שמואל חפר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:07, 27 באוקטובר 2024

הרב שמואל הלוי חפר (י"א אב תר"צ – י"ז ניסן תש"פ) שימש כסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, יו"ר הועד למען שלימות העם ומנהל בית רבקה כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"א אב תר"צ בבודפשט שבהונגריה, שם עברו עליו שנות ילדותו עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת תש"ז, הפליג עם חבריו לארץ הקודש, אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית לארץ, הפעם בהצלחה.

כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף במלחמת השחרור. בפרשת אלטלנה בשנת תש"ח, בה הופגזה אונײת אצ"ל על ידי ההגנה הוא סירב פקודה.

בשנת תשי"ד יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור הבית ישראל, שם נתוודע לראשונה לחסידות חב"ד ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב שלמה מטוסוב.

הרב **שמואל חפר** בשטח הארמון למלך המשיח

מששב לארץ, החל לעסוק בשדה החינוך הדתי תחילה במקוה ישראל ולאחר מכן בנחלים תוך כדי שהוא שומר על קשר עם הרבי ועם חסידי חב"ד. את תלמידיו במוסדות השונים היה לוקח בי"ט כסלו ותאריכים חב"דים נוספים ל"פרדס" בלוד להתוועד עם ר' שלמה חיים קסלמן. בתשי"ח התחתן עם אשתו מרת רבקה בת ר' חיים יוסף רוזנבלום מתל אביב. אחרי החתונה החל בעסקנות חב"דית. תחילה ניהל שני בתי ספר של הרשת בכפר סבא וביפו, עד שמונה על ידי הרבי לנהל את בית רבקה - מוסד שכמעט נסגר לפני כן ותחת שרביט ניהולו הפך למוסד מפואר ומרשים.

על פי הוראות והכוונה מפורטת מהרבי, הקים את כפר חב"ד ב' שהינה קריית החינוך החב"דית הגדולה בישראל, בה שוכן מוסד בית רבקה כפר חב"ד.

ר' שמואל היה דמות מרכזית בעסקנות חב"ד, שימש כסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, יו"ר הועד למען שלימות העם ומנהל בית רבקה כפר חב"ד.

זכה מהרבי לקירובים גדולים ויחס מיוחד.

במהלך יחידות אליה נכנס בתאריך אור לכ"ה אב תשכ"ה התלונן כי בעקבות עסקנותו הרבה אינו מספיק ללמוד תורה, הרבי הורה לו בתגובה לנעול את דלתות משרדו מדי יום בשעה אחת בצהרים וללמוד במשך חצי שעה, לאחר דברים אלו אמר לו הרבי בניגון של מאמר: "הטעם שחז"ל אומרים שאליהו נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."^[1], ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' משה מתלמוד התורה בו למד שלא היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם בגן עדן ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"^[2].

היה מראשי העסקנים שהתגייסו להפצת בשורת הגאולה וקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח ע"י העם ובמסגרת זו שימש כחבר מטה משיח בארץ הקודש שפעל למשך זמן קצר משלהי קיץ תנש"א. לפני קיום מעמד הסאטעלייט התארח במסיבת עיתונאים בה נאם על חשיבות המעמד ומחה בעסקן שניסה להטיל ספק בחשיבות קיום המעמד^[3], בנוסף לחם לקיום המעמד והצהיר שיקיים שידור בכפר חב"ד ב' חרף הלחצים וההתנגדויות שהיו נגדו בנושא מצד כמה עסקנים^[4]. אמונתו ופעילותו בנושא המשיכו כל השנים, גם אחרי ג' תמוז. כך בשנת תשנ"ה הנחה את מעמד הקהל הגדול של האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב^[5].

בשנת תשס"ה נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד תכנית ההתנתקות שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את אריאל שרון ובנימין נתניהו שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.

נפטר מדום לב, בשבת חול המועד פסח י"ז ניסן תש"פ, והוא בגיל 89.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב.

בנו ר' משה חפר - מנהל מכללת בית רבקה כפר חב"ד
בנו ר' חיים מנחם מענדל חפר - חבר הנהלת מוסדות בית רבקה
בתו מרת נאווה, רעיית ר' ברוך סלונים
בתו מרת דבורה שקוביצקי

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שניאור זלמן ברגר, חב"ד במרוקו, תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
כרמי שלי, יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר בשבועון כפר חב"ד גליון 1853
שלום מגידמן, חייל נאמן בשבועון כפר חב"ד 1855 עמוד 52 • להציל נשמה בברבדוס גליון 1860 עמוד 46
האבא של בית רבקה, בוגרות מספרות זכרונות מדמותו, מוסף 'נשי' שבועון כפר חב"ד גליון 1855 עמוד 10
מקים ממלכת הנשים של הרבי בארץ ישראל, שבועון בית משיח 1209 עמוד 36

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם זיגלבוים, מיהו יהודי - החרדים טירפדו את תיקון החוק ראיון עם הרב שמואל חפר בשבועון בית משיח, תש"ע -
הכמות היא האיכות • רחוק אבל קרוב - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
המלכת הבורא ותשובה מאהבה, בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית
תדפיס מספר על הרב חפר, תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד
סיפורי הרב חפר, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
פועלו של הרב שמואל חפר תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
שנתיים לפטירתו של הרב שמואל חפר ע"ה: סרט זיכרון מיוחד, י"ח ניסן ה'תשפ"ב, באתר COL
אין פילוג בליובאוויטש: הרב חפר מדבר בתוקף על ההתלכדות הנדרשת סביב מבצע משיח ובלי פקפוק (דקה 37:00 ואילך)

הקודם:
הרב נחום טרבניק

יו"ר הועד למען שלימות העם
תשד"מ - תש"פ

הבא:
-

הערות שוליים

↑ הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").
↑ התמים גליון נ"א עמ' 11 מתוך תדפיס מספר על הרב חפר תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36
↑ ראו בוידאו 'מאחורי הסאטעלייט סיפורו של מעמד קבלת המלכות' בערוץ היטיוב ואביטה נפלאות דקה 18:54.
↑ מפי הרב בצלאל קופצ'יק בראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט"ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח
↑ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו

[1] הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").

[2] התמים גליון נ"א עמ' 11 מתוך תדפיס מספר על הרב חפר תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36

[3] ראו בוידאו 'מאחורי הסאטעלייט סיפורו של מעמד קבלת המלכות' בערוץ היטיוב ואביטה נפלאות דקה 18:54.

[4] מפי הרב בצלאל קופצ'יק בראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט"ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח

[5] הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 בימי המלחמה נאלץ, עם הוריו ושמונת אחיו, לברוח ממקום מסתור אחד למשנהו. לאחר המלחמה נדד לאיטליה, משם לגרמניה ואחר כך למחנה עליה יהודי בצרפת. בראשית שנת [[תש"ז]], הפליג עם חבריו ל[[ארץ הקודש]], אך נעצר בידי הבריטים ונשלח לבלות חצי שנה בקפריסין, קודם שהפליג בשנית ל[[ארץ הקודש|ארץ]], הפעם בהצלחה.
-כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]]. סירב פקודה בפרשת אלטלנה.
+כחצי שנה קודם הקמת המדינה התנדב לשורות הפלמ"ח והשתתף ב[[מלחמת השחרור]].  בפרשת [[אלטלנה]] בשנת [[תש"ח]], בה הופגזה אונײת [[אצ"ל]] על ידי [[ההגנה]] הוא סירב פקודה.
 בשנת [[תשי"ד]] יצא בשליחות הסוכנות היהודית לפעול בקרב בני נוער יהודים במרוקו, בברכת האדמו"ר מגור [[הבית ישראל]], שם נתוודע לראשונה לחסידות [[חב"ד]] ולאנשיה, כאשר פגש את השליח הרב [[שלמה מטוסוב]].
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 זכה מ[[הרבי]] לקירובים גדולים ויחס מיוחד.
-היה מראשי העסקנים שהתגייסו להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח ע"י העם]]. אמונתו ופעילותו בעניינים אלו המשיכו כל השנים, גם אחרי [[ג' תמוז]]. כך בשנת [[תשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.
+במהלך יחידות אליה נכנס בתאריך אור ל[[כ"ה אב]] [[תשכ"ה]] התלונן כי בעקבות עסקנותו הרבה אינו מספיק [[לימוד תורה|ללמוד תורה]], הרבי הורה לו בתגובה לנעול את דלתות משרדו מדי יום בשעה אחת ב[[צהרים]] וללמוד במשך חצי שעה, לאחר דברים אלו אמר לו הרבי ב[[ניגון]] של [[מאמר]]: "הטעם ש[[חז"ל]] אומרים ש[[אליהו]] נענה דוקא בשעת המנחה הוא משום ששעה זו היא שעה בה מאיר אור היום בתוקף - הגשמיות עומדת בתוקף כששוברים אותה ונותנים לקב"ה אז..."{{הערה|הרבי הפסיק במילה אז (במקור באידיש: "איז דאס").}}, ביחידות נוספת לרב חפר הרבי דיבר עם הרב חפר תוך כדי שהוא אומר את הדברים במנגינה של מאמר, היה זה כשרצה להעביר את בנו ר' [[משה חפר|משה]] מתלמוד התורה בו למד שלא היה תלמוד תורה חב"די לתלמוד תורה חב"די, הרבי אמר לו במנגינת ניגון של מאמר: "על הפסוק ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע מסבירים חז"ל את הלשון נטע - הקב"ה עקר את העצים (שכבר היו קיימים) אך היו כמו קרני חגבים, והקב"ה עקרם ושתלם ב[[גן עדן]] ואז הצמיחה היא עד בחינת 'ארזי הלבנון'" (בכך בירכו הרבי על מהלך העברת בנו לתלמוד התורה החב"די)"{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24- התמים גליון נ"א עמ' 11] מתוך [http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר] תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד ע' 36}}.
+היה מראשי העסקנים שהתגייסו להפצת [[בשורת הגאולה]] ו[[קבלת המלכות|קבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח ע"י העם]] ובמסגרת זו שימש כחבר [[מטה משיח בארץ הקודש]] שפעל למשך זמן קצר משלהי קיץ תנש"א. לפני קיום מעמד ה[[סאטעלייט]] התארח במסיבת עיתונאים בה נאם על חשיבות המעמד ומחה בעסקן שניסה להטיל ספק בחשיבות קיום המעמד{{הערה|ראו בוידאו 'מאחורי הסאטעלייט סיפורו של מעמד קבלת המלכות' בערוץ היטיוב ואביטה נפלאות דקה 18:54.}}, בנוסף לחם לקיום המעמד והצהיר שיקיים שידור בכפר חב"ד ב' חרף הלחצים וההתנגדויות שהיו נגדו בנושא מצד כמה עסקנים{{הערה| מפי הרב [[בצלאל קופצ'יק]] ב[https://chabad.info/moshiach/1046862/ ראיון לתוכנית הפודקאסט אוזניים לשמוע פרק ט"ו - על מעורבותו במעמד הסאטעלייט ועל שליחותו לקבלת פני משיח]{{אודיו}} {{אינפו}}}}. אמונתו ופעילותו בנושא המשיכו כל השנים, גם אחרי [[ג' תמוז]]. כך בשנת [[תשנ"ה]] הנחה את מעמד הקהל הגדול של [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]] שנערך בב' ניסן ביד אליהו בתל אביב{{הערה|[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/כינוסים/593407/ הרב חפר ע"ה מנחה כנס לקבלת פני משיח צדקנו] {{אינפו}}}}.
 בשנת [[תשס"ה]] נאם בעצרת הזעקה "מי לה' אלי" כנגד [[תכנית ההתנתקות]] שנערך בי"ג אדר א' בבנייני האומה בירושלים, שם זעק ותקף את [[אריאל שרון]] ו[[בנימין נתניהו]] שהפרו את הבטחותיהם לרבני חב"ד.
@@ שורה 29: / שורה 31: @@
 ==משפחתו==
-* בנו ר' משה חפר - מנהל מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]]
-* בנו ר' מנחם מענדל חפר - חבר הנהלת מוסדות בית רבקה
+* רעייתו, מרת רבקה חפר - נפטרה כ"ז תשרי תשפ"ב.
+* בנו ר' [[משה חפר]] - מנהל מכללת [[בית רבקה כפר חב"ד]]
+* בנו ר' [[חיים מנחם מענדל חפר]] - חבר הנהלת מוסדות בית רבקה
 * בתו מרת נאווה, רעיית ר' [[ברוך סלונים]]
 * בתו מרת דבורה שקוביצקי
@@ שורה 36: / שורה 41: @@
 ==לקריאה נוספת==
 *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד במרוקו]]''', תיעוד פעולות חב"ד במרוקו, חשוון ה'תשע"ז
-*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין 'תחיינו' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
+*'''כרמי שלי''', יריעה מקיפה על עסקנותו ופעילותו של הרב חפר בתוך מגזין '[[תחיינו]]' גליון 10, אלול תשע"ט עמוד 18
 *שלמה ברמן, ראיון עם הרב חפר ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1853
 *שלום מגידמן, '''חייל נאמן''' ב[[שבועון כפר חב"ד]] 1855 עמוד 52 {{*}} '''להציל נשמה בברבדוס''' גליון 1860 עמוד 46
@@ שורה 46: / שורה 51: @@
 *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1923530 הכמות היא האיכות]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1775185 רחוק אבל קרוב]''' - הרב חפר מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
 *'''[https://col.org.il/news/120830 המלכת הבורא ותשובה מאהבה]''', בטאון השמאל "למרחב" בראיון עם הרב חפר על התשובה החב"דית {{COL}}
+*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chafer-Cohen%20-%20Kislev%2017%2C%205784.pdf תדפיס מספר על הרב חפר]''', תשורה חפר כהן כסלו תשפ"ד
 *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Goldman-Slonim%20-%20%204%20Elul%205779.pdf.pdf סיפורי הרב חפר]''', בתוך תשורה מנישואי צאצאיו (גולדמן-סלונים), אלול ה'תשע"ט
 *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=84554 פועלו של הרב שמואל חפר] תשורה מנישואי צאצאיו, תשע"ה
@@ שורה 57: / שורה 63: @@
 [[קטגוריה:חברי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]
 [[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
+[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד ב']]
 [[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
+[[קטגוריה:משפחת גוראריה]]
 [[קטגוריה:חברי ארגון הגג]]
 [[קטגוריה:בוגרי ישיבות הציונות הדתית]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
+[[קטגוריה:משפחת חפר]]