בנימין – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''בִּינְיָמִין'''{{הערה|נכתב פעמים רבות בתנ"ך בכתיב חסר, בנימן.}} היה בנו הצעיר של..." |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | [[קובץ:בנימין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קבר המיוחס{{הערה|הציון מוזכר בספר טוב ירושלים, שמציין שלפי מסורת הערבים שם הציון של "נבי ימין". אך לא ידועים מקורות נוספים לכך.}} לבנימין בן יעקב מזרחית לכפר סבא]] | ||
'''בִּינְיָמִין'''{{הערה|נכתב פעמים רבות בתנ"ך בכתיב חסר, בנימן.}} היה בנו הצעיר של יעקב אבינו שנולד מאימו [[רחל]]. | '''בִּינְיָמִין'''{{הערה|נכתב פעמים רבות בתנ"ך בכתיב חסר, בנימן.}} היה בנו הצעיר של [[יעקב אבינו]] שנולד מאימו [[רחל אמנו]]. | ||
==לידתו ושמו== | ==לידתו ושמו== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
לפי המסופר בספר הישר בנימין התחתן פעמיים, מאשתו הראשונה מחליא בת ארם נולדו לו חמשה בניו הראשונים, ומאשתו השנייה ערבת בת זמרן בן [[אברהם]] נולדו עוד חמשה בנים. בגמרא מובא שבנימין קרא את שמות עשרת בניו על שם הצרות שאירעו לאחיו יוסף{{הערה|סוטה לו, ב. הובא ברש"י בראשית מג, ל.}}. | לפי המסופר בספר הישר בנימין התחתן פעמיים, מאשתו הראשונה מחליא בת ארם נולדו לו חמשה בניו הראשונים, ומאשתו השנייה ערבת בת זמרן בן [[אברהם]] נולדו עוד חמשה בנים. בגמרא מובא שבנימין קרא את שמות עשרת בניו על שם הצרות שאירעו לאחיו יוסף{{הערה|סוטה לו, ב. הובא ברש"י בראשית מג, ל.}}. | ||
ב[[פרשת ויחי]] בברכת יעקב לבניו לפני פטירתו, בירך יעקב את בנימין וניבא בדבריו בין השאר על [[שאול המלך]] שהיה משבט בנימין שנלחם נגד מואב ואדום, ועל [[מרדכי]] ו[[אסתר]] | ב[[פרשת ויחי]] בברכת יעקב לבניו לפני פטירתו, בירך יעקב את בנימין וניבא בדבריו בין השאר על [[שאול המלך]] שהיה משבט בנימין שנלחם נגד מואב ואדום, ועל [[מרדכי]] ו[[אסתר]] שעמדו לישראל בזמן [[אחשורוש]] שהיו משבט בנימין: | ||
{{ציטוט|בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב, יְחַלֵּק שָׁלָל|מקור=בראשית מט, כז.}} | {{ציטוט|בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד; וְלָעֶרֶב, יְחַלֵּק שָׁלָל|מקור=בראשית מט, כז.}} | ||
ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שבנימין נולד ב[[י"א במרחשון]] ונפטר בן מאה וחמש עשרה שנים במצרים. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}. | |||
==בנימין ובית המקדש== | ==בנימין ובית המקדש== | ||
[[בית המקדש]] היה לחלק מן הדעות בשטח נחלתו של שבט בנימין. בגמרא מובא שבחלקו של בנימין היה האולם וההיכל ובית קדשי הקדשים אך המזבח היה בחלקו של יהודה. בנימין ידעזאת ברוח הקודש והצטער על כך ולכן זכה שארון הברית היה בחלקו{{הערה|מגילה כו, א.}}. | [[בית המקדש]] היה לחלק מן הדעות בשטח נחלתו של שבט בנימין. בגמרא מובא שבחלקו של בנימין היה האולם וההיכל ובית קדשי הקדשים אך המזבח היה בחלקו של יהודה. בנימין ידעזאת ברוח הקודש והצטער על כך ולכן זכה שארון הברית היה בחלקו{{הערה|מגילה כו, א.}}. | ||
מבואר שבני רחל בנימין ויוסף היו במדריגת צדיקים, בשונה מעשרת השבטים שהיו [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהשתתפו ב[[מכירת יוסף]] ולכן בית המקדש וכן יסוד המזבח היה בחלקו של בנימין דווקא ולא בחלקו של יהודה{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ה עמ' 153.}}. עוד מבואר בחסידות, שמעלת בעלי תשובה על צדיקים היא שעל ידי התשובה מגיעים למעלה יותר, אבל בכדי שתהיה המשכת גילוי אלקות למטה, [[דירה בתחתונים]], הוא על ידי עבודת הצדיקים. וכיון שבית המקדש עניינו דירה בתחתונים, לכן היה בחלקו של בנימין{{הערה|ספר המאמרים מלוקט ג' עמ' 255.}}. | |||
כאשר נפגשו יוסף ובנימין מסופר שהם בכו זה על צווארו של זה "ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך ובנימין בכה על צוואריו" - יוסף בכה על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב. | כאשר נפגשו יוסף ובנימין מסופר שהם בכו זה על צווארו של זה "ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך ובנימין בכה על צוואריו" - יוסף בכה על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב. | ||
| שורה 38: | שורה 42: | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
בתורת הקבלה והחסידות מובא שעניינו של בנימין הוא "צדיק תחתון" ויוסף עניינו "צדיק עליון". [[אדמו"ר הזקן]] מבאר שיש נשמות שהם מבחינת יוסף. ויש מבחינת בנימין. בחינת בנימין צדיק תחתון קשורה עם התקשרות המקבל לקלוט את ההשפעה, ההתכללות והביטול. בעבודת ה' היא עבודה של [[מסירות נפש]] שמקשר [[בריאה]] ב[[אצילות]] מלמטה למעלה. הנשמות שמבחינת בנימין רוב עסקיהם ב[[מעשה]] דוקא ב[[צדקה]] ו[[גמילות חסדים]] שעל ידי זה נמשך אלוקות גם בעולם הזה השפל{{הערה|תורה אור תרומה פ, ד.}}. | |||
כמו כן מבואר בנושא של גביע הכסף שהטמין יוסף באמתחת בנימין, שהניצוצים המתפשטים מבחינת בנימין "צדיק תחתון" הם נשמות ה[[בינוני|בינונים]] כפי שמתואר עניינם ב[[ספר התניא]]. והניצוצים מבחינת יוסף "צדיק עליון" הם נשמות הצדיקים. [[אהבה בתענוגים]] שייכת בעיקר בצדיקים. וזהו ענין גביע הכסף שהטמין יוסף באמחחת בנימין, כסף הוא בחינת אהבה והמשיך יוסף צדיק עליון בחינה זו לבנימין כדי שגם בנשמות הבינונים יוכל להיות אהבה זו. ומה שהטמין את הגביע, שלא ידע מזה בנימין, זאת משום שבבינונים צריכה להיות אהבה זו באופן שלא ידע בעצמו מאהבה גבוהה זו, שלא ימשך לישות ויוהרא מכך{{הערה|לקוטי תורה מסעי צ, ג.}}. | |||
בנימין קשור עם [[יסוד דנוקבא]] עם [[שושבינא דמטרוניתא]]{{הערה|לקוטי תורה ראה כד, א.}} ועם [[אור חוזר]]{{הערה|לקוטי תורה ראה כז, ד.}} ועניינו עליית העולמות מלמטה למעלה להכלל בשורשם. | |||
{{השבטים}} | {{השבטים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:השבטים]] | [[קטגוריה:השבטים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | |||