עשר ספירות הגנוזות – הבדלי גרסאות
מ"מ וילהלם (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
צ'קטי |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{סדר ההשתלשלות}} | {{סדר ההשתלשלות}} | ||
'''עשר ספירות הגנוזות''' הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים "גנוזות" אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן ב[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום בדרגת ה"אור ששיער בעצמו" לאחרי "עלות הרצון" לעולמות.{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג}} ספירות אלו | '''עשר ספירות הגנוזות''' הן העשר ספירות כפי שהן כלולות וגנוזות בדרגות העליונות. בפרטיות גם המצאותם של הספירות לאחרי הצמצום מכונה לפעמים "גנוזות" אולם שרשה הראשון הוא כפי שהן ב[[אור אין סוף]] שלפני הצמצום בדרגת ה"אור ששיער בעצמו" לאחרי "עלות הרצון" לעולמות.{{הערה|ראה [[המשך תער"ב]] חלק ראשון - ליל ב' דר"ה תער"ג}} ספירות אלו מהוות שורש ומקור ל[[עשר ספירות]] הגלויות ב[[עולמות]]. | ||
הכלל הוא ש"אין מציאות לגנוזות"{{ | הכלל הוא ש"אין מציאות לגנוזות"{{הערה|ספר המאמרים תרנ"ט ע' קפז}} ובחסידות וקבלה כמה משלים למציאותם הרומזים לדרגות שונות בהם, המשל לעשר הספירות כפי שהן באור אין סוף לפני הצמצום הוא מ[[שמות]] כמו שם האדם שאין לו מציאות בנפש עצמה ואינה גילוי העלם.{{הערה|תורה אור פרשת ויחי (?) המשך תרס"ו מאמר כי עמך מקור חיים.}} והמצאתם מאין הוא על דרך ה"שבחים" שכנראה בחוש בכחם לגלות כוחות חדשים מעומק נפש האדם כך מציאותם של הספירות הגנוזות הוא מצד [[העלאת מ"ן]] (מיניה וביה{{הערה|צאינה וראינה רנ"ט.}}) | ||
==מקומם== | ==מקומם== | ||
עשר ספירות הגנוזות | מקומן של עשר ספירות הגנוזות הוא ב[[טהירו עילאה]]. | ||
מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. | מבואר ש[[כתר עליון]], שהוא ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]], אינו בגדר [[עשר ספירות]] של עולם האצילות. אפילו הבחינה התחתונה בכתר עליון היא רק שרש הנאצלים בדקות גדולה מאוד, ומעלה ממהות ספירות דאצילות. עוד מבואר שעשר הספירות של כתר עליון, הן של [[עתיק יומין]] והן של [[אריך אנפין]] הם בחינת עשר ספירות הגנוזות, שהם מקור ל[[עשר ספירות]] ד[[אצילות]]. | ||
עוד מבואר בפרטות | עוד מבואר בפרטות שכתר עליון הוא בבחינת [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, והוא כולל את הבחינה האחרונה שבמאציל, ובחינה ראשונה שבנאצלים. ובחינה אחרונה שבמאציל הוא פנימיות כתר עליון, פרצוף עתיק יומין, ועשר הספירות של עתיק יומין הוא בחינת עשר ספירות הגנוזות. | ||
== | ==ראו גם== | ||
* [[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]] | * [[ספירות הגנוזות וספירות אין קץ]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*מאמר דיבור המתחיל [https:// | *מאמר דיבור המתחיל [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140155 בשעה שעלה משה למרום תשכ"ה], ובמקורות שנסמנו שם (הערות 30; 47; 49) {{בית חב"ד}} | ||
{{ספירות}} | {{ספירות}} | ||