נפתלי קרביצקי: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: תיקנתי שגיאות והוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (8 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נ קרביצקי.jpg|ממוזער|הרב נפתלי קרביצקי מקבל מהרבי דולר לצדקה]] | |||
הרב '''נפתלי קרביצקי''' ([[י"ח כסלו]] [[תרח"צ]] - [[י"ג תשרי]] [[תשנ"ט]]) היה חסיד חב"ד פרופסור ומרצה למתמטיקה, שמסר נפשו על שמירת היהדות ברוסיה הסובייטית ומוותיקי קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. ניהל את קרן הגמ"ח בקהילה. | הרב '''נפתלי קרביצקי''' ([[י"ח כסלו]] [[תרח"צ]] - [[י"ג תשרי]] [[תשנ"ט]]) היה חסיד חב"ד פרופסור ומרצה למתמטיקה, שמסר נפשו על שמירת היהדות ברוסיה הסובייטית ומוותיקי קהילת חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. ניהל את קרן הגמ"ח בקהילה. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
ברכותיו של הרבי פעלו את פעולתם, ולאחר בקשות ברכה רבים, קיבלה חמותו בחודש אדר [[תשל"א]] הוראה מהרבי שיגישו מייד בקשה ליציאה מברית המועצות, והם קיבלו היתר יציאה באופן פלאי. בחודש ניסן של אותה שנה עלו לארץ הקודש. | ברכותיו של הרבי פעלו את פעולתם, ולאחר בקשות ברכה רבים, קיבלה חמותו בחודש אדר [[תשל"א]] הוראה מהרבי שיגישו מייד בקשה ליציאה מברית המועצות, והם קיבלו היתר יציאה באופן פלאי. בחודש ניסן של אותה שנה עלו לארץ הקודש. | ||
עם עלייתו ארצה הציעו לר' נפתלי לעבוד באוניברסיטת בן-גוריון ב[[באר שבע]]. במקביל להצעת העבודה הציעו לו מגורים בישוב 'עומר' ליד באר שבע, שהוקם באותם ימים עבור אנשי מדע ועובדי האוניברסיטה או לעבוד באוניברסיטה העברית בירושלים ומגורים בשכונת סנהדריה בירושלים, אך הוא הודיע כי קודם כל הינו חסיד של הרבי ורק לאחר מכן איש מדע ובהוראת הרבי עליו להתיישב בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] ובחירוף נפש נסע לעבודה באוניברסיטה בבאר שבע עשרות שנים במשך שעות מידי יום על מנת לקיים את ההוראה של הרבי. למרות מעמדו הרם באוניברסיטה כפרופסור בכיר, היה נוסע לעבודה מידי יום בתחבורה ציבורית וזאת כדי להספיק ללמוד חת"ת ורמב"ם ועוד שיעורי תורה רבים בנגלה ובחסידות שלמד מידי יום בלכתך בדרך. תפקידו הרם כפרופסור באוניברסיטה בשילוב הנדיר של הופעתו החסידית ומידותיו האציליות קידשו שם שמים ושם ליובאוויטש ושינו לחלוטין אצל רבים מהצוות והסטודנטים את התדמית השלילית על שומרי תורה ומצוות, ויש מהם אף שהעידו כי התעוררו על ידי כך לחזרה בתשובה וקיום תומ"צ. | |||
אך הוא הודיע כי קודם כל הינו חסיד של הרבי ורק לאחר מכן איש מדע ובהוראת הרבי עליו להתיישב בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שב[[קרית מלאכי]] ובחירוף נפש נסע לעבודה באוניברסיטה בבאר שבע עשרות שנים במשך שעות מידי יום על מנת לקיים את ההוראה של הרבי. למרות מעמדו הרם באוניברסיטה כפרופסור בכיר, היה נוסע לעבודה מידי יום בתחבורה ציבורית וזאת כדי להספיק ללמוד חת"ת ורמב"ם ועוד שיעורי תורה רבים בנגלה ובחסידות שלמד מידי יום בלכתך בדרך. תפקידו הרם כפרופסור באוניברסיטה בשילוב הנדיר של הופעתו החסידית ומידותיו האציליות קידשו שם שמים ושם ליובאוויטש ושינו לחלוטין אצל רבים מהצוות והסטודנטים את התדמית השלילית על שומרי תורה ומצוות, | |||
היה בעל קבלת עול נדירה בשמירת תומ"צ ללא פשרות, ולהמחשה, כאשר הגיע לארץ שאל את המד"א של נה"ח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי האם מותר להשתמש בארץ בחשמל מאחר ועובדי החשמל הינם יהודים המחללים שבת בייצור החשמל, הרב ענה לו כי הדבר מותר רק בדוחק גדול ולכן מהשבת הראשונה לא הופעל אצלו כל מכשיר חשמל ותאורה עד ליומו האחרון וזאת למרות שכל שכניו תושבי נה"ח הסתמכו על היתרים והשתמשו בחשמל בשבת. | היה בעל קבלת עול נדירה בשמירת תומ"צ ללא פשרות, ולהמחשה, כאשר הגיע לארץ שאל את המד"א של נה"ח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי האם מותר להשתמש בארץ בחשמל מאחר ועובדי החשמל הינם יהודים המחללים שבת בייצור החשמל, הרב ענה לו כי הדבר מותר רק בדוחק גדול ולכן מהשבת הראשונה לא הופעל אצלו כל מכשיר חשמל ותאורה עד ליומו האחרון וזאת למרות שכל שכניו תושבי נה"ח הסתמכו על היתרים והשתמשו בחשמל בשבת. | ||
התקשרותו וחרדת הקודש שלו לרבי היו נדירים ביותר עד כדי כך שנזהר מלתלות תמונת הרבי בסלון הבית כנהוג בבתי החסידים כדי שלא לעמוד עם גבו לתמונת הרבי, וכן נסיעתו הראשונה לרבי היתה בהזמנה אישית ובמימון של הרבי לכל העולים החדשים אשר התיישבו בנה"ח למשך חודש תשרי תשל"ב תיכף לעלייתו לארץ אך ביקורו הבא היה אצל הרבי רק באלול תשנ"א כשהוא מתבטא לב"ב שהוא עדיין לא מוכן מספיק לנסיעה לרבי, זאת למרות שבעקבות כך לא יכול היה לבקר במשך כעשור אצל בנו ר' שמואל שבינתיים הקים משפחה בקראון הייטס ואת משפחת אחיו מרדכי ז"ל שהתגורר בניו יורק, אף שיכול היה לנצל את קרן ההשתלמות שלו באוניברסיטה ולנסוע חינם מידי שנה בתקופת הקייץ להשתלמות בארה"ב וכך להגיע מידי שנה לרבי. | התקשרותו וחרדת הקודש שלו לרבי היו נדירים ביותר עד כדי כך שנזהר מלתלות תמונת הרבי בסלון הבית כנהוג בבתי החסידים כדי שלא לעמוד עם גבו לתמונת הרבי, וכן נסיעתו הראשונה לרבי היתה בהזמנה אישית ובמימון של הרבי לכל העולים החדשים אשר התיישבו בנה"ח למשך חודש תשרי תשל"ב תיכף לעלייתו לארץ אך ביקורו הבא היה אצל הרבי רק באלול תשנ"א כשהוא מתבטא לב"ב שהוא עדיין לא מוכן מספיק לנסיעה לרבי, זאת למרות שבעקבות כך לא יכול היה לבקר במשך כעשור אצל בנו ר' שמואל שבינתיים הקים משפחה בקראון הייטס ואת משפחת אחיו מרדכי ז"ל שהתגורר בניו יורק, אף שיכול היה לנצל את קרן ההשתלמות שלו באוניברסיטה ולנסוע חינם מידי שנה בתקופת הקייץ להשתלמות בארה"ב וכך להגיע מידי שנה לרבי. | ||
ר' נפתלי הקפיד לצאת למבצעים מידי חג יחד עם קבוצת חסידים תושבי נה"ח למחנות צה"ל באיזור הדרום בהוראת הרבי כדי לשמח את החיילים ולזכות אותם במצוות החג, באחת הפעמים זיהה אותו מפקד הבסיס שהיה סטונדנט שלו לשעבר ושאל אותו בתדהמה, פרופסור קרביצקי האם גם אתה כאן מחלק סופגניות יחד עם החב"דניקים לחיילים?! ענה לו ר' נפתלי בקולו השקט והאופייני, ההיפך הוא הנכון, קודם כל אני כאן חסיד המבצע את הוראות הרבי ושם באוניברסיטה אני משמש כפרופסור מרצה למתמתיקה לצרכי פרנסה. | |||
בחודש אייר תשל"א הרבי פנה במכתב לתושבי נחלת הר חב"ד בו הודיע על הקמת קרן גמ"ח לתושבי נחלת הר חב"ד במיוחד ליהודים שעלו מאחורי מסך הברזל. כאשר הרבי עצמו (באופן נדיר ביותר) בחר את שלשת מנהלי הגמ"ח, וביניהם את ר' נפתלי קרביצקי, ואף נתן סכום ראשוני בסך שבעת אלפים דולר{{הערה|הרב [[שבתי ויינטראוב]], '''[https://col.org.il/news/117086 הגמ"ח שייסד הרבי בנחל'ה]''' {{Col}}}}. ר' נפתלי ניהל את הגמ"ח במסירות רבה ורבים נעזרו על ידו במאור פנים. | בחודש אייר תשל"א הרבי פנה במכתב לתושבי נחלת הר חב"ד בו הודיע על הקמת קרן גמ"ח לתושבי נחלת הר חב"ד במיוחד ליהודים שעלו מאחורי מסך הברזל. כאשר הרבי עצמו (באופן נדיר ביותר) בחר את שלשת מנהלי הגמ"ח, וביניהם את ר' נפתלי קרביצקי, ואף נתן סכום ראשוני בסך שבעת אלפים דולר{{הערה|הרב [[שבתי ויינטראוב]], '''[https://col.org.il/news/117086 הגמ"ח שייסד הרבי בנחל'ה]''' {{Col}}}}. ר' נפתלי ניהל את הגמ"ח במסירות רבה ורבים נעזרו על ידו במאור פנים. | ||
| שורה 36: | שורה 38: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו | *בנו הרב שמואל קרביצקי ממנהלי "בית לוי יצחק" ורעייתו יהודית בת הרב יצחק פבזנר ז"ל - קראון הייטס | ||
*בתו מרת שרה אשת הרב אליעזר צבי רייכמן - | *בתו מרת שרה אשת הרב אליעזר צבי רייכמן - רחובות | ||
*בנו הרב אברהם קרביצקי - מנהל הוצאת "תפארת", נחלת הר חב"ד קריית מלאכי | *בנו הרב אברהם קרביצקי - מנהל הוצאת "תפארת", ורעייתו אהובה בת הרב [[חיים אהרן דוברוסקין]], נחלת הר חב"ד קריית מלאכי | ||
*בתו מרת שפרה אשת הרב אריה לייב כהן - בני ברק | *בתו מרת שפרה אשת הרב אריה לייב כהן - בני ברק | ||
גרסה אחרונה מ־06:16, 23 באוגוסט 2024
הרב נפתלי קרביצקי (י"ח כסלו תרח"צ - י"ג תשרי תשנ"ט) היה חסיד חב"ד פרופסור ומרצה למתמטיקה, שמסר נפשו על שמירת היהדות ברוסיה הסובייטית ומוותיקי קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד. ניהל את קרן הגמ"ח בקהילה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ח כסלו תרח"צ בברית המועצות לאביו הרב אשר קרביצקי ולאמו מרת נחמה.
למד בחיידר המחתרתי בסמרקנד אצל ר' בערקע חן ור' אליהו חיים רויטבלט שהשרישו בו מסירות נפש ללימוד תורה והנהגות חסידיות, וגם בהמשך כאשר למד באוניברסיטה שמר בקפידה במסירות נפש על קיום תורה ומצוות.
התחתן עם רעייתו מרת רבקה בתו של הרב אברהם מנחם מענדל רובשקין. והחל לשמש כמרצה בכיר לפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה. כאשר בנם הבכור שמואל הגיע לגיל בית ספר, עשו תחבולות שונות על מנת שישאר ללמוד בבית עם מורה פרטית וכן אצל המלמד ר' דובער ריקמן.
במשך השנים, חמותו של ר' נפתלי, מרת נחמה רובשקין, שהיתה בארצות הברית, ביקשה שוב ושוב מהרבי ברכה שיצאו מרוסיה בריאים ושלמים, באחד הפעמים הרבי התבטא בפניה כי יש לה חתן א געהייבענער איד (=יהודי נעלה).
ברכותיו של הרבי פעלו את פעולתם, ולאחר בקשות ברכה רבים, קיבלה חמותו בחודש אדר תשל"א הוראה מהרבי שיגישו מייד בקשה ליציאה מברית המועצות, והם קיבלו היתר יציאה באופן פלאי. בחודש ניסן של אותה שנה עלו לארץ הקודש.
עם עלייתו ארצה הציעו לר' נפתלי לעבוד באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. במקביל להצעת העבודה הציעו לו מגורים בישוב 'עומר' ליד באר שבע, שהוקם באותם ימים עבור אנשי מדע ועובדי האוניברסיטה או לעבוד באוניברסיטה העברית בירושלים ומגורים בשכונת סנהדריה בירושלים, אך הוא הודיע כי קודם כל הינו חסיד של הרבי ורק לאחר מכן איש מדע ובהוראת הרבי עליו להתיישב בשכונת נחלת הר חב"ד שבקרית מלאכי ובחירוף נפש נסע לעבודה באוניברסיטה בבאר שבע עשרות שנים במשך שעות מידי יום על מנת לקיים את ההוראה של הרבי. למרות מעמדו הרם באוניברסיטה כפרופסור בכיר, היה נוסע לעבודה מידי יום בתחבורה ציבורית וזאת כדי להספיק ללמוד חת"ת ורמב"ם ועוד שיעורי תורה רבים בנגלה ובחסידות שלמד מידי יום בלכתך בדרך. תפקידו הרם כפרופסור באוניברסיטה בשילוב הנדיר של הופעתו החסידית ומידותיו האציליות קידשו שם שמים ושם ליובאוויטש ושינו לחלוטין אצל רבים מהצוות והסטודנטים את התדמית השלילית על שומרי תורה ומצוות, ויש מהם אף שהעידו כי התעוררו על ידי כך לחזרה בתשובה וקיום תומ"צ.
היה בעל קבלת עול נדירה בשמירת תומ"צ ללא פשרות, ולהמחשה, כאשר הגיע לארץ שאל את המד"א של נה"ח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי האם מותר להשתמש בארץ בחשמל מאחר ועובדי החשמל הינם יהודים המחללים שבת בייצור החשמל, הרב ענה לו כי הדבר מותר רק בדוחק גדול ולכן מהשבת הראשונה לא הופעל אצלו כל מכשיר חשמל ותאורה עד ליומו האחרון וזאת למרות שכל שכניו תושבי נה"ח הסתמכו על היתרים והשתמשו בחשמל בשבת.
התקשרותו וחרדת הקודש שלו לרבי היו נדירים ביותר עד כדי כך שנזהר מלתלות תמונת הרבי בסלון הבית כנהוג בבתי החסידים כדי שלא לעמוד עם גבו לתמונת הרבי, וכן נסיעתו הראשונה לרבי היתה בהזמנה אישית ובמימון של הרבי לכל העולים החדשים אשר התיישבו בנה"ח למשך חודש תשרי תשל"ב תיכף לעלייתו לארץ אך ביקורו הבא היה אצל הרבי רק באלול תשנ"א כשהוא מתבטא לב"ב שהוא עדיין לא מוכן מספיק לנסיעה לרבי, זאת למרות שבעקבות כך לא יכול היה לבקר במשך כעשור אצל בנו ר' שמואל שבינתיים הקים משפחה בקראון הייטס ואת משפחת אחיו מרדכי ז"ל שהתגורר בניו יורק, אף שיכול היה לנצל את קרן ההשתלמות שלו באוניברסיטה ולנסוע חינם מידי שנה בתקופת הקייץ להשתלמות בארה"ב וכך להגיע מידי שנה לרבי.
ר' נפתלי הקפיד לצאת למבצעים מידי חג יחד עם קבוצת חסידים תושבי נה"ח למחנות צה"ל באיזור הדרום בהוראת הרבי כדי לשמח את החיילים ולזכות אותם במצוות החג, באחת הפעמים זיהה אותו מפקד הבסיס שהיה סטונדנט שלו לשעבר ושאל אותו בתדהמה, פרופסור קרביצקי האם גם אתה כאן מחלק סופגניות יחד עם החב"דניקים לחיילים?! ענה לו ר' נפתלי בקולו השקט והאופייני, ההיפך הוא הנכון, קודם כל אני כאן חסיד המבצע את הוראות הרבי ושם באוניברסיטה אני משמש כפרופסור מרצה למתמתיקה לצרכי פרנסה.
בחודש אייר תשל"א הרבי פנה במכתב לתושבי נחלת הר חב"ד בו הודיע על הקמת קרן גמ"ח לתושבי נחלת הר חב"ד במיוחד ליהודים שעלו מאחורי מסך הברזל. כאשר הרבי עצמו (באופן נדיר ביותר) בחר את שלשת מנהלי הגמ"ח, וביניהם את ר' נפתלי קרביצקי, ואף נתן סכום ראשוני בסך שבעת אלפים דולר[1]. ר' נפתלי ניהל את הגמ"ח במסירות רבה ורבים נעזרו על ידו במאור פנים.
היה חבר ב"ארגון שמי"ר - אגודת אקדמאים שומרי תורה ומצוות יוצאי רוסיה ומזרח אירופה" שנוסדה בשנת תשל"ב בהוראת הרבי, במסגרת צאגו"ח. השתתף באסיפת הייסוד של האגודה בתשרי תשל"ב בחצר הרבי בברוקלין[2]. סייע רבות בהתנדבות בעריכת ותרגום ספרי יהדות רבים בהוצאת הארגון וכן פרסם מאמרים בעלוני הארגון.
בהיותו דייקן ביותר מונה על ידי וועד נחלת הר חב"ד להפעיל את צופר כניסת השבת, תפקיד אותו מילא במסירות ובדייקנות רבה במשך עשרות שנים.
שנים רבות היה קורא בתורה בימי החול בדיוק רב וכן היה בעל נוסח תפילה ובעל מנגן מיוחד.
היה איש חסד אציל נפש צנוע ביותר ובעל מידות תרומיות אהוב על המקום ועל הבריות.
נפטר ביום שבת קודש י"ג תשרי תשנ"ט ונטמן בחלקת חב"ד שבבית העלמין בהר הזיתים.
על מצבתו נכתב: "מסר נפשו על שמירת היהדות ברוסיה עלה לארה"ק ניסן תשל"א בהוראת כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש התיישב בנחלת הר חב"ד ועפ"י מינויו ניהל שם קרן הגמ"ח במסירות קדש שם שמים ברבים כאיש מדע שומר תומ"צ ובעל הנהגות חסידיות".
לאחר פטירתו הוקם בנחלת הר חב"ד לעילוי נשמתו כולל "תפארת נפתלי", במטרה לחזק את לימוד ודרכי החסידות בשכונה. במסגרת הכולל נמסרים שיעורים בנגלה ובחסידות מדי יום על ידי מיטב מגידי השיעורים וכן נערכים התוועדויות חסידיות רבות. הכולל מנוהל במסירות על ידי בנו הרב אברהם קרביצקי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב שמואל קרביצקי ממנהלי "בית לוי יצחק" ורעייתו יהודית בת הרב יצחק פבזנר ז"ל - קראון הייטס
- בתו מרת שרה אשת הרב אליעזר צבי רייכמן - רחובות
- בנו הרב אברהם קרביצקי - מנהל הוצאת "תפארת", ורעייתו אהובה בת הרב חיים אהרן דוברוסקין, נחלת הר חב"ד קריית מלאכי
- בתו מרת שפרה אשת הרב אריה לייב כהן - בני ברק
