ישיבת ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קצרמר}}
'''ישיבת ליובאוויטש''' נוסדה בשנת [[תר"א]] על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית ל[[חסידות ליובאוויטש]] שמשכנה היה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 חלק ב' עמוד ק"ז].}}.
'''ישיבת ליובאוויטש''' נוסדה בשנת [[תר"א]] על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית ל[[חסידות ליובאוויטש]] שמשכנה היה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]{{הערה|1=[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 חלק ב' עמוד ק"ז].}}.


שורה 8: שורה 9:


הישיבה נסגרה בשנת [[תרי"א]] עקב מלשינות מצד ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].}}.
הישיבה נסגרה בשנת [[תרי"א]] עקב מלשינות מצד ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]]{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].}}.
היכל הישיבה היה [[הזאל הגדול (ליובאוויטש)|הזאל הגדול]] ב'[[חצר רבותינו נשיאנו]]'{{מקור}}.
==ראו גם==
*[[יושבים]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
{{תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]] [[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]

גרסה אחרונה מ־15:28, 11 בנובמבר 2024

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

ישיבת ליובאוויטש נוסדה בשנת תר"א על ידי אדמו"ר הצמח צדק. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית לחסידות ליובאוויטש שמשכנה היה בעיירה ליובאוויטש[1].

תלמידי הישיבה נחלקו לשני מחלקות, מחלקה לתלמידים צעירים בגיל 14-17 ומחלקה מבוגרת לתלמידים בגיל 17-20, כל מחלקה נחלקה לשני כיתות כיתה קטנה בת 25 תלמידים וכיתה גדולה בת 30/40 תלמידים, סך הכל למדו בישיבה בשנה לערך 100 תלמידים.

בראש הישיבה עמד הרב ר' ישראל נח שניאורסון, בנו של אדמו"ר הצמח צדק, שהיה מוסר שם שיעורים בנגלה. כמו כן מסר שיעורים בישיבה באופן קבוע חתנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' לוי יצחק זלמנסון, עיקר הלימוד בישיבה היה בגמרא ופוסקים, ומידי פעם פרק תניא, אך מאמרי חסידות למדו לעיתים נדירות ביותר.

השמועה אומרת[2] כי אף אדמו"ר המהר"ש למד תקופה מסוימת בישיבה זו.

הישיבה נסגרה בשנת תרי"א עקב מלשינות מצד המשכילים[3].

היכל הישיבה היה הזאל הגדול ב'חצר רבותינו נשיאנו'[דרוש מקור].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים