הדר התמימים בת ים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | {{אין תמונה}} | ||
ישיבת '''הדר התמימים''' הייתה | ישיבת '''הדר התמימים''' הייתה הישיבה הראשונה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]] בארץ הקודש, שהוקמה ונוהלה על ידי מנהל [[בית חב"ד]] ב[[בת ים]] הרב [[זמרוני זעליג ציק]]. | ||
הישיבה הוקמה בקיץ [[תשל"ט]]. בתחילת שנת [[תשמ"ב]] לא הצליחה המערכת הכלכלית של בית חב"ד להחזיק מעמד, והנהלת הישיבה נאלצה לוותר על קיום הפנימייה. הבחורים שהתגוררו מחוץ לעיר עברו לישיבות חב"ד אחרות, ואילו הבחורים הגרים בבת-ים הצטרפו לכולל '[[הדר התמימים בת ים]]' שפועל עד עצם היום הזה. | הישיבה הוקמה בקיץ [[תשל"ט]]. בתחילת שנת [[תשמ"ב]] לא הצליחה המערכת הכלכלית של בית חב"ד להחזיק מעמד, והנהלת הישיבה נאלצה לוותר על קיום הפנימייה. הבחורים שהתגוררו מחוץ לעיר עברו לישיבות חב"ד אחרות, ואילו הבחורים הגרים בבת-ים הצטרפו לכולל '[[הדר התמימים בת ים]]' שפועל עד עצם היום הזה. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
בסוף שנת [[תשל"ח]] החלה במסגרת הבית חב"ד מערכת שיעורי תורה בקנה מידה רחב. אחד השיעורים היה מיועד לצעירים שבאו מדי יום ביומו ללמוד בשעות אחר הצהריים והערב שולחן-ערוך וחסידות. ההיענות הייתה גדולה, צעירים רבים החלו להופיע באופן תדיר וכך נמשך הדבר עד לקיץ תשל"ט. | בסוף{{הערה|הבא לקמן הוא ציטוט מראיון שנערך עם הרב זמרוני ציק, מתוך מוסף 'התמים' של עיתון 'בית משיח', גיליון כ"ג.}} שנת [[תשל"ח]] החלה במסגרת הבית חב"ד מערכת שיעורי תורה בקנה מידה רחב. אחד השיעורים היה מיועד לצעירים שבאו מדי יום ביומו ללמוד בשעות אחר הצהריים והערב שולחן-ערוך וחסידות. ההיענות הייתה גדולה, צעירים רבים החלו להופיע באופן תדיר וכך נמשך הדבר עד לקיץ תשל"ט. | ||
באחד הערבים, נקשו ארבעה צעירים על דלת ביתו של הרב זמרוני, ולאחר שהוזמנו להיכנס התיישבו בסלון ודרשו בצורה חד משמעית: "אנו רוצים לחזור בתשובה, רוצים ללמוד בישיבה, ישיבה שלומדים בה חסידות ודווקא [[חסידות חב"ד]]. אנו רוצים שתקים כאן ישיבת חב"ד!" | באחד הערבים, נקשו ארבעה צעירים על דלת ביתו של הרב זמרוני, ולאחר שהוזמנו להיכנס התיישבו בסלון ודרשו בצורה חד משמעית: "אנו רוצים לחזור בתשובה, רוצים ללמוד בישיבה, ישיבה שלומדים בה חסידות ודווקא [[חסידות חב"ד]]. אנו רוצים שתקים כאן ישיבת חב"ד!" | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
תיכף החלו לראות בשלבי ההקמה [[השגחה פרטית]] מופלאה על כל צעד ושעל: | תיכף החלו לראות בשלבי ההקמה [[השגחה פרטית]] מופלאה על כל צעד ושעל: | ||
אחת הנשים שעזרה רבות לחב"ד בבת-ים, נתנה מחצית מביתה עבור הישיבה. שם למדו, | אחת הנשים שעזרה רבות לחב"ד בבת-ים{{הערה|חדווה לואיז טויטו}}, נתנה מחצית מביתה עבור הישיבה. שם למדו, ישנו ואכלו. | ||
