ב. א. א. (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שולם ס. (שיחה | תרומות)
דיוק ?
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]]
[[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]]
'''המן הרשע''' (נקרא גם '''ממוכן''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]].
'''המן האגגי''' (נקרא גם '''ממוכן''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 58: שורה 58:


==אוזני המן==
==אוזני המן==
[[קובץ:אוזן המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוזני המן ביתיים]]
[[קובץ:אוזן המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוזני המן]]
המאפה המיוחד לחג הפורים הוא ה'אוזן המן', שהינו מאפה משולש העשוי מבצק פריך, הממולא בפרג או שוקולד, או מילוי מתוק אחר. ישנם המקשרים בין צורת הבצק לאזניו של המן כפי שהיו נראות לאחר שנתלה על העץ, אך בלשנים רבים טוענים כי מקור שמו של המאפה הוא מגרמניה, שם היא נקרא בשם "מוֹן-טאשֶה" (Mohntasche) שמשמעותו 'כיס פרג', אלא שעם השנים השתנה שמו של המאפה עד שקיבל את שמו הנוכחי.
המאפה המיוחד לחג הפורים הוא ה'אוזן המן', שהינו מאפה משולש העשוי מבצק פריך, הממולא בפרג או שוקולד, או מילוי מתוק אחר. ישנם המקשרים בין צורת הבצק לאזניו של המן כפי שהיו נראות לאחר שנתלה על העץ, אך בלשנים רבים טוענים כי מקור שמו של המאפה הוא מגרמניה, שם היא נקרא בשם "מוֹן-טאשֶה" (Mohntasche) שמשמעותו 'כיס פרג', אלא שעם השנים השתנה שמו של המאפה, ב[[יידיש|אידיש]] שובש הכינוי ל'המן טאש', ופרשהו הדרשנים ע"ד הרמז לעניין התשת כח המן ועמלק, ולכן נהגו לאוכלו בפורים, על דרך מנהג [[מחיית עמלק|מחיית המן ועמלק]]. בעברית נקרא 'אזני המן', בקשר עם המנהג, וכנראה משום שצורת המאפה מזכירה [[אוזן]].


רבים נוהגים לצרף אוזני המן ל[[משלוח מנות|משלוחי מנות]], וכך נוהג גם הרבי. בנוסף, נוהג הרבי לאכול אוזן המן גם בשעת סעודת הפורים.
רבים נוהגים לצרף אוזני המן ל[[משלוח מנות|משלוחי מנות]], וכך נהג גם הרבי. בנוסף, נוהג הרבי לאכול אוזן המן גם בשעת סעודת הפורים.


כאשר היה חסיד שדיווח לרבי על כך שבזכות 'אזני המן' הצליח לשכנע יהודי מסויים להניח תפילין, התבטא הרבי באופן חריג: "אם כך צריך שיהיו אזני המן בכל יום..."{{הערה|המעשה אירע בשנת תשכ"ז, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 18. הרבי אמר את הדברים כשבת שחוק על שפתיו הקדושות.}}.
כאשר היה חסיד שדיווח לרבי על כך שבזכות 'אזני המן' הצליח לשכנע יהודי מסויים להניח תפילין, התבטא הרבי באופן חריג: "אם כך צריך שיהיו אזני המן בכל יום..."{{הערה|המעשה אירע בשנת תשכ"ז, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 18. הרבי אמר את הדברים כשבת שחוק על שפתיו הקדושות.}}.
שורה 82: שורה 82:
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]
[[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:גויים]]