מים התחתונים – הבדלי גרסאות
עדכון, עדכון |
מ החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}" |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מים התחתונים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | [[קובץ:מים התחתונים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | ||
ביום השני ל[[בריאת העולם]], עשה הקב"ה את הרקיע{{הערה|"תיקנו על עומדו" - רש"י בראשית א, ז.}} והבדיל בין ה[[מים]] | ביום השני ל[[בריאת העולם]], עשה הקב"ה את הרקיע{{הערה|"תיקנו על עומדו" - רש"י בראשית א, ז.}} והבדיל בין ה[[מים העליונים]] ל'''מים התחתונים'''{{הערה|בראשית א, פסוקים ו', ז', ח'.}}. | ||
==מקורם== | ==מקורם== | ||
ביום השני לבריאת העולם הובדלו המים התחתונים. | ביום השני לבריאת העולם הובדלו המים התחתונים. ה[[רקיע]] נועד להבדיל בין ה[[מים אחרונים|מים]] שנותרו מעל לרקיע ובשל כך הם נקראים המים העליונים, ובין המים שנותרו מתחת לרקיע שנקראים: המים התחתונים. לאחר עשיית הרקיע קרא [[הקדוש ברוך הוא|הקב"ה]] את שמו "שמים". רש"י{{הערה|שם, פסוק ו, ד"ה יהי רקיע.}} כותב כי השמים נבראו ביום הראשון, ורק התחזקו ביום השני: "אף על פי שנבראו שמים ביום ראשון, עדיין לחים היו, וקרשו בשני מגערת הקב"ה באומרו יהי רקיע, וזהו שכתוב{{הערה|איוב כ"ו, י"א.}} "עמודי שמים ירופפו" - כל יום ראשון, ובשני - "יתמהו מגערתו". כאדם שמשתומם ועומד מגערת המאיים עליו". כלומר עד היום השני היו מים ורקיע, אבל רק ביום השני התחזקו השמים להבדיל בין המים התחתונים לעליונים. | ||
==השתוקקות המים למצווה== | ==השתוקקות המים למצווה== | ||
קודם שהפריד [[הקב"ה]] את המים, וחילקם לשניים, היו כל המים - [[רוחני|רוחניים]]. המים העליונים הם מים רוחניים (בחינת חכמה), ולפני הבדלת המים - היו המים התחתונים כלולים במים העליונים, וממילא היה הכל בחינת מים רוחניים, כי "קודם שהיה ההבדלה בין מים למים היו המים התחתונים מעורבים במים העליונים, ואזי על ידי התערבות רוחניות המים והתגברותם על מים תחתונים, היה הכל רוחניות"{{הערה|אור התורה, במדבר, ח"ב, פרשת שלח, עמ' תקלג-4.}}. | קודם שהפריד [[הקב"ה]] את המים, וחילקם לשניים, היו כל המים - [[רוחני|רוחניים]]. המים העליונים הם מים רוחניים (בחינת חכמה), ולפני הבדלת המים - היו המים התחתונים כלולים במים העליונים, וממילא היה הכל בחינת מים רוחניים, כי "קודם שהיה ההבדלה בין מים למים היו המים התחתונים מעורבים במים העליונים, ואזי על ידי התערבות רוחניות המים והתגברותם על מים תחתונים, היה הכל רוחניות"{{הערה|אור התורה, במדבר, ח"ב, פרשת שלח, עמ' תקלג-4.}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{ציטוט|תוכן=כל המעינות, הנה מן היום אשר [[הקב"ה]] הבדיל בין מים למים, הנה ה'''מים התחתונים''' בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא, (כלומר:) שיעשו בהם ועל ידם דבר שבקדושה, כמו [[נטילת ידים|רחיצת ידים]] קודם ה[[תפילה]], [[טהרת המשפחה|טבילת מצוה]], [[טבילת עזרא|טבילת טהרה]] ל[[תפילה]] ול[[תורה]], [[נטילת ידים]] עם [[ברכה]] בהזכרת שם שמים, מים ל[[שתיה]] ומברכין עליהם לפניהם ולאחריהם. | {{ציטוט|תוכן=כל המעינות, הנה מן היום אשר [[הקב"ה]] הבדיל בין מים למים, הנה ה'''מים התחתונים''' בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא, (כלומר:) שיעשו בהם ועל ידם דבר שבקדושה, כמו [[נטילת ידים|רחיצת ידים]] קודם ה[[תפילה]], [[טהרת המשפחה|טבילת מצוה]], [[טבילת עזרא|טבילת טהרה]] ל[[תפילה]] ול[[תורה]], [[נטילת ידים]] עם [[ברכה]] בהזכרת שם שמים, מים ל[[שתיה]] ומברכין עליהם לפניהם ולאחריהם. | ||
מאז ברא [[הקב"ה]] את המים, והבדיל בין מים למים, הנה מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא להיות תשמישי מצוה ותשמישי קדושה וטהרה, ובכייתם הלזו של המעיינות יכולה להימשך מאות ואלפים בשנים עד אשר אחד ה[[יהודי]]ם עובר עליהם ורוחץ ידיו ומברך [[על נטילת ידים]], או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.| | מאז ברא [[הקב"ה]] את המים, והבדיל בין מים למים, הנה מים תחתונים בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא קדישא להיות תשמישי מצוה ותשמישי קדושה וטהרה, ובכייתם הלזו של המעיינות יכולה להימשך מאות ואלפים בשנים עד אשר אחד ה[[יהודי]]ם עובר עליהם ורוחץ ידיו ומברך [[על נטילת ידים]], או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.|מקור=ליקוטי דיבורים, ח"ד (מהדורת לה"ק), עמ' 786-785|מרכאות=כן}} | ||
===אופן ירידת המים=== | ===אופן ירידת המים=== | ||
ב[[תורת החסידות]] מובא{{הערה|לקוטי תורה שלח דף מב, עמ' ב'.}} [[משל ונמשל|משל]] מחבית שהיו בה שמרים מעורבים ב[[יין]]. כאשר היין מעורב עם השמרים - השמרים אינם עומדים בפני עצמם, ולכן היין אינו צלול כל כך, אך יחד עם זאת, מכיוון שהשמרים מעורבים ביין, הם אינם גסים כל כך, שהרי הם חלק מהיין; אך כאשר מפרידים את השמרים מהיין, היין נעשה צלול יותר, והשמרים נעשים גסים יותר. | ב[[תורת החסידות]] מובא{{הערה|לקוטי תורה שלח דף מב, עמ' ב'.}} [[משל ונמשל|משל]] מחבית שהיו בה שמרים מעורבים ב[[יין]]. כאשר היין מעורב עם השמרים - השמרים אינם עומדים בפני עצמם, ולכן היין אינו צלול כל כך, אך יחד עם זאת, מכיוון שהשמרים מעורבים ביין, הם אינם גסים כל כך, שהרי הם חלק מהיין; אך כאשר מפרידים את השמרים מהיין, היין נעשה צלול יותר, והשמרים נעשים גסים יותר. | ||
| שורה 35: | שורה 34: | ||
את המים היו שואבים ממעיין{{הערה|דווקא מעיין, כמבואר בחסידות מעלת המעיין, ע"פ מה שמובא בגמרא שמימיו של המעיין הם מהמים העולים בעננים, שיורדים למטה בתור מי גשמים ומחלחלים בעובי האדמה. אחרי שהגיעו לעומק התהום, הם עולים מ"גידי האדמה" (כלומר, דרך שכבות הקרקע השונות) מלמטה למעלה, ובעת המעבר ב"מיצר" של גידי האדמה, מזדככים המים ומקבלים את המעלות שישנם במי מעיין - "מים חיים".}}. | את המים היו שואבים ממעיין{{הערה|דווקא מעיין, כמבואר בחסידות מעלת המעיין, ע"פ מה שמובא בגמרא שמימיו של המעיין הם מהמים העולים בעננים, שיורדים למטה בתור מי גשמים ומחלחלים בעובי האדמה. אחרי שהגיעו לעומק התהום, הם עולים מ"גידי האדמה" (כלומר, דרך שכבות הקרקע השונות) מלמטה למעלה, ובעת המעבר ב"מיצר" של גידי האדמה, מזדככים המים ומקבלים את המעלות שישנם במי מעיין - "מים חיים".}}. | ||
ונמצא, שניסוך המים מורה על הנתינת כח מלמעלה לבטל את ההבדלה שבין מים תחתונים לעליונים, בין [[גשמיות]] לרוחניות, וזאת כיון, שמיד כשנעשתה הבדלה זו - בבריאת העולם - היה הענין ד"(מחצתי ו)אני ארפא", היינו, שניתנה גם הרפואה לזה עוד קודם לזה - שהרי קדמה תורה לעולם, ועוד קודם שנברא העולם, הייתה מצווה זו שנותנת כח בכדי שיוכלו לחבר התחתונים והעליונים (גשמיות ורוחניות), ועד ש"מים תחתונים" יוכלו להגיע למעלה יותר מכפי שהיו מצד עצמם בתחילת הבריאה, קודם ההבדלה". | ונמצא, שניסוך המים מורה על הנתינת כח מלמעלה לבטל את ההבדלה שבין מים תחתונים לעליונים, בין [[גשמיות]] לרוחניות, וזאת כיון, שמיד כשנעשתה הבדלה זו - בבריאת העולם - היה הענין ד"(מחצתי ו)אני ארפא", היינו, שניתנה גם הרפואה לזה עוד קודם לזה - שהרי קדמה תורה לעולם, ועוד קודם שנברא העולם, הייתה מצווה זו שנותנת כח בכדי שיוכלו לחבר התחתונים והעליונים (גשמיות ורוחניות), ועד ש"מים תחתונים" יוכלו להגיע למעלה יותר מכפי שהיו מצד עצמם בתחילת הבריאה, קודם ההבדלה"{{הערה|תורת מנחם, חט"ו, עמ' 68.}}. | ||
==קיום המצוות== | ==קיום המצוות== | ||