צוות הישיבה הורכב מרמי"ם ו[[משפיע]]ים שונים. ביניהם: הרב אהרן הלפרין ([[משגיח]] הכשרות) מכפר חב"ד; הרב שמואל סגל - מגיד שיעור ב[[תניא]] והרב זמרוני ציק - כמשפיע. בתקופות נוספות שימשו גם הרב [[נועם הרפז]] והרב יעקב אופן כמשפיעים. | צוות הישיבה הורכב מרמי"ם ו[[משפיע]]ים שונים. ביניהם: הרב אהרן הלפרין ([[משגיח]] הכשרות) מכפר חב"ד; הרב שמואל סגל - מגיד שיעור ב[[תניא]] והרב זמרוני ציק - כמשפיע. בתקופות נוספות שימשו גם הרב [[נועם הרפז]] והרב יעקב אופן כמשפיעים. | ||
| שורה 53: | שורה 52: | ||
גם ל'[[שידורים]]' שהתקיימו באותו זמן הייתה הישיבה כולה קמה, אף על פי שהתלמידים לא הבינו כלל [[אידיש]]. אחר השידור היה הרב זמרוני מתרגם את השיחה ללשון הקודש. | גם ל'[[שידורים]]' שהתקיימו באותו זמן הייתה הישיבה כולה קמה, אף על פי שהתלמידים לא הבינו כלל [[אידיש]]. אחר השידור היה הרב זמרוני מתרגם את השיחה ללשון הקודש. | ||
{{תומכי תמימים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש שנסגרו]] | ||
[[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]] | [[קטגוריה:ישיבות לבעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבת ים]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבת ים]] | ||
גרסה אחרונה מ־09:54, 19 בספטמבר 2024
ישיבת הדר התמימים הייתה הישיבה הראשונה לבעלי תשובה בארץ הקודש, שהוקמה ונוהלה על ידי מנהל בית חב"ד בבת ים הרב זמרוני זעליג ציק.
הישיבה הוקמה בקיץ תשל"ט. בתחילת שנת תשמ"ב לא הצליחה המערכת הכלכלית של בית חב"ד להחזיק מעמד, והנהלת הישיבה נאלצה לוותר על קיום הפנימייה. הבחורים שהתגוררו מחוץ לעיר עברו לישיבות חב"ד אחרות, ואילו הבחורים הגרים בבת-ים הצטרפו לכולל 'הדר התמימים בת ים' שפועל עד עצם היום הזה.
הקמת הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסוף[1] שנת תשל"ח החלה במסגרת הבית חב"ד מערכת שיעורי תורה בקנה מידה רחב. אחד השיעורים היה מיועד לצעירים שבאו מדי יום ביומו ללמוד בשעות אחר הצהריים והערב שולחן-ערוך וחסידות. ההיענות הייתה גדולה, צעירים רבים החלו להופיע באופן תדיר וכך נמשך הדבר עד לקיץ תשל"ט.
באחד הערבים, נקשו ארבעה צעירים על דלת ביתו של הרב זמרוני, ולאחר שהוזמנו להיכנס התיישבו בסלון ודרשו בצורה חד משמעית: "אנו רוצים לחזור בתשובה, רוצים ללמוד בישיבה, ישיבה שלומדים בה חסידות ודווקא חסידות חב"ד. אנו רוצים שתקים כאן ישיבת חב"ד!"
כשזה ניסה להציע להם, שאולי בכל זאת ינסו להיכנס לישיבה אחרת יותר מסודרת ומאורגנת, ענו לו: "ביקרנו בישיבות רבות, אפילו בתומכי תמימים כפר חב"ד, אך אין בהן שום מסגרת מסודרת למתחילים".
הרב זמרוני הודיע להם מיידית: "בסדר, בעז"ה מחר בבוקר מתחילים סדר חסידות"!
כבר למחרת בבוקר ישב עם אותם ארבעה צעירים, ופתח למעשה את ישיבת 'הדר התמימים' בשיעור חסידות.
תיכף החלו לראות בשלבי ההקמה השגחה פרטית מופלאה על כל צעד ושעל:
אחת הנשים שעזרה רבות לחב"ד בבת-ים[2], נתנה מחצית מביתה עבור הישיבה. שם למדו, ישנו ואכלו. צוות הישיבה הורכב מרמי"ם ומשפיעים שונים. ביניהם: הרב אהרן הלפרין (משגיח הכשרות) מכפר חב"ד; הרב שמואל סגל - מגיד שיעור בתניא והרב זמרוני ציק - כמשפיע. בתקופות נוספות שימשו גם הרב נועם הרפז והרב יעקב אופן כמשפיעים.
יש לציין שבאחת מישיבות הצוות בה דובר על מצבה הכלכלי הגרוע של הישיבה, ועל כך שמאיימת עליה סגירה, נכנס לפתע ר' זושא פרטיזן ואמר:"שמעתי שיש לכם בעיות בצנרת" - והביא סכום נכבד שאיפשר לישיבה להתנהל עוד כמה חודשים[3].
התייחסות הרבי לישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן קצר לאחר התבססות זכה הרב זמרוני לקבל מענה מהרבי אודות ההקמה (במכתב לרבי פירט את הקו החינוכי שהוא בין היתר "לכוון, לחנך ולהדריך צעירים לדרך התומ"צ על פי ארחות חסידות חב"ד ושיהיו תמימים לכל דבר"). וזה היה לשון המענה:
"על פי התכנית וכו' הרי היא במסגרת פעולות תומכי תמימים".
כך זכתה ישיבת 'הדר התמימים' לקבל מהרבי את היחס הנעלה של 'תומכי תמימים'.
שני תמימים מהישיבה הרגישו בשלב מסויים כי התקדמו מספיק וביקשו לעבור לישיבת חב"ד 'רגילה'. הם כתבו על כך לרבי ולאחד ענה הרבי שיעבור, אולם לשני הורה הרבי שישאר בהדר תמימים. מכך הסיק הרב זמרוני שהרבי רואה בישיבתו מסגרת המסוגלת לתת תוכן ראוי לשם 'תומכי תמימים'.
עם התרחבותה של הישיבה נוצר צורך במקום נרחב יותר עבור התלמידים, ועל כן עברו ל"מגדל נחום". שם הקימו את הזאל וחדר האוכל, ושכרו חדרים לפנימייה.
הישיבה שקבעה את משכנה במרכז העיר, הייתה למגדל של אור ונחמה בתוך הבלי העולם הזה, והדבר סייע להפצת היהדות והמעיינות בחוצה ממש.
מפעולות התמימים בישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנוהג בישיבה היה - כבכל ישיבות תומכי תמימים - לצאת מידי שבת לחזרת דא"ח בבתי הכנסת.
לכל בחור או שניים היה סניף צבאות ה' בעיר, אותו הפעילו פעם בשבוע ובשבת. כך יצא שבעיר היו פזורים כעשרים סניפי צבאות ה', בהם השתתפו כשלוש מאות ילד בפעילות רצופה פעמיים בשבוע. כיוון שלמדריכים היה קשר הדוק עם הילדים במשך כל השנה, הצליחו - בעקבות זאת - לאסוף כמות עצומה של ילדים לתהלוכת ל"ג בעומר. כך שבשנים ההם השתתפו בתהלוכות ל"ג בעומר בבת-ים כארבעת אלפים ילד.
בזכות פעילות הבחורים, הגיע הבית חב"ד בת-ים לאחד משלושת המצטיינים שהצליחו להביא את המספר הגדול ביותר של אותיות בספר התורה. הרבי שלח עבור זאת לבית חב"ד 500$.
אופי הישיבה - התקשרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מדי שנה בחודש תשרי נסעה קבוצה מהבחורים ל-770 ואף נכנסו ליחידות. כשעברו התלמידים אצל הרבי ב"כוס של ברכה" או "חלוקת לעקאח" זכו רבים מהם להתייחסויות מהרבי בסגנונם הם.
גם ל'שידורים' שהתקיימו באותו זמן הייתה הישיבה כולה קמה, אף על פי שהתלמידים לא הבינו כלל אידיש. אחר השידור היה הרב זמרוני מתרגם את השיחה ללשון הקודש.