אליהו חיים קרליבך: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←קשריו עם חב"ד: תקלדה) |
(←קשריו עם חב"ד: באיגרת לא כתוב על ברכה לבטלה כלל. ולכן תיקנתי וגם ציינתי למה שכבר כתבתי בהערה 4 בערך שלמה קרליבך עם מקורות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:Eli chaim carlebach.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בחדר עבודתו]] | ||
הרב '''אליהו חיים קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי". | הרב '''אליהו חיים קרליבך''' ([[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ו אדר]] [[תש"נ]]) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:קרליבך (2).jpg|שמאל|ממוזער|הרב אליהו חיים קרליבך בתפילה ב{{ה|כותל המערבי}}]] | ||
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את | הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' [[שלמה קרליבך]]), ב[[ברלין]], [[גרמניה]] ב[[י"ח בטבת]] [[תרפ"ה]], לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית ה[[נאצים]] לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-[[תרצ"ט]] ל[[ניו יורק]], שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית ב[[מנהטן]]. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה ל[[חסידות חב"ד]], למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] על ידי ראשי הישיבה. | ||
נשא לאשה ב[[ט"ו אדר]] [[תש"ט]] את מרת הדסה, בתו של הרה"ח [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)| שניאור זלמן שניאורסאהן]] בן דודו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]]. | נשא לאשה ב[[ט"ו אדר]] [[תש"ט]] את מרת הדסה, בתו של הרה"ח [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)| שניאור זלמן שניאורסאהן]] בן דודו של [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסאהן]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==קשריו עם חב"ד== | ==קשריו עם חב"ד== | ||
[[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:קרליבך הזמנה לחתונה.jpg|שמאל|ממוזער|הזמנה מאת הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]], לחתונת בתו עם הרב אליהו חיים קרליבך]] | ||
בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}. | בסביבות שנת [[תרצ"א]] כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח [[גרמניה]], שתישנו עם [[טלית קטן]], ותעבדו את ה' ב[[שמחה]]", [[הרבי]] עמד באותה עת בפתח הדלת{{הערה|[מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]}}. | ||
בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] | בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה זו באגרות קודש של [[הרבי הריי"צ]] חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב, עיי"ש. וראו גם בערך שלמה קרליבך, הערה 4 באריכות.}}. האחים קרליבך התחילו אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך נהגו להגיע מהישיבה ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}. | ||
ערך את כרכים א'-ד' שבסדרת ה[[ליקוטי שיחות]]. | ערך את כרכים א'-ד' שבסדרת ה[[ליקוטי שיחות]]. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 386.}}, וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=48 המאור, סיון תשכ"ו].}}. | במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים [[קה"ת]]{{הערה|[[ספר הצאצאים]] ע' 386.}}, וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27878&st=&pgnum=48 המאור, סיון תשכ"ו].}}. | ||
באחד מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת [[י' שבט]] - יום הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה | באחד מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת [[י' שבט]] - יום הסתלקות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי אמריקה אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה". | ||
זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה{{הערה|1=[https://collive.com/the-rebbe-was-recorded-in-1949/ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי].}}, וכן [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ו[[הרבנית נחמה דינה]] | זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה{{הערה|1=[https://collive.com/the-rebbe-was-recorded-in-1949/ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי].}}, וכן [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]], [[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] ו[[הרבנית נחמה דינה]]{{הערה|ראה את תמונת הרבי בסעודת החתונה בערך על הרב שלמה יוסף כהנמן.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
*בתו, מרת אסתר קוגל - ברוקלין, רעיית משה קוגל | *בתו, מרת אסתר קוגל - ברוקלין, רעיית משה קוגל | ||
*נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת | *נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת | ||
*נכדו, הרב איצי הורביץ - שליח הרבי בטמקולה, פלורידה | *נכדו, הרב [[איצי הורביץ]] - שליח הרבי בטמקולה, פלורידה | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:קרליבך, אליהו חיים}} | {{מיון רגיל:קרליבך, אליהו חיים}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קרליבך]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"נ]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:05, 22 בנובמבר 2024
הרב אליהו חיים קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה - כ"ו אדר תש"נ) היה רב בית הכנסת "קהילת יעקב" (קרליבך שול), ונשיא "מכון זכר נפתלי".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
.jpg)
הרב אליהו חיים קרליבך נולד (עם אחיו התאום ר' שלמה קרליבך), בברלין, גרמניה בי"ח בטבת תרפ"ה, לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית, ולאמו פסיה. לאחר עליית הנאצים לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בעיר באדן שליד העיר וינה (אוסטריה), הגיעה ב-תרצ"ט לניו יורק, שם התמנה אביו לרבה של קהילה מקומית במנהטן. בהיותו כבן ארבע עשרה התקרב יחד עם אחיו שלמה לחסידות חב"ד, למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי, ואף הוסמך לרבנות על ידי ראשי הישיבה.
נשא לאשה בט"ו אדר תש"ט את מרת הדסה, בתו של הרה"ח שניאור זלמן שניאורסאהן בן דודו של ר' לוי יצחק שניאורסאהן.
לאחר פטירת אביו ר' נפתלי בכ"ב כסלו תשכ"ח, החליף אותו ר' אליהו חיים ברבנות בית הכנסת[1].
בשנת תשל"ב הקים את "מכון זכר נפתלי" (על שם אביו) לשימור זכרונות החסידות, על ידו הוצאו לאור כארבעים ספרים, ואף הוציא מאסף תורני-חסידי בשם 'כרם החסידות'.
בהמשך השנים התקשר גם לאדמו"ר מבובוב, אך נותר לשמור על רבים ממנהגי חב"ד.
בכ"ו אדר תש"נ לקה בהתקף לב, סמוך לבית הכנסת, ונפטר. את ארונו העלו לירושלים, וקברוהו יומיים לאחר מכן בהר המנוחות בירושלים.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסביבות שנת תרצ"א כשאדמו"ר הריי"צ היה בווינה לצורכי רפואה, הביא ר' נפתלי קרליבך את שני ילדיו, התאומים שלמה ואליהו חיים קרליבך, לקבל ברכה מאדמו"ר הריי"צ. הרבי אמר להם "שתהיו חסידישע יידן (חסידים), ולא תהיו ילדים נוסח גרמניה, שתישנו עם טלית קטן, ותעבדו את ה' בשמחה", הרבי עמד באותה עת בפתח הדלת[2].
בשנת ת"ש, עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ לניו יורק, הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל ברכה פעם נוספת, אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה[3]. האחים קרליבך התחילו אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך נהגו להגיע מהישיבה ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף[4].
ערך את כרכים א'-ד' שבסדרת הליקוטי שיחות.
תקופה מסויימת היה באחריותו לדאוג להביא משקה להתוועדות.
במשך תקופה אף מילא תפקיד בעבודות התורניות שבהוצאת הספרים קה"ת[5], וערך בין השאר את המפתחות לספרי החסידות של אדמו"ר הצמח צדק, לסידור אדמו"ר הזקן, לקוטי שיחות, מאמרי אדמו"ר הריי"צ, ועוד[6].
באחד מגליונות כרם החסידות שיצאו לאור לקראת י' שבט - יום הסתלקות כ"ק אדמו"ר הריי"צ, פרסם מאמר ארוך על פני חמשה עשר עמודים ובו סקירה על תולדות חייו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כשבחלקו האחרון מהלל ומשבח על התחיה שהביא הרבי ליהדות אמריקה. את המאמר חותם הוא במילים: "ואם כי אין לקפח את זכותם של ראשי הישיבות שהקימו ישיבות וכוללים, אך כאמור כל זה נבע מכוחו של רבינו שבמסירות נפשו העילאית הודיע כי אמריקה אינה שונה, והודות לו ניתן היה לחולל את המהפיכה בשלימות עד היום הזה".
זכה, ובחתונתו השתתפו אף הרבי - שכובד בשתי הברכות הראשונות תחת החופה[7], וכן הרבנית חנה, הרבנית חיה מושקא והרבנית נחמה דינה[8].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרבי החב"די השישי • גדול המצפים לישועה, מאמרי הערכה שכתב על אדמו"ר הריי"צ, בתוך ביטאון 'כרם החסידות'
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת שטערנא, רעיית הרב חיים סיטרון - לוס אנג'לס[9]
- בתו, מרת שיינא ברקוביץ' - חוף האנטינגטון, קליפורניה[10]
- בתו, מרת ביילא דיין
- בתו, מרת פריידא לאופר, רעיית מרדכי לאופר קראון הייטס
- בתו, מרת אסתר קוגל - ברוקלין, רעיית משה קוגל
- נכדו, הרב נפתלי סיטרון - ממלא מקומו כרב בית הכנסת
- נכדו, הרב איצי הורביץ - שליח הרבי בטמקולה, פלורידה
הערות שוליים
- ↑ באופן רישמי בית הכנסת היה מונהג על ידי האחים התאומים, אך בעקבות נסיעותיו התכופות של האח ר' שלמה מסביב לעולם, נותר הוא לשמש כרב הקבוע של בית הכנסת, בעוד אחיו דואג לתרומות הנצרכות, ולהעצמת בית הכנסת כמרכז יהודי.
- ↑ [מתוך ראיון עם מגזין 'תיקון', שפורסם בשנת 1997]
- ↑ מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך לאדמו"ר הריי"צ, אמרו לו ביחידות שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את החסידות. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' אליהו סימפסון כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). אולי יש רמז לשמועה זו באגרות קודש של הרבי הריי"צ חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב, עיי"ש. וראו גם בערך שלמה קרליבך, הערה 4 באריכות.
- ↑ מתוך סרט על דמותו.
- ↑ ספר הצאצאים ע' 386.
- ↑ המאור, סיון תשכ"ו.
- ↑ ההקלטה המוקדמת ביותר של הרבי.
- ↑ ראה את תמונת הרבי בסעודת החתונה בערך על הרב שלמה יוסף כהנמן.
- ↑ בנם, נפתלי, הוא הרב בהקרליבך שול במנהטן.
- ↑ אמו של אשתו של איצי הורוביץ.