קראון הייטס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
 
(355 גרסאות ביניים של 81 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
{{קראון הייטס|
'''קראון הייטס''' (אנגלית: '''Crown Heights''') היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק רבתי, ארצות הברית, ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק. הרחוב הראשי בשכונה הינו רחוב איסטרען פארקווי.
|שם=קראון הייטס
|תמונה=[[קובץ:קראון הייטס.jpg|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=צומת רחובות "[[קינגסטון]]" ו"[[איסטרן פארקווי]]" בקראון הייטס ממבט אווירי ([[770]] נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
|עיר=[[ניו יורק]]
|רובע=[[ברוקלין]]
|עיר תאומה=[[כפר חב"ד]], [[ישראל]]. [[מונטריאול]], [[קנדה]]
|מייסד הקהילה=[[אדמו"ר הריי"צ]]
|[[רב מורה הוראה|רבני]] השכונה=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[יוסף ישעיה ברוין]]
|משפיעים בשכונה=
|מוסדות וגופים=[[אגודת חסידי חב"ד העולמית]], [[המרכז לענייני חינוך]], [[מחנה ישראל]], [[CHK - כשרות]], [[הוצאת הספרים קה"ת]], [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]], [[ספריית ליובאוויטש]], [[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית - 770]] [[אש"ל הכנסת אורחים]], [[JEM]], [[כשרות OK]], ועוד
|מוסדות הקהילה=[[בד"צ קראון הייטס]], [[ועד הקהל קראון הייטס]] [[הצלה קראון הייטס]], [[צבאות השם (ניו יורק)]], [[מוזיאון צבאות השם]], [[אוהלי תורה קראון הייטס]], [[ליובאוויטשער ישיבה]], [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם קראון הייטס]], [[בית רבקה (קראון הייטס)]] [[בית חיה מושקא (קראון הייטס)]], ועוד
|בתי כנסת=כ-75 [[בית כנסת|בתי כנסת]]
|מקוואות= 15 [[מקווה|מקוואות]]
|מס' משפחות=5,000 משפחות אנ"ש
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בשכונה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים בקראון הייטס|אישים בקראון הייטס]]
|משפיעים ורבנים בשכונה (קטגוריה)=
|מוסדות הקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס|מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]
}}


קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בשנות השישים החלה נהירה של אפרו-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת עזבו אותה רוב היהודים. [[הרבי מליובאוויטש]] קבע עמדה חד משמעית נגד עזיבת השכונה, ובעקבות זאת נשארו חסידי חב"ד בשכונה ולא עזבו אותה.  
'''קראון הייטס''' (באנגלית: '''Crown Heights''') היא [[שכונה]] ברובע [[ברוקלין]] ב[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם [[770]]. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב [[איסטרן פארקווי]].
ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.


גבולות השכונה היהודית כיום הם - בכללות - רח' ג'ונס בצפון, רוצ'סטר במזרח, מייפל בדרום, ונוסטרנד במערב.
קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות [[בית כנסת|בתי כנסת]] עשרות [[מקווה|מקוואות]], [[ישיבה|ישיבות]] ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת {{קישור אם קיים|שנות הכ"פים}} החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס|בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות]], כמו [[בורו פארק]] ו[[ויליאמסבורג]]. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא [[הרבי]] ל[[חסידי חב"ד|חסידיו]] שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.
 
בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.
 
בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.


==מרכז חב"ד העולמי==
==מרכז חב"ד העולמי==
בקראון הייטס, ממוקם [[770]] - מרכז חב"ד העולמי, ביתו של [[הרבי]] שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו. 770 הוא גם בית מדרשו של הרבי. המרכז נמצא ברחוב איסטרן פארקווי בשכונה. את 770 לא ניתן להגדיר רק כמקום מסויים. בדור האחרון, הפך מקום זה ל"סמל" לרבבות אלפי חסידים השואבים מהבית הגדול הזה את כל חיותם; להמוני יהודים שהבית הזה משמש להם מקור לשמחה וביטחון, לאמונה ועוז-רוח; לנבוכים ומחפשי-דרך ש'סעוון סעוונטי', "שבע מאות שבעים", יצק בהם השקפת-עולם ברורה, איתנה ותקיפה. לאלפי-אלפים של לומדי תורה ועובדי ה', שהבית הגדול הזה, והשפע שנובע ממנו, היה להם למגדלור של תורה אמונה והדרכה בעבודת ה'.
[[קובץ:770 Eastern Parkway.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית בנין 770]]
{{ערך מורחב|ערך=[[770 איסטרן פארקווי]]}}
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.
 
לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו.


הרבי אף ביטא את חשיבות הבניין בהזכירו מספר פעמים ש"770" בגימטריא "[[פרצת]]", ושבהשגחה פרטית הבניין נקרא בפי כל על שם "770" בלשון-הקודש באידיש ובאנגלית, הרי בוודאי שלדידן ישנה חשיבות וקדושה מיוחדת לבית רבינו. ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]] גילה הרבי כי המספר 770 בגימטריא הוא "בית משיח" והודיע כי כשירד [[בית המקדש השלישי]] משמים בדרכו לארץ ישראל, יעבור ב "770" ומשם, יחד עם בנין 770, יסע לארץ הקודש לירושלים.
==המאבק על צביון השכונה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]}}
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.


בקראון הייטס גרים כעשרים אלף מחסידי חב"ד. לצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.  
בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.
 
הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.
 
כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.
 
כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.


==מהומות קראון הייטס==
==מהומות קראון הייטס==
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות בין השחורים לחסידים, שזכו לכינוי "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".  
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}}
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".


ב־כ"ט אלול - ערב ראש השנה, רכב מפמלייתו של [[הרבי שליט"א]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים קטנים שחורים, גבין ואנג׳לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (בשם "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.
בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונהרג בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר בנ״י לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.


בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה.
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.


==שכונת קראון הייטס בהסתכלות חסידית==
בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.
'קראון הייטס' -בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' -בעיר ניו יורק, רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' -רובע המלכים- כמו רובע 'קווינס' הסמוך.


ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט (=הנשיא).
במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.


770 - שכדברי הרבי זו גימטריא של 'בית משיח'- שוכן בפינת הרחובות 'איסט-ערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
==שכונת קראון הייטס במבט חסידי==
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]]
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי".


770 - שכדברי הרבי זו גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן באיסטערן פארקווי (Eastern Parkway) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
כשהגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.


השכונות הסובבות אותה -יתיב ביני עניי- היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית.
הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס:
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}}


כשהגיע אדמו"ר הריי"צ, היתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- Social welfare (Section 8, Food Stamps etc שהרבי עזר וכיוון לכינון חלקם לעזרה לעניים, ניו יורק היתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסיה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהם קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, מחוץ לחסידי חב"ד שכפי שאמר הרבי לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.  
עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.


==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס==
לשכונה קיים [[בית דין צדק קראון הייטס|בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו ע"י התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.
===בית דין===
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}}
בשכונה קיים [[בית דין]] המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.


את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה ארבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העיריה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר [[אליהו רוזן]].
===ועד הקהל===
{{ערך מורחב|ערך=[[ועד הקהל]]}}
את תושבי השכונה מייצג [[ועד הקהל]] של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.


תחת ועד הקהל פועל גם ארגון [[הצלה קראון הייטס|הצלה]] המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש שלושה אמבולנסים חדישים, אשר שתיים מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם (אינגי) ביסטריצקי]].
===ארגוני חסד===
[[קובץ:אמבולנס הצלה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אמבולנס הצלה על יד [[770]]]]
*[[הצלה קראון הייטס|הצלה]] - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב [[אברהם ביסטריצקי]].
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
*[[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט
*[[אהבת חסד]] - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
* תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
*[[חברת שמחת שבת ויום טוב]] - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
* [[אש"ל הכנסת אורחים]] - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. ב[[חודש תשרי]] מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
* אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת ה[[קורונה]]. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.


ועד הקהל מפעיל גם את ה'[[שמירה קראון הייטס|שמירה]]', ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"א]] ע"י הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מאוחר יותר (בשנת [[תשל"ג]]) החליף הארגון את שמו, ונכנס למסגרת ועד הקהל. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח.
===מוסדות חינוך===
[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין ישיבת 'אהלי תורה']]
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']]
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]].
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]].


בשכונה קיימים ארגוני חסד רבים, ביניהם: ארגון [[שפרה ופועה]] - העוזר ליולדות ולמשפחתם, ארגון [[חסדי ברכה]] הפועל עם משפחות וילדים במצוקה. [[חברת ביקור חולים]] - המבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק וארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה|פר"י]] - השומר על קשר עם משפחות ניצולי שואה.
;מוסדות לבנים:
* [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] 647 [[איסטערן פארקווי]].
* [[הדר התורה]] 824 איסטערן פארקווי.
* [[תלמוד תורה אור מנחם קראון הייטס|אור מנחם]] 1729 פרזידנט.
* חיידר 'אהלי יוסף יצחק' 333 אלבני אוו.
* דרכי מנחם 438 רוטלנד.
* [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] 510 קראון סט.
* [[חובבי תורה|תומכי תמימים - חובבי תורה]] 885 איסטערן פארקווי.


בשכונה פועל גם ארגון [[אהבת חסד]] העוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים. 
;מוסדות לבנות
* [[בית חיה מושקא קראון הייטס|בית חי' מושקא]] קארול וטרוי.
* [[בנות מנחם]] איסט ניו יורק.
* [[בית רבקה (ארצות הברית)|בית רבקה]] לפרץ וקראון.
* עטרת חי'.
* אהלי יוסף יצחק - בנות.
* מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.


===מוסדות חינוך בקראון הייטס===
===מוסדות להפצת היהדות===
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת סמיכה לרבנות לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו.
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]].
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI);
* JNET
* משרד השלוחים
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]].
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ.


*[[אהלי תורה]] - רשת המוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת תשט"ו בעקבות [[התוועדות]] של [[הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא המשפיע הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ועד להפצת שיחות]].
===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]]
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
* [[צבאות השם (ניו יורק)]].
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
* [[JEM]] (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
* כולל מנחם, [[כולל אברכים (קראון הייטס)]].
* קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
* [[כשרות OK]] ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.
 
===הוצאה לאור===
* [[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] על ידי הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
* [[ועד הנחות התמימים]]
* [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [[ועד להפצת שיחות]]
 
===בתי כנסת===
{{טורים
| תוכן = *'''[[770]]''', הגבאים הם: [[זלמן ליפסקר]], [[יוסף יצחק לאש]], [[אברהם הולצברג]].
*'''בית הכנסת בית בנימין''' - על שם ר' [[בנימין לוין]] מ[[נעוול]] נוסד בט' [[אדר]] [[תש"ס]]. גבאי [[בית הכנסת]] הוא ר' [[לימא מינקוביץ']] 680 מונטגומרי.
*'''בית שמואל''' - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב '''[[לוי יצחק גרליק]]'''. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
*'''אגודת ישראל''' - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' [[שלום בער דרייזין]] 465 קראון.
*'''כתב סופר''' - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב [[ניסן מנגל]].
*'''בית אליעזר יצחק''' מעל [[מקווה]] מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב [[קלמן ויינפלד]].
*בית הכנסת '''"חסידים ואנשי מעשה"''' בבייסמנט של 1466 יוניון.
*'''"ר' מיכאל'ס מנין"''' זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
*"אהבת אחים" -"'''אמפייר שטיבל'''" - בעבר שימש שם הרב [[ליפמאן שפירא]] כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
*בית הכנסת '''"אהבת משה"''' 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
*בית הכנסת '''"שיין שול"''' 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
*בית הכנסת '''"געצעל שול"''' בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול".
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט".
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני.
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
*בית הכנסת "'''אליהו נחום'''" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
*בית הכנסת "'''בית לוי יצחק'''" שול 556 קראון קומה שניה.
*בית הכנסת '''"די בינוני שול"''' 556 קראון סט. קומה ראשונה.
*בית הכנסת '''"מעיינות"''' קינגסטון. הרב סילווער.
*בית הכנסת '''"בית מנחם מענדל"''' 770 לפרץ הרב [[נחמן יוסף טברסקי]].
*בית הכנסת '''"כולל מנחם"''' 303 קינגסטון, הרב [[יוסף אברהם הלר]].
*בית הכנסת '''המנין של המל"ח"''' [[788 איסטערן פארקווי]], במשרדי [[המרכז לעניני חינוך]].
*בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
*בית הכנסת "'''עלייה שול'''" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
*בית הכנסת "'''בית רבקה'''" 310 קראון סט הרב '''משה בוגמילסקי'''.
*בית הכנסת '''"בית דוד"''' 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
*בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב '''לייזר אבצן'''.
*בית הכנסת ספרדים '''"נימני"''' הרב נימני אמפייר.
*בית הכנסת "'''נתן שול'''" מידווד וברוקלין הרב '''חיים ישראל וילהלם'''.
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה.
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני.
*בית הכנסת "'''מרכז דוברי עברית'''" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
*בית הכנסת קהילת  '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני.
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן.
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי.
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
*בית הכנסת '''"משכן מנחם"''' בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
*בית הכנסת '''"F.R.E.E."''' ('''[[ידידי פליטי מזרח אירופה]]''') ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
*בית הכנסת '''"אנשי משה"''' בבייסמנט של ר' [[מנחם מענדל יוזביץ]] בלינקולן פלייס.
*בית הכנסת '''"מרכז אברכים"''' 466 אלבני בביסמנט הרב [[אפרים פישל אסטער]].
*בית הכנסת '''"בית גימפל חיים"''' ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
*בית הכנסת '''בית כנסת אנ"ש''' ('''פישר שול'''), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.
}}


*[[בית רבקה]] - בית הספר לבנות של שכונת קראון הייטס. בית הספר הוקם בשנת [[תש"ב]] תחת ה[[מרכז לעניני חינוך]].
===היכלי לימוד===
בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון [[יגדיל תורה (קראון הייטס)|יגדיל תורה]]
*היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
*היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
*בית המדרש 580 קראון סט.
*'''"היכל הלימוד יגדיל תורה"''' 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
*היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
* היכל הלימוד [[רעים אהובים]] בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.


===מוסדות שליחות בקראון הייטס===
===מקוואות טהרה===


*[[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' והפצת המעיינות העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי שליט"א]] שהתמנה ע"פ הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. המנהל הנוכחי הינו המזכיר הרב [[שלום מענדל סימפסון]].
{{טורים|תוכן=
====מקוואות גברים:====
*"[[מקווה ישראל]]" - [[749]] [[איסטערן פארקווי]] (בין [[קינגסטון (רחוב)|רחוב קינגסטון]] ל[[ברוקלין]]). על שם [[ישראל דרייזין]].
*"[[מקווה מאיר]]" - 394 קינגסטון (בין קראון למונטגומרי). על שם ר' [[מאיר ראבקין]] (הגדול והמפואר ביותר).
*"פרנקל'ס מקווה" - 1699 [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] (בין יוטיקה ורוג'רס).
*"לפרץ מקווה" - 672 לפרץ.
*"אמפייר שטיבל מקווה" - 469 אמפייר.
*"מקווה שעל ידי בית כנסת אנ"ש" - 770 מונטגומרי.
*"טייטלבוים'ס מקווה" - 340 איסט 52.
*"רעים אהובים" - 1612 קארול סט. פינת סקנקטדי.
*"אנשי ליובאוויטש" - 578 אלבני.


*[[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד בארצות הברית ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת תשט"ו ע"י [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]
====מקוואות פרטיים:====
*בבית הרב [[שניאור זלמן גוראריה]].
*בבית הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]].
*בבית ר' יעקב עלבערג.


*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם ע"י הרבי הריי"צ ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהילים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, מהם נותר בחיים כיום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]].
====מקוואות נשים:====
*1506 יוניון (פינת אולבני).
*'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
*קארול וטרוי.}}


===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה===
===עיתון===
בשנת [[תשמ"ז]] החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.


*[[קה"ת]] - בית ההוצאה לאור המרכזי של חב"ד והוצאת ספרים היהודית הגדולה בעולם. שם הארגון הוא שנת [תק"ה], שנת הלידה של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד חסידות חב"ד. ההוצאה קמה בשנת [תש"ב] ע"י הרבי הריי"צ. לקה"ת קיימים מספר סניפים בעולם, המוציאים את ספרי קה"ת במגוון שפות.
==רחובות בשכונה==
{{ערכים מורחבים|ערך=[[איסטרן פארקווי]], [[קינגסטון]], [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], [[יוניון]]}}
* '''אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי''' - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם [[מרכז חב"ד העולמי - 770]]
* '''קינגסטון''' - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
* '''פרזידנט''' - ברחוב זה ממוקם [[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] של [[הרבי]] וכן [[פרזידנט 1414|בניין הפנימיה]] של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]].
* '''יוניון''' - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.


*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]].
==תחבורה==
קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.


*[[אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. ע"פ תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא נערכו בחירות.
בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות [[בורו פארק]], ו[[פלטבוש]] וכן קו מיוחד המחבר בין [[מונטריאול]] שב[[קנדה]] לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.


*[[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים גדול ומשוכלל. המוזיאון מיועד לילדים יהודים, והוא נמצא בשכונת [[קראון הייטס]] בברוקלין (Eastern Parkway), ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון, המיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית, מצויד בכל מיטב המיכשור האלקטרוני החדיש, ומעניק את חוויית היהדות בצורה מהנה ומושכת.
==כלכלה==
בשכונה פועלים מרכולים, חנויות ל[[מזון]] כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות [[חלב]]יות ובשריות, חנויות [[יין]], יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.


==ערים תאומות==
==ערים תאומות==
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ישראל]]
לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם [[כפר חב"ד]] ב[[ארץ ישראל]], ועם העיר [[מונטריאול]] שבקנדה.
 
==ראו גם==
* [[הבריחה הגדולה מקראון הייטס]]


==לקריאה נוספת==
*חברה מחזיקי השכונה, [https://tablet.otzar.org/#/b/146415/p/-1/t/1658357592425/fs/2EGpvRGNNvoRi3xEye5uTe2omJEGGWsbuvBefO6imqnn/start/74/end/76/c כאן ציווה ה' את הברכה - בענין חיזוק וביסוס השכונה] - ליקוט קטעי שיחות בנידון מהשנים תשכ"ט - תשל"ה. בתוך אתר [[אוצר החכמה]].
*אברהם בער, '''ירושלים דאמריקה''', {{בית משיח}} בתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 713
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}}
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22


{{ויקיפדיה}}
== קישורים חיצונים ==
*[https://chabad.info/category/crown_heights/ עדכונים וחדשות מקראון הייטס] באתר חב"ד אינפו {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}}
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}}
*[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}}
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}]


[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]]
[[קטגוריה:קראון הייטס|*]]

גרסה אחרונה מ־05:26, 31 באוקטובר 2024

קראון הייטס
ממוזער
צומת רחובות "קינגסטון" ו"איסטרן פארקווי" בקראון הייטס ממבט אווירי (770 נראה בשדירה הראשית מעבר לצומת, בצד שמאל)
עיר ניו יורק
רובע ברוקלין
עיר תאומה כפר חב"ד, ישראל. מונטריאול, קנדה
מייסד הקהילה אדמו"ר הריי"צ
מוסדות וגופים אגודת חסידי חב"ד העולמית, המרכז לענייני חינוך, מחנה ישראל, CHK - כשרות, הוצאת הספרים קה"ת, צעירי אגודת חב"ד המרכזית, ספריית ליובאוויטש, ישיבת חב"ד המרכזית - 770 אש"ל הכנסת אורחים, JEM, כשרות OK, ועוד
מוסדות הקהילה בד"צ קראון הייטס, ועד הקהל קראון הייטס הצלה קראון הייטס, צבאות השם (ניו יורק), מוזיאון צבאות השם, אוהלי תורה קראון הייטס, ליובאוויטשער ישיבה, אור מנחם קראון הייטס, בית רבקה (קראון הייטס) בית חיה מושקא (קראון הייטס), ועוד
בתי כנסת כ-75 בתי כנסת
מקוואות 15 מקוואות
מס' משפחות 5,000 משפחות אנ"ש
ראו גם
אישים בקראון הייטס
מוסדות וארגונים בקראון הייטס

קראון הייטס (באנגלית: Crown Heights) היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק שבארצות הברית, ממוקמת מזרחית לפרוספקט פארק, בה ממוקם הבנין המפורסם 770. הרחוב הראשי בשכונה הוא רחוב איסטרן פארקווי. ואילו קינגסטון הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים בקינגסטון.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת עשרות מקוואות, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בתחילת שנות הכ"פים החלה נהירה של אפריקאים-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת בריחה של יהודים רבים לשכונות אחרות, כמו בורו פארק וויליאמסבורג. השכונה התרוקנה ממרבית היהודים שהתגוררו בה, כשבמקביל קורא הרבי לחסידיו שלא לעזוב את השכונה. הבריחה הגדולה גרמה להוזלת מחירי הדירות במחיר הפסד, מה שגרם לרבי לזעוק גם על הכסף היהודי שנשפך בלי חשבון. בהוראת הרבי נשארו חסידי חב"ד להתגורר בשכונה ולפעול להרחבתה שנית.

בתי התושבים היהודיים בשכונה מתפרסים כיום עד - רח' פארק פלייס בצפון, רוקוואי עוו. במזרח, לינדן עוו. בדרום, ורוג'רס עוועניו במערב.

בקראון הייטס גרים כיום, כעשרים אלף מחסידי חב"ד כשלצידם אוכלוסייה של כמאה ושלושים אלף אפרו-אמריקאים.

מרכז חב"ד העולמי[עריכה | עריכת קוד מקור]

חזית בנין 770
ערך מורחב – 770 איסטרן פארקווי

בשנת ת"ש, בזמן שהרבי הריי"צ התגורר בבית מלון ברובע מנהטן, חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה.

לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין 770 איסטערן פארקווי שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת חב"ד בעולם כולו.

המאבק על צביון השכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הבריחה הגדולה מקראון הייטס

צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם.

בשנת תש"כ החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד.

הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי.

כתוצאה מפעילותו של הרבי, נשארה בשכונת קראון הייטס קהילה יהודית תוססת, בשונה מהשכונות הסמוכות לה בראנזוויל ואיסט פלטבוש שהיו בעבר מאוכלסות בקהילות יהודיות פעילות.

כיום היהודים חזרו להתגורר בשכונות בראנזוויל ואיסט פלאטבוש מפאת יוקר המחירים ודל ההיצע של הדירות בשכונת קראון הייטס.

מהומות קראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – מהומות קראון הייטס

בשנת תנש"א התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס".

בחודש אלול תנש"א, רכב מפמלייתו של הרבי, מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו.

במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון.

בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי.

במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית.

שכונת קראון הייטס במבט חסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביתו של הרבי ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג
  • 'קראון הייטס' - בעברית 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר ניו יורק, רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך.
  • ביתו של הרבי נמצא ברחוב פרזידנט 1304.
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך.
  • 770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן באיסטערן פארקווי (Eastern Parkway) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים.
  • השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של מלך המשיח הוא "יתיב ביני עניי".

כשהגיע אדמו"ר הריי"צ לשכונה, הייתה קראון הייטס שכונה מעורבת, יהודית ברובה, ובה יהודים מכל הסוגים ואף חצרות חסידיות שונות, אך בשנות ה50 המאוחרות עם הרחבתם של חוקי ה- (Social welfare (Section 8, Food Stamps etc לעזרה לעניים, ניו יורק הייתה לעיר הכדאית ביותר לנתמכי העזרה הציבורית, ואוכלוסייה זו, השחורה ברובה, היגרה ונהרה בהמוניה ממדינות הדרום ומרחבי ארה"ב לעיר ניו יורק, והתרכזה במספר שכונות ובהן קראון הייטס והיהודים החלו לעזוב את השכונה, חוץ מחסידי חב"ד, שכפי שאמר הרבי - לא יעזבו את המקום שבו בחר אדמו"ר הריי"צ, ו'כאן ציווה ה' את הברכה'.

הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס: "אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם."[דרוש מקור]

עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות.

ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס[עריכה | עריכת קוד מקור]

בית דין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – בית דין צדק קראון הייטס

בשכונה קיים בית דין המורכב מרבניה הראשיים של השכונה שנבחרו על ידי התושבים. בית הדין מנהל את ענייניה הרוחניים של השכונה ומפעיל מערכת כשרות המכשירה מאות מוצרים ועשרות חנויות בשכונה וסביבותיה.

ועד הקהל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ועד הקהל

את תושבי השכונה מייצג ועד הקהל של השכונה המונה בין ארבעה לשבעה חברים. הוועד פועל לטובת הציבור באפיקים רבים, כגון: שמירה על קשר עם ראשי העירייה ועזרה בעת הצורך למוסדות ציבור וליחידים. טיפול בבעיות הגירה לתושבים חדשים וטיפול בבעיות כלליות של השכונה. הוועד גם התערב ועזר בהתפשטות מחלות מדבקות בשכונה בהנחיית ד"ר אליהו רוזן.

ארגוני חסד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אמבולנס הצלה על יד 770
  • הצלה - המפעיל סניף עצמאי של הארגון שמרכזו בשכונת בורו פארק. ברשות המתנדבים בקראון הייטס יש ארבעה אמבולנסים חדישים, אשר שלושה מהם חונים באופן קבוע בכביש השירות הצמוד ל770. את הארגון ייסד ומנהל הרב אברהם ביסטריצקי.
  • שמירה קראון הייטס - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת תשכ"ה על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת תשל"ג, החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה.
  • שומרים קראון הייטס - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת.
  • שפרה ופועה - עוזר ליולדות ולמשפחתם.
  • חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה.
  • חברת ביקור חולים - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק.
  • פר"י - הפצת יהדות וחסידות בקרב משפחות יוצאי רוסיה. ולהם בית כנסת ומרכז פעילות ברחוב פרזידנט
  • אהבת חסד - עוזר בצרכים רפואיים. הארגון מטפל ביהודים דלי אמצעים ואורחים המגיעים מחוץ לארה"ב, הזקוקים לטיפול רפואי, ומתעסק גם בייעוץ והכוונה, זימון תורים, שירות מתורגמנים ואוכל כשר למאושפזים. הארגון גם מקיים מדי כמה חודשים ימי התרמת דם המוניים.
  • תן יד - הכנסת כלה לתושבי קראון הייטס ואחרים.
  • חברת שמחת שבת ויום טוב - ארגון סיוע למשפחות נזקקות בקראון הייטס לצרכי שבת וחג.
  • אש"ל הכנסת אורחים - מספק לאורחי הרבי את צרכיהם הגשמיים והרוחניים. בחודש תשרי מנהל אירוח שיעורים והתוועדויות לאלפי האורחים - אנשים תמימים, נשים, בנות וטף. ובמהלך השנה מנהל מערך אירוח בבניין אש"ל.
  • אגודת גדליה - סיוע והכוונה בנושאים רפואיים. פעילות הארגון באה לידי ביטוי ניכר, בזמן מגפת הקורונה. הארגון הוקם לזכרו של ר' גדליה שייפער, מתושבי השכונה.

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנין ישיבת 'אהלי תורה'
בנין תלמוד תורה 'אור מנחם'
מוסדות לבנים
מוסדות לבנות
  • בית חי' מושקא קארול וטרוי.
  • בנות מנחם איסט ניו יורק.
  • בית רבקה לפרץ וקראון.
  • עטרת חי'.
  • אהלי יוסף יצחק - בנות.
  • מכון ליהדות - בנות אנ"ש (לשעבר מכון חנה) קראון ופרזידנט.

מוסדות להפצת היהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסדות נוספים הפועלים בשכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בנין מוזיאון צבאות ה'
  • ספריית ליובאוויטש - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. כתבי יד. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' שלום דובער לוין.
  • אגודת חסידי חב"ד - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את השלוחים ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות.
  • צבאות השם (ניו יורק).
  • מוזיאון צבאות השם - מוזיאון צבאות השם הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים צבאות השם. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי אנגלית ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה.
  • JEM (ראשי תבות Jewish Educational Media, בעברית: מדיה חינוכית יהודית).
  • כולל מנחם, כולל אברכים (קראון הייטס).
  • קראון הייטס קומיוניטי קאונסיל
  • כשרות OK ארגון הכשרות ok, מארגוני הכשרות הגדולים והמוכרים בעולם, פועל משכונת קראון הייטס בברוקלין.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתי כנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • 770, הגבאים הם: זלמן ליפסקר, יוסף יצחק לאש, אברהם הולצברג.
  • בית הכנסת בית בנימין - על שם ר' בנימין לוין מנעוול נוסד בט' אדר תש"ס. גבאי בית הכנסת הוא ר' לימא מינקוביץ' 680 מונטגומרי.
  • בית שמואל - ע"ש הרב מולע מוצ'קין. מנהל ביהכ"נ הוא ר' משה פינסון הרב לוי יצחק גרליק. במוזיאון צבאות השם בקומה שניה.
  • אגודת ישראל - ביהכ"נ תחת בעלותו של הנגיד החסידי ר' שלום בער דרייזין 465 קראון.
  • כתב סופר - אמפייר, רב ביהכ"נ הוא הרב ניסן מנגל.
  • בית אליעזר יצחק מעל מקווה מאיר - על שם הרב אליעזר יצחק ליווי. רב ביהכנ"ס הוא הרב קלמן ויינפלד.
  • בית הכנסת "חסידים ואנשי מעשה" בבייסמנט של 1466 יוניון.
  • "ר' מיכאל'ס מנין" זאל אהלי תורה 667 אסטערן פארקווי.
  • "אהבת אחים" -"אמפייר שטיבל" - בעבר שימש שם הרב ליפמאן שפירא כרב עד לפטירתו 489 אמפייר.
  • בית הכנסת "אהבת משה" 'מייפל סטריט שול' 612 מייפל סט, הרב חיים פוגלמן.
  • בית הכנסת "שיין שול" 390 קינגסטון עוו, של הרב אליהו שיין.
  • בית הכנסת "געצעל שול" בבייסמנט של 1414 פרזידנט. ע"ש ר' געצל רובשקין, גבאי הרב איזגווי.
  • בית הכנסת "אנשי לובאוו קהל חסידים" "באומגרטין שול".
  • בית הכנסת "רעים אהובים" 1614 קארול סט. הרב משה קליין.
  • בית הכנסת "פרנקל'ס שול" 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי.
  • בית הכנסת "אנשי רובשוב" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון.
  • בית הכנסת "בית המדרש "אהל נתן" 580 קראון סט".
  • בית הכנסת "דער שטיבל" בשלום סנטר אלבני.
  • בית הכנסת "די שול" 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד.
  • בית הכנסת "אליהו נחום" 672 לפרץ, גבאי דוד רימלר.
  • בית הכנסת "בית לוי יצחק" שול 556 קראון קומה שניה.
  • בית הכנסת "די בינוני שול" 556 קראון סט. קומה ראשונה.
  • בית הכנסת "מעיינות" קינגסטון. הרב סילווער.
  • בית הכנסת "בית מנחם מענדל" 770 לפרץ הרב נחמן יוסף טברסקי.
  • בית הכנסת "כולל מנחם" 303 קינגסטון, הרב יוסף אברהם הלר.
  • בית הכנסת המנין של המל"ח" 788 איסטערן פארקווי, במשרדי המרכז לעניני חינוך.
  • בית הכנסת 770 בזאל הקטן.
  • בית הכנסת "עלייה שול" איסט ניו יורק. הרב משה פייגלין.
  • בית הכנסת "בית רבקה" 310 קראון סט הרב משה בוגמילסקי.
  • בית הכנסת "בית דוד" 450 ניו יורק "נוסח אשכנז" הרב דוד גרשון.
  • בית הכנסת מרוקאים מתחת לבית לוי יצחק קראון ואלבני הרב לייזר אבצן.
  • בית הכנסת ספרדים "נימני" הרב נימני אמפייר.
  • בית הכנסת "נתן שול" מידווד וברוקלין הרב חיים ישראל וילהלם.
  • בית הכנסת "די בעשט" אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן.
  • בית הכנסת "קול ישראל" 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין.
  • בית הכנסת "בית בנציון" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר).
  • בית הכנסת "מורפי שול" חובבי תורה למטה.
  • בית הכנסת "אהל נתן" אלבני.
  • בית הכנסת "מרכז דוברי עברית" 845 איסטערן פארקווי הרב גבריאל אביכזר.
  • בית הכנסת קהילת "אנשי ליובאוויטש", הרב יוסף גרליק, 578 אלבני.
  • בית הכנסת "חברה אהבת ישראל" נוסח 'קרליבך' 304 אלבני.
  • בית הכנסת "ריינס שול" בבנין אוהלי תורה טרוי, משפיע הרב שמואל בוטמן.
  • בית הכנסת "חברת ש"ס" קינגסטון מונטגומרי.
  • בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט.
  • בית הכנסת "משכן מנחם" בקומה התחתית של מוזיאון צבאות השם, גבאי דוידוויץ.
  • בית הכנסת "F.R.E.E." (ידידי פליטי מזרח אירופה) ליוצאי ברית המועצות 1383 פרזידנט.
  • בית הכנסת "אנשי משה" בבייסמנט של ר' מנחם מענדל יוזביץ בלינקולן פלייס.
  • בית הכנסת "מרכז אברכים" 466 אלבני בביסמנט הרב אפרים פישל אסטער.
  • בית הכנסת "בית גימפל חיים" ע"ש גימפל אורמלנד ויצחק נמס 309 ניו יורק.
  • בית הכנסת בית כנסת אנ"ש (פישר שול), 770 מונטגומרי. ר' דוד פישר.

היכלי לימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשכונה מפוזרים מספר היכלי לימוד הפתוחים במשך כל שעות היממה ללימוד עבור התושבים. יוזמה זו מנוהלת על ידי ארגון יגדיל תורה

  • היכל הלימוד של יגדיל תורה 'תפארת יצחק' - ב-574 אמפייר (בין קינגסטון וברוקלין).
  • היכל הלימוד 'אנשי משה' - רחוב לינקולן (בין סקנקטדי ויוטיקה).
  • בית המדרש 580 קראון סט.
  • "היכל הלימוד יגדיל תורה" 777 איסטערן פארקווי מול 770 בבייסמנט.
  • היכל הלימוד יגדיל תורה - רחוב פרזידנט (בהאלי) בין אלבני לקינגסטון.
  • היכל הלימוד רעים אהובים בקומה השנייה ברחוב קארול וסקנקטדי.

מקוואות טהרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקוואות גברים:

מקוואות פרטיים:

מקוואות נשים:

  • 1506 יוניון (פינת אולבני).
  • 'מי חיה מושקא' - 445 טרוי (פינת לפרץ).
  • קארול וטרוי.

עיתון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשמ"ז החל לצאות עיתון בשם "קראון הייטס" במטרה לשמש שופר הסברה לועד הקהל. בפועל יצאו רק שני גליונות.

רחובות בשכונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – איסטרן פארקווי, קינגסטון, פרזידנט, יוניון
  • אִיסְטֶרְן פַּארְקְוֵויי - היא השדרה המרכזית בשכונה, בה ממוקמים מספר מבנים מרכזיים ובראשם מרכז חב"ד העולמי - 770
  • קינגסטון - הוא הרחוב המרכזי בחיי הקהילה החב"דית בשכונה. מרבית החנויות והעסקים היהודיים בשכונה ממוקמים ברחוב, לאורכו ממוקמים גם מוסדות וארגונים רבים, המשרתים את יהודי השכונה.
  • פרזידנט - ברחוב זה ממוקם ביתו הפרטי של הרבי וכן בניין הפנימיה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית.
  • יוניון - רחוב צדדי ושקט בשכונה, המשמש לעיתים לצורכי חצר הרבי.

תחבורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קראון הייטס מרושתת ברכבות ואוטובוסים. תחנת הרכבת התחתית 'קינגסטון אווניו' נמצאת צמוד ל-770 (קו מס' 3). תחנות נוספות נמצאת ברחוב פרזידנט פינת נוסטרנד (קו מס' 5), איסטרן פרקווי פינת נוסטרנד (קו מס' 3), איסטרן פרקווי פינת יוטיקה (קוים מס' 3, 4), וסטרלינג פינת נוסטרנד (קו מס' 5). קווי אוטובוסים עוברים בשדרות: קינגסטון, ברוקלין, ניו יורק, ויוטיקה.

בין השאר יש קווי אוטובוס המגיעים לשכונות החרדיות בורו פארק, ופלטבוש וכן קו מיוחד המחבר בין מונטריאול שבקנדה לבין קראון הייטס המשרת בעיקר חסידי חב"ד.

כלכלה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשכונה פועלים מרכולים, חנויות למזון כשר מוכן, בתי קפה, מסעדות חלביות ובשריות, חנויות יין, יודאיקה, ביגוד, אלקטרוניקה ועוד.

ערים תאומות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראון הייטס הסכם עיר תאומה עם כפר חב"ד בארץ ישראל, ועם העיר מונטריאול שבקנדה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=קראון_הייטס&oldid=718840"