פורים דמוקפין – הבדלי גרסאות
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]] | [[קובץ:חומות ירושלים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[ירושלים]] - עיר מוקפת חומה מימות [[יהושע בן נון]], בה חוגגים פורים דמוקפין]] | ||
'''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר | '''[[פורים]] דמוקפין''' נחגג ביום [[ט"ו באדר]], בו תיקנו חכמים לבני העיר שושן וכן לערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לחגוג את הפורים. בשאר הערים, המכונות "ערי הפרזות", יום זה הוא יום שמחה ואין אומרים בו [[תחנון]], ונקרא '''שושן פורים'''. | ||
==מקור== | ==מקור== | ||
ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר: | ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] לבקשת המלכה אסתר יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, יט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, יט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}} | ||
בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות: | בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות: | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==הערים החוגגות בפורים דמוקפין== | ==הערים החוגגות בפורים דמוקפין== | ||
ערים המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], הם ערים אשר | ערים המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]], הם ערים אשר קיימת עליהם מסורת המעידה אשר בזמן יהושע בן נון בעת כיבוש הארץ (שנת ב'תפ"ט) היו מוקפות חומה. ב[[משנה]] נזכרת רשימת ערים כאלה: {{ציטוטון|קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונה, וירושלים, וכן כיוצא בהן}}{{הערה|ערכין לא, א.}}, ובגמרא מזכיר [[רבי יהושע בן לוי]] את הערים {{ציטוטון|לוד ואונו וגיא החרשים}}{{הערה|מגילה ד, א.}}. אולם במרוצת הדורות אבד הזיהוי הודאי של כל הערים, מלבד [[ירושלים]], שמקומה ברור. | ||
ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפח, סעיף ד.}}. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]] ו[[משתה ושמחה]]{{הערה|כף החיים תרפח, כג. וראה משנה ברורה שם, סעיף קטן י.}}. | ערים אחרות, שספק אם מוקפות חומה מימות יהושע, נפסק להלכה שיקראו את המגילה בשני הימים - י"ד וט"ו באדר - בי"ד בברכה, ובט"ו בלי ברכה{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תרפח, סעיף ד.}}. כמו כן יש לקיים את שאר המצוות מספק: [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]] ו[[משתה ושמחה]]{{הערה|כף החיים תרפח, כג. וראה משנה ברורה שם, סעיף קטן י.}}. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==== כיום שניתנה בו תורה ==== | ==== כיום שניתנה בו תורה ==== | ||
מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים | מכיון ששני ימי הפורים הוא כיום שניתנה בו תורה{{הערה|שאילתות שאילתא סז.}}, הרי, שושן פורים הוא כיום שני דשבועות. כשם שיש מעלה ביום שני של שבועות שבו מודגש הענין של דירה מתחתונים{{הערה|ראה לקו"ש ח"ד עמוד 1028 ואילך.}}, כך בשושן פורים יש מעלה שבו מודגש הענין של דירה בתחתונים{{הערה|שם=לז}}. | ||
{{פורים}} | {{פורים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||