אופקים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(62 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 6: שורה 6:
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=קריית מנחם
|שכונה חב"דית=קריית מנחם
|מייסדי הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]] והרב [[מאיר מארק]]
|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]]  
|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
|מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית
|משפיע הקהילה= הרב [[צביקה סגל]], הרב [[זאב גכטמן]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב.
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, מתיבתא לישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, ישיבת תומכי תמימים
|מספר שלוחים= 12
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב [[שימי הרשקוביץ]]
|מספר בתי חב"ד= 6
|מספר שלוחים=28
|מספר מןשפחות בקהילה=55
|מספר בתי חב"ד=15
ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה.
|מספר משפחות בקהילה=55
|ראו גם='''ראו גם'''
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]]
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים באופקים|מוסדות וארגונים באופקים]]
}}
}}
[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|שמאל|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]]
[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]]
העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 38,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 12,000 דונם.
העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון.


ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
נכון לשנת תשפ"ה מונה העיר קרוב ל40,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 16,000 דונם.
 
בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שהחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.


==קהילת חב"ד==
==קהילת חב"ד==
השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל כפתיחה לפעילות החב"דית בעיר במסירת שיעורי תורה. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].
השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].
 
בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}.
 


בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}.
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות.


במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, שהתגבשו לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות.
אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים  יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.


לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.


שורה 38: שורה 43:


== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==
== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==
[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]]
[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]]
הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - [[בית תבשיל]]" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}.
הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}.


ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770', המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין יכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד. הקהילה צפויה להיכנס אליו בפסח תשפ"ב.
ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770'{ המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.


לקראת שנת הלימודים תשע"ז הוקם סניף ישיבת חב"ד "חנוך לנער" בעיר, תחת ניהולו של הרב ישראל ראובן בורנשטיין. הישיבה מנתה כ-50 בחורים ונסגרה בסוף שנת הלימודים [[תש"פ]].
בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.


בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה, בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.
בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.


בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתחו בית חב"ד הרי"ף ובית כנסת חבהרי"ף ופועלים בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.
בשנת [[תש"פ]] עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי.{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות}}


בשנת [[תשפ"ב]] נפתח מקווה בעיר שהועבר לשליטת חב"ד בניהולו של הרב זאב גכטמן.
===מוסדות חינוך===
[[קובץ:תת  אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.


כיום פועלים בעיר 3 בתי כנסת חב"ד שבהם מתקיימים תפילות בכל ימות החול, בשבת ובחגי ישראל ועוד 2 בתי כנסת שמתקיימים בהם מניינים בשבתות וחגים בלבד. סך הכל פועלים כיום 13 בתי חב"ד בעיר.
בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות.
לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי -  "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח.  בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים.


===מוסדות חינוך===
בתחילת שנת הלימודים דשנת ה'תשפ"ה נפתחה מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' ע"י רב קהילת חב"ד הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
[[קובץ:תת  אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]
 
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה לבנות במקום. בניית הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר, אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. נכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.
== בתי חב"ד בעיר ==
{{טורים|;ראשי הקהילה
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד.
*הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור  קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.
*הרב [[מנחם סגל]] - מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף ומנהל הספרייה החסידית.


בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חבל[[אשה|בנות]]. לאחר מספר שנים נפתח גם במקום [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וחטיבת ביניים בשם "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. בשנת [[תשע"ח]] נפתח "מתיבתא" לכיתות ז' - ח'{{הערה|[https://chabad.info/news/523947/ מרחיבים אופקים: כיתות ז'-ח' הוציאו קובץ תורני] {{אינפו}}.}}. בשנת [[תשפ"ב]] עבר בית הספר של הבנים למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות, חטיבת בינים לבנות, ומתיבא לישיבה}} לומדים כ250 ילדים.
*עוישראל שולמן - פטרון המוסדות.


== חב"ד בעיר ==
{{טורים|
;ראשי הקהילה
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד
*הרב [[שניאור קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]] - מנהל הפעילות
*הרב [[מנחם סגל]] - סמנכ"ל הפעילות
*הרב [[שימי הרשקוביץ]] - רכז בתי חב"ד בעיר
*עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות
*ר' [[נחום מרקוביץ]] - יו"ר חוג ידידי המוסדות


;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
*מנהל בית חב"ד: הרב שניאור קעניג
*מנהל בית חב"ד: הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור  קעניג]]
*מנהל בית הכנסת: הרב ישראל ליפשיץ
*מנהל הכולל: הרב ישראל בורנשטיין
*משפיע: הרב [[צביקה סגל]]
*משפיע: הרב [[צביקה סגל]]
*מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ
*מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ
*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
*מנהל חנות יודאיקה: הרב שניאור ארבוב


;בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
*מנהל בית חב"ד: הרב שמעון דהן
*מנהל בית הכנסת: הרב יצחק מרום
*מנהל הכולל: הרב [[צביקה סגל]]
*מנהל הכולל: הרב [[צביקה סגל]]
*משפיע: הרב דוד אקסלרוד
*מנהל אגף שיעורי תורה: הרב משה עבאדה
*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
*מנהל מרכז תשמישי קדושה: הרב אילן זילברמן
 


;בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
;בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
*מנהל בית חב"ד: הרב [[מנחם סגל]]
*מנהל בית חב"ד הרי"ף: הרב [[מנחם סגל]]
*מנהל בית הכנסת: הרב אורי בניסטי
*מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
*מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
*משפיע: הרב [[זאב גכטמן]]
*מנהל אגף שיעורי תורה: הרב שי חנוכה
*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב [[זאב גכטמן]]
*מנהל המרכז לענייני יהדות: הרב יוסי וובר


;בתי חב"ד נוספים
בתי חב"ד נוספים
*בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
*בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
*בית חב"ד שכונת שפירא: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
*בית חב"ד שכונת שפירא: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
*בית חב"ד שכונת פני העיר: הרב ישראל ליפשיץ
*בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
*בית חב"ד אזור התעשייה: הרב [[מנחם סגל]]
*בית חב"ד אזור התעשייה: הרב [[מנחם סגל]]
*בית חב"ד שכונת בית וגן: הרב מנדי יפרח
*בית חב"ד שכונת אבוחצירא: הרב [[גיל אברהם שפינדלר]]
*בית חב"ד שכונת חורשת נח: הרב מנדי קריאף
*בית חב"ד שכונת הפארק: הרב רון אהרון
*בית חב"ד שכונת הארזים: הרב מיכאל הלל
*בית חב"ד שכונת בן גוריון: הרב אורי בניסטי
*בית כנסת חב"ד לצעירים: הרב אבנר אמיתי
 
;מוסדות חב"ד
*תלמוד תורה אור מנחם: מנהל - הרב מנדי ברדוגו
*בית ספר מעיינות חיה: מנהלת - הגב' רינה אלהרר
*מרכז החסד בית התבשיל: מנהל - הרב שניאור קעניג
*מתיבתא תלמידי התמימים: מנהל - הרב יוסף הענדל
*ישיבת חנוך לנער: מנהל - הרב ישראל בורנשטיין
*הספרייה החסידית: מנהל - הרב [[מנחם סגל]]
*המקווה החדש: מנהל - הרב [[זאב גכטמן]]
 
;ארגון נשי ובנות חב"ד
*מנהלת: הרבנית שרה הרשקוביץ
*רכזת: הגב' צביה ליפשיץ
*מנהלת כנסים ושיעורים לאנ"ש: הגב' פנינה גכטמן
*מנהלת שיעורים למקורבים: הגב' אושרית חנוכה
*מנהלת שפרה ופועה: הגב' אדווה ולדמן
*רכזת שפרה ופועה: הגב' חיה אהרון
 
;ארגון קהילה בשליחות
*מנהל גברים: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
*רכז גברים: הרב רון אהרון
*מנהלת נשים: הגב' חני הרשקוביץ
*רכזת נשים: הגב' ברוריה ברדוגו


;ארגון צבאות השם
*מנהל: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
*רכז צעירים: שניאור ארבוב
*רכז בוגרים: הרב שניאור פרקש


;ארגון צבאות השם בנות
בשליחות באופקים פועלים בין השאר:
*מנהלת: הגב' מירה ארבוב
*בית חב"ד המרכזי 770
*רכזת צעירות: רבקי הרשקוביץ
*בתי חב"ד בשכונות
*רכזת בוגרות: חני הלל
*בית כנסת חב"ד
*תלמוד תורה "אור מנחם"
*בית ספר "מעיינות חיה"
*חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
*גני חב"ד
*פעוטון חב"ד
*מרכז החסד בית התבשיל
*כולל חסידות
*הספרייה החסידית
*ארגון צבאות ה' לבנים
*ארגון צבאות ה' לבנות
*דיי קמפ -"גן ישראל"
*ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
*הנבחרת
*מתיבתא התמים
}}
}}



גרסה אחרונה מ־23:37, 24 בדצמבר 2024

אופקים

הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
מדינה ארץ ישראל
שכונה חב"דית קריית מנחם
רב הקהילה הרב ישראל הרשקוביץ
מוסדות גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית
שלוחים מרכזיים הרב שניאור קעניג, הרב מנחם סגל, הרב שניאור אראבוב.
מספר שלוחים 12
מספר בתי חב"ד 6
ראו גם
אישים באופקים
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר

העיר אופקים נוסדה בשנת תשט"ו כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת תשנ"ה היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון.

נכון לשנת תשפ"ה מונה העיר קרוב ל40,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 16,000 דונם.

בשנת תשמ"ד לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב ישראל הרשקוביץ שהחל לפעול בעיר. ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

השליח הרב ישראל הרשקוביץ הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת הבית חב"ד. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב כמובן. בחודש אדר תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב מאיר מארק, שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר תשנ"ג ופתח את בית חב"ד מכבים-רעות.

בשנת תש"נ עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"[1].


במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת תשפ"ב מונה הקהילה כ50 משפחות.

אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.


לקראת י"ט כסלו תשס"ו הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד תורת החסידות ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.

לקראת י"א ניסן תשע"ה הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"[2]. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת תשפ"ב.

החל משנת תשע"ז החלה התפתחות גדולה בקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם כ-60 משפחות.

מוסדות וארגוני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל

הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת תשס"א, שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות[3].

בחשוון תשס"ח החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770'{ המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.

בשנת תשע"א פתח הרב מנחם סגל מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.

בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב מנחם סגל לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.

בשנת תש"פ עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי.{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות}}

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה
המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר

לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת תשפ"ב ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.

בשנת תשנ"ט לאחר שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד לבנות. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים בית ספר לבנים בשם "אור מנחם" וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"[4]. בשנת תשע"ז עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. בשנת תשפ"ב עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו[5] לומדים כ250 ילדים.

בתחילת שנת הלימודים דשנת ה'תשפ"ה נפתחה מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' ע"י רב קהילת חב"ד הרב ישראל הרשקוביץ

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשי הקהילה
  • הרב ישראל הרשקוביץ - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
  • הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד.
  • הרב שניאור קעניג - מנהל בית חב"ד המרכזי.
  • הרב מנחם סגל - מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף ומנהל הספרייה החסידית.
  • עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות.


בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1

בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6

  • מנהל הכולל: הרב צביקה סגל
  • מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום


בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
  • מנהל בית חב"ד הרי"ף: הרב מנחם סגל
  • מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו

בתי חב"ד נוספים

  • בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
  • בית חב"ד שכונת שפירא: הרב שימי הרשקוביץ
  • בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
  • בית חב"ד אזור התעשייה: הרב מנחם סגל
  • בית חב"ד שכונת אבוחצירא: הרב גיל אברהם שפינדלר


בשליחות באופקים פועלים בין השאר:

  • בית חב"ד המרכזי 770
  • בתי חב"ד בשכונות
  • בית כנסת חב"ד
  • תלמוד תורה "אור מנחם"
  • בית ספר "מעיינות חיה"
  • חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
  • גני חב"ד
  • פעוטון חב"ד
  • מרכז החסד בית התבשיל
  • כולל חסידות
  • הספרייה החסידית
  • ארגון צבאות ה' לבנים
  • ארגון צבאות ה' לבנות
  • דיי קמפ -"גן ישראל"
  • ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
  • הנבחרת
  • מתיבתא התמים

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


יישובים בארץ ישראל
אבני חפץ | אבן יהודה | אופקים | אור יהודה | אור עקיבא | אילת | אלונה | אלעד | אריאל | אשדוד | אשקלון | באר יעקב | באר שבע | בית שאן | בית שמש | ביתר עילית | בני ברק | בת ים | גבעת שמואל | גבעתיים | גני תקווה | דימונה | הוד השרון | הרצליה | חברון | חדרה | חולון | חיפה | טבריה | טירת כרמל | יבנה | יבניאל | יהוד | יקנעם | ירושלים | כפר חב"ד | כפר יונה | כפר סבא | כרמיאל | לוד | מגדל העמק | מודיעין עילית | מטולה | מעלה אדומים | נהריה | נוף הגליל | נס ציונה | נתיבות | נתניה | עכו | עפולה | ערד | עתלית | פתח תקווה | פרדס חנה | צפת | צרופה | קריית אונו | קריית אתא | קריית ביאליק | קריית גת | קריית ים | קריית מוצקין | קריית מלאכי | קריית שמונה | ראש העין | ראש פינה | ראשון לציון | רחובות | רמלה | רמת גן | רמת השרון | רעננה | שדרות | תל אביב-יפו | תקוע
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

  1. אודות באתר חב"ד אופקים.
  2. לחסידות חב"ד באופקים יש דרך! .
  3. בית התבשיל באתר חב"ד אופקים.
  4. בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים באתר חב"ד אופקים.
  5. תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה