלי, אבל האור קודם שבא בכלי הוא פשוט לגמרי כשיטת הרקנטי (אלא שהריקאנטי סובר שאין ציור באור גם בבואו לכלים, דהיינו שמה שההשפעה שבאה דרך הכלי הוא מצוייר אין זה מתייחס לאור כלל)
כמה מקומות בדא"ח מבארים תיווך האריזל באופן שמתאים יותר עם השיטה שאורות מצויירים
החילוק בין הרמ"ק והאריז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי האריז"ל הכלים הם אלוקות (ולא נברא כיש מאין) לפי שנמשכים מהרשימו, וגם נמשכים הם ע"י התעבות האור לאחר הצמצום נמצא שהוא דומה בפרט זה לשיטת המערכת שהכלים הם אלקות ממש ובפרט שני להרקנטי שהכלים אינם נאצלים מהאור עצמו.
משלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מים הנמצאים בכלי מגוונת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרואה מים (שהם פשוטים) תוך כלי מגוונת, רואה את המים כאילו מצויירים הם. כמובן, גוון זה אינו נמצא במים כלל, אלא שרק נראה כך מחוץ לכלי.
ביחס לבי"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]
ידיעת והתעסקות אלוקות בנבראים אינו מצד האור אלא הכלים. מובן, א"כ, שההתנהגות הוא כעין מלך שצוה לעבדיו והוא עצמו אינו מתעסק בזה (לפי תיווך הרמ"ק והאריז"ל ראה אורות מצויירים).