ידיעת השם – הבדלי גרסאות

השלב השלישי - ההכרה באלוקות שלמעלה מהשכל - הוא המפורט בדברי הרמב"ם{{הערה|שם, הלכה ב.}}: {{ציטוטון|ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי - אין דבר אחר יכול להמצאות}}. בדברים אלו נרמזת ידיעה בקב"ה כפי שהוא למעלה מגדר "מצוי", כלומר, כזה ששייך להמציא עוד נמצאים ולהוות עולם. ידיעה זו היא נעלית יותר מהידיעה בה' כ"מצוי" ומהווה העולם, כנרמז בלשון הרמב"ם "ואם '''יעלה''' על הדעת". ומצד דרגה זו שבה "אינו מצוי", אין מקום למציאות העולם - "אין דבר אחר יכול להמצאות"{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשל"ה סעיף ח-ט (לקוטי שיחות חלק מ' ע' 38-9). הדרן על הרמב"ם תשמ"ו סעיף ז, ובהערה 22.}}. בלשון החסידות, זו הידיעה ב[[סובב כל עלמין]] (בשונה מהידיעה וההתבוננות השכלית, התופסת רק ב[[ממלא כל עלמין]]){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46b.htm דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, סוף פרק ב]. ראה בהדרן תשמ"ו הנ"ל בהערה 23 המקשר בין דברי הצמח צדק והרמב"ם. וראה גם הדרן תשל"ה הנ"ל הערה 109.}}.

בעל [[הלכות גדולות]] לא מנה את מצות ידיעת ה' ב[[מניין המצוות]]. [[הרמב"ן]] הסביר את דעתו{{הערה|השגותיו לספר המצוות, מצות עשה א.}}, שכיון שהאמונה היא בסיס הכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום המצוות, לכן לא שייך למנותה במניין המצוות. [[הצמח צדק]] הוסיף להעמיק בזה, שכיון שהידיעה בעצם מציאות ה' מוחשית וברורה כל כך, שאין סיבה שלא להאמין בה, ולכן אין טעם לצוות עליה. אמנם, לדעתו הוא מתייחס אך ורק לשלב הראשון בידיעה - עצם מציאות ה'.

שיטה נוספת היא שיטת [[רבינו יונה]]{{הערה|שערי תשובה שער שלישי, יז.}}, שמנה כשתי מצוות את הידיעה ואת האמונה - השלב השני והשלב השלישי{{הערה|דרך מצותיך שם.}}.