מיתה – הבדלי גרסאות
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
קישור ותיקון קישור |
||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
תשובה [[הרבי]] הייתה, כי למעשה הסתלקות ה[[נשמה]] מה[[גוף]], אין משמעותה קץ וסיום ה[[חיים]] ח"ו, אלא שהחיים הרוחניים מקבלים מימד חדש, ובלשון הנזכר לעיל - מתעלים למדריגה נעלית יותר. ענין זה, נוסף על היותו מוכרח על פי שכל, נובע גם מהנחות היסוד של מדעי הטבע, אשר, לדאבוננו, כסטודנטים ב"קאַלעדזש", הנכם מחשיבים אותם ומאמינים בהם בתור "[[אמת]] מוחלטת": | תשובה [[הרבי]] הייתה, כי למעשה הסתלקות ה[[נשמה]] מה[[גוף]], אין משמעותה קץ וסיום ה[[חיים]] ח"ו, אלא שהחיים הרוחניים מקבלים מימד חדש, ובלשון הנזכר לעיל - מתעלים למדריגה נעלית יותר. ענין זה, נוסף על היותו מוכרח על פי שכל, נובע גם מהנחות היסוד של מדעי הטבע, אשר, לדאבוננו, כסטודנטים ב"קאַלעדזש", הנכם מחשיבים אותם ומאמינים בהם בתור "[[אמת]] מוחלטת": | ||
אחת מהנחות המדע היא העיקרון של "שימור החומר", הקובע ששום דבר חומרי אינו יכול ללכת לאבדון, ואפשר רק לשנות את צורתו ותו לא. למשל, בחומרים כגון [[ברזל]] או עץ - אפשר לעשות מהעץ שולחן, כסא או סתם בול עץ, ואפשר גם לקחת את השולחן ולחותכו לחתיכות או להבעירו בתנור וכו' (ומובן שכאשר משתמשים בעץ לעשיית שולחן - צורתו היא נעלית יותר מצורת העץ הנשרף בתנור); אבל כל זה אינו אלא שינוי בצורתו של העץ או הברזל, על ידי שמשתמשים בו באופנים שונים, אבל עצם חומר העץ או ה[[ברזל]] - נשאר במקומו, ואי-אפשר להשמידו בשום אופן. ואם כן הוא בדברים [[גשמיות|גשמיים]] וחומריים, קל וחומר שכן הוא ב[[רוחניות]], מהותו הרוחנית של האדם שהיא ה[[נשמה]] שאי-אפשר שתלך לאבדון, אלא היא תמיד במציאותה, וענין ה[[הסתלקות]] אינו אלא שהיא משנה את צורתה, או מתעלית למדריגה אחרת{{הערה|יחידות זו | אחת מהנחות המדע היא העיקרון של "שימור החומר", הקובע ששום דבר חומרי אינו יכול ללכת לאבדון, ואפשר רק לשנות את צורתו ותו לא. למשל, בחומרים כגון [[ברזל]] או עץ - אפשר לעשות מהעץ שולחן, כסא או סתם בול עץ, ואפשר גם לקחת את השולחן ולחותכו לחתיכות או להבעירו בתנור וכו' (ומובן שכאשר משתמשים בעץ לעשיית שולחן - צורתו היא נעלית יותר מצורת העץ הנשרף בתנור); אבל כל זה אינו אלא שינוי בצורתו של העץ או הברזל, על ידי שמשתמשים בו באופנים שונים, אבל עצם חומר העץ או ה[[ברזל]] - נשאר במקומו, ואי-אפשר להשמידו בשום אופן. ואם כן הוא בדברים [[גשמיות|גשמיים]] וחומריים, קל וחומר שכן הוא ב[[רוחניות]], מהותו הרוחנית של האדם שהיא ה[[נשמה]] שאי-אפשר שתלך לאבדון, אלא היא תמיד במציאותה, וענין ה[[הסתלקות]] אינו אלא שהיא משנה את צורתה, או מתעלית למדריגה אחרת{{הערה|יחידות זו הוגהה על ידי הרבי באנגלית, והרבי אף נתן מספר הגהות על ההנחה באידיש. את היחידות הלאה בתרגום ללה"ק ניתן למצוא בקובץ דבר מלכות פרשת תצוה תש"ע בעמוד כ'}}. | ||
==מהות העלייה שעל ידי המיתה הגשמית== | ==מהות העלייה שעל ידי המיתה הגשמית== | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==הסתלקות== | ==הסתלקות== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[הסתלקות]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[הסתלקות]]}} | ||
'''הסתלקות''' הינו ביטוי [[יהודי]] ו[[חסיד]]י מעודן, למושג מוות. המושג מתייחס ל"הסתלקות" האדם מה[[עולם]] | '''הסתלקות''' הינו ביטוי [[יהודי]] ו[[חסיד]]י מעודן, למושג מוות. המושג מתייחס ל"הסתלקות" האדם מה[[עולם הזה]] ה[[גשמי]] ל[[עולם הבא]]. בדרך כלל הביטוי הסתלקות ניתן רק לאנשים [[צדיק|צדיקים]] שנפטרו{{הערה|וכאשר רוצים לומר את המושג 'מוות' על יהודי רגיל, משתמשים במילה 'נפטר'.}}. | ||
במאמרי [[חסידות]] מבואר כי [[הסתלקות]]ו של אדם מגיעה כאשר סיים והשלים את תפקידו בעולם הזה. [[הרבי]] מבאר במאמר הראשון שלו, "באתי לגני" ה'[[תשי"א]], את הדיוק במילה 'הסתלקות' - שאין פירושו שאין הוא נמצא איתנו ח"ו, כי אם שהוא למטה אלא שהוא בבחינת רוממות - מרומם ונעלה מאיתנו. | במאמרי [[חסידות]] מבואר כי [[הסתלקות]]ו של אדם מגיעה כאשר סיים והשלים את תפקידו בעולם הזה. [[הרבי]] מבאר במאמר הראשון שלו, "באתי לגני" ה'[[תשי"א]], את הדיוק במילה 'הסתלקות' - שאין פירושו שאין הוא נמצא איתנו ח"ו, כי אם שהוא למטה אלא שהוא בבחינת רוממות - מרומם ונעלה מאיתנו. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
*[[ב' ניסן תר"פ]] - הסתלקות [[אדמו"ר הרש"ב]]. | *[[ב' ניסן תר"פ]] - הסתלקות [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
*[[י' שבט תש"י]] - הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. | *[[י' שבט תש"י]] - הסתלקות [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==ראו גם== | |||
* [[תחיית המתים]] | |||
{{מעגל החיים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:האדם וגופו]] | [[קטגוריה:האדם וגופו]] | ||