יוסף חיים מבגדד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(104 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{דמות
{{דמות
|שם= רבי יוסף חיים מבגדד
|שם= רבי יוסף חיים מבגדד
|תמונה=[[קובץ:Ban esh hi.jpg]]
|תמונה=Ban esh hi.jpg|250px
|תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד
|תפקידים נוספים=פוסק, רבה של בגדד
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]
|תאריך לידה=[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]
|תאריך פטירה=[[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]
}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' (מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]).
}}'''רבי יוסף חיים מבגדד''' מכונה '''הבן איש חי'''; [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] - [[י"ג אלול]] [[תרס"ט]]) היה רבה הראשי של בגדד שב[[עיראק]] ([[בבל]]) מכונה [[ריש גלותא דבבל]] וכן [[רשכבה"ג]] ופארה ותפארת [[עדות המזרח]] ו[[יהדות ספרד]].
[[קובץ:412px-ספר בן איש חי הלכות(1).jpg|ממוזער|שמאל|הספר "בן איש חי" בהדפסת הרב משה אברמוביץ' תושב [[בני ברק]]]]
[[קובץ:ספר בן איש חי בהדפסת רבי יצחק נאה בר אברהם חיים נאה.png|ממוזער|מרכז| ספר. בן איש חי בהדפסה שלישית שנת תרצ"ב חסיד [[חב"ד]] תושב העיר [[חברון]] הרב [[יצחק נאה]] בר רבי [[מנחם מנדל נאה]] ואח הרב [[אברהם חיים נאה]] בעל השיעורים]]


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בבגדד ב[[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל". בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של ראש הישיבה, רבי [[עבדאללה סומך]].
נולד בבגדד [[כ"ז אב]] [[תקצ"ה]] בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו [[מזל טוב חיים]] שהיתה נשואה לאביו חכם אליהו בזיווג שני לאחר שהתאלמן מאשתו מנישואיו ראשונים שנפטרה בלא בנים, הבן איש חי היה בכור מתוך 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי [[עבדאללה סומך]]. בשנת [[תרי"א]] התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).


לאחק פטירת אביו ב[[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".
לאחר פטירת אביו ביום [[ז' אלול]] [[תרי"ט]], הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".


בשנת [[תרס"ט]] יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל, אולם באמצע הדרך ב[[י"ג באלול]] הוא נפטר.
בשנת [[תרס"ט]] יצא לקברו של [[יחזקאל]] הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום [[י"ג באלול]] [[ה'תרס"ט]] הוא נפטר.


==בתורת רבותינו נשיאנו==
==קשריו עם רבותינו נשיאינו==
ידוע שהיו קשרי מכתבים בין הבן