שלושת השלמויות: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←ראו גם) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 685405 של תמים של הרבי (שיחה)) תגית: ביטול |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
הרבי צעק על דבר זה בחריפות רבה, ואמר כמה טעמים על גודל וחומרת האיסור: | הרבי צעק על דבר זה בחריפות רבה, ואמר כמה טעמים על גודל וחומרת האיסור: | ||
ב[[סימן שכ"ט]] ב[[שולחן ערוך]] כתוב: שנכרים שבאו על עיר הנמצאת {{מונחון|בספר|בגבול}} | ב[[סימן שכ"ט]] ב[[שולחן ערוך]] כתוב: שנכרים שבאו על עיר הנמצאת {{מונחון|בספר|בגבול}} ב[[שבת]], אפילו אם באו רק על עסקי {{מונחון|קש ותבן|ממונות}} יוצאים עליהם ב[[מלחמה]] בשבת, משום סכנת נפשות. ואמר [[הרבי]], כי על חשש נפשות יוצאים למלחמה, כל שכן על ודאי נפשות שמחללים שבת; ומסירת השטחים, ואפילו הדיבורים על מסירתם גורמים לדם יהודי להשפך, ועל כן הוא איסור גמור. | ||
כן הוסיף, | כן הוסיף, ש[[ארץ ישראל]] ניתנה ל[[עם ישראל]] על ידי [[הקב"ה]], וכך נכתב ב[[רש"י]] הראשון על ה[[תורה]]: אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את ה[[תורה]] אלא {{מונחון|בהחודש הזה לכם|ה[[מצווה]] הראשונה ב[[תורה]] שנצטוונו על ידי משה רבינו}}, ומדוע פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". שאם יבואו אומות העולם ויאמרו להם ל[[ישראל]] "ליסטים אתם", יענו להם שהוא בראה, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. והיינו, שאין כלל רשות למסור שטחים אלו, שהרי הם ברשות [[הקב"ה]], ולא ברשותנו. | ||
כיון | כיון ש[[שלימות הארץ]] פירושה ש[[ארץ ישראל]] תהיה בידי [[עם ישראל]], הרי ששלימות גמורה בזה תהיה לעתיד לבוא שיתן [[הקב"ה]] ל[[עם ישראל]] את כל הארץ שהבטיח ל[[אברהם אבינו]] - כולל ארץ הקיני, הקניזי והקדמוני. | ||
==שלימות | ==שלימות ה[[תורה]]== | ||
{{ערך מורחב|ערך= | {{ערך מורחב|ערך=שלמות התורה}} | ||
שלימות התורה היא שכל | שלימות התורה היא שכל ה[[תורה]] - כולל כל רמ"ח [[מצוות עשה]] ושס"ה [[מצוות לא תעשה]] שבה ישמרו על ידי כל אחד ואחת מבני ישראל, ללא כל ויתור או פשרה. | ||
כחלק ממאבקי הרבי בזה היו גם המלחמות על הגיור כהלכה, על שמירת | כחלק ממאבקי [[הרבי]] בזה היו גם המלחמות על הגיור כהלכה, על שמירת ה[[שבת]] באוניות ישראליות, מחד נגד הציונות ומאידך באלו הרואים בהתיישבות ב[[ארץ ישראל]] כסכנת קיום ל[[עם ישראל]]. כן היו מלחמות על אי הדחת רבנים ממשרתם. | ||
לאידך היו גם פעולות חיוביות, כ[[מבצע תפילין]], [[נרות שבת קודש]] ושאר מבצעי הקודש, עורר על לימוד [[חת"ת]] ו[[רמב"ם]], ותבע מרבנים שלא לנתוש את קהילותיהם אלא להשפיע על כל יהודי שאפשר. | לאידך היו גם פעולות חיוביות, כ[[מבצע תפילין]], [[נרות שבת קודש]] ושאר [[מבצעים|מבצעי הקודש]], עורר על לימוד [[חת"ת]] ו[[רמב"ם]], ותבע מרבנים שלא לנתוש את קהילותיהם אלא להשפיע על כל יהודי שאפשר. | ||
שלימות התורה לגמרי, תהיה ב[[גאולה]] העתידה, כיון שאז כשיבנה [[בית המקדש]], [[קיבוץ גלויות|יקובצו הגלויות]] ו[[מלך ישראל#מצוות מינוי מלך|יתמנה מלך]] - אז, נגיע לידי קיום כל | [[שלימות התורה]] לגמרי, תהיה ב[[גאולה]] העתידה, כיון שאז כשיבנה [[בית המקדש]], [[קיבוץ גלויות|יקובצו הגלויות]] ו[[מלך ישראל#מצוות מינוי מלך|יתמנה מלך]] - אז, נגיע לידי קיום כל ה[[תורה]] כולה, הקרבת ה[[קרבנות]], דיני נפשות ושאר מצוות התלויות במקדש וב[[סנהדרין]], כמו גם [[מצוות]] התלויות ב[[מלך]]. | ||
מצב כזה בקיום | מצב כזה בקיום ה[[תורה והמצוות]] היה בזמן [[שלמה המלך]]; ב[[ביאת המשיח]] תתווסף מעלה נוספת: שתתווספנה שלוש [[ערי מקלט]] בארצות קיני קניזי וקדמוני, ואז תהיה שלימות בקיום התורה והמצוות כפי שאף פעם לא הייתה. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
* [[שלמות הארץ]] | * [[שלמות הארץ]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף [[שבועון כפר חב"ד]], חג סוכות תשפ"ב. (61 עמודים) | *'''ויילחם מלחמות [[השם]]''', מוסף [[שבועון כפר חב"ד]], חג סוכות תשפ"ב. (61 עמודים) | ||
גרסה אחרונה מ־15:29, 29 במאי 2024
שלושת השלמויות הינם שלוש חלקים בעניין השבת התורה והמצוות שיעשו ע"י מלך המשיח. שלושת השלמויות הם:"שלימות העם, הארץ והתורה"
שלימות העם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שלמות העם |
שלימות העם פירושה שהעם יהיה שלם, ולא יכנסו בו זרים, כלומר, כאלו שאינם חלק מעמנו וקוראים לעצמם בשם זה; דבר זה גורם לנישואי תערובת של יהודים ואינם יהודים, דבר החמור ביותר כיון שהוא מחלל את כח האין סוף הנמצא ביהודי, שהוא הנון את הכח להוליד, וכאשר הוא בועל גויה (ארמית) הרי שחיללו והשתמש בו לא עבור קדושה.
כחלק עיקרי מזה הוא ה"גיור כהלכה", שכאשר גוי מבקש להתגייר, אי אפשר לעשות לו הנחות וקולות בגיור, אלא עליו לעבור את כל התהליכים - הכוללים גם החלטה על קיום כל המצוות האמורות בתורה על פי הדרך שקיבלו גדולי וחכמי עמינו במסורה מסיני.
חלק נוסף בשלימות העם הוא שכל עם ישראל (בגאולה) יגיע אל ארץ ישראל.
שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – שלמות הארץ |
ארץ ישראל הובטחה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים וניתנה בפועל לעם ישראל על ידי יהושע בן נון; לאחר חורבן בית ראשון בחלוף שבעים שנה חזרו אליה, ולאחר כמה מאות שנה מחורבן בית שני חזרו אליה. בשנת תש"ח הקימו הציונים ממשלה בארץ ישראל, לאחר מלחמת ששת הימים בתשכ"ז שכבשו את סיני והגולן החלו פוליטיקאים מסויימים לדבר על כך שזה רק באופן זמני ויחזירו להם את השטחים שלקחו מהם.
הרבי צעק על דבר זה בחריפות רבה, ואמר כמה טעמים על גודל וחומרת האיסור:
בסימן שכ"ט בשולחן ערוך כתוב: שנכרים שבאו על עיר הנמצאת
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בספר בשבת, אפילו אם באו רק על עסקי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין קש ותבן יוצאים עליהם במלחמה בשבת, משום סכנת נפשות. ואמר הרבי, כי על חשש נפשות יוצאים למלחמה, כל שכן על ודאי נפשות שמחללים שבת; ומסירת השטחים, ואפילו הדיבורים על מסירתם גורמים לדם יהודי להשפך, ועל כן הוא איסור גמור.
כן הוסיף, שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל על ידי הקב"ה, וכך נכתב ברש"י הראשון על התורה: אמר רבי יצחק, לא היה צריך להתחיל את התורה אלא
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין בהחודש הזה לכם, ומדוע פתח בבראשית, משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים". שאם יבואו אומות העולם ויאמרו להם לישראל "ליסטים אתם", יענו להם שהוא בראה, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו. והיינו, שאין כלל רשות למסור שטחים אלו, שהרי הם ברשות הקב"ה, ולא ברשותנו.
כיון ששלימות הארץ פירושה שארץ ישראל תהיה בידי עם ישראל, הרי ששלימות גמורה בזה תהיה לעתיד לבוא שיתן הקב"ה לעם ישראל את כל הארץ שהבטיח לאברהם אבינו - כולל ארץ הקיני, הקניזי והקדמוני.
שלימות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – שלמות התורה |
שלימות התורה היא שכל התורה - כולל כל רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה שבה ישמרו על ידי כל אחד ואחת מבני ישראל, ללא כל ויתור או פשרה.
כחלק ממאבקי הרבי בזה היו גם המלחמות על הגיור כהלכה, על שמירת השבת באוניות ישראליות, מחד נגד הציונות ומאידך באלו הרואים בהתיישבות בארץ ישראל כסכנת קיום לעם ישראל. כן היו מלחמות על אי הדחת רבנים ממשרתם.
לאידך היו גם פעולות חיוביות, כמבצע תפילין, נרות שבת קודש ושאר מבצעי הקודש, עורר על לימוד חת"ת ורמב"ם, ותבע מרבנים שלא לנתוש את קהילותיהם אלא להשפיע על כל יהודי שאפשר.
שלימות התורה לגמרי, תהיה בגאולה העתידה, כיון שאז כשיבנה בית המקדש, יקובצו הגלויות ויתמנה מלך - אז, נגיע לידי קיום כל התורה כולה, הקרבת הקרבנות, דיני נפשות ושאר מצוות התלויות במקדש ובסנהדרין, כמו גם מצוות התלויות במלך.
מצב כזה בקיום התורה והמצוות היה בזמן שלמה המלך; בביאת המשיח תתווסף מעלה נוספת: שתתווספנה שלוש ערי מקלט בארצות קיני קניזי וקדמוני, ואז תהיה שלימות בקיום התורה והמצוות כפי שאף פעם לא הייתה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב. (61 עמודים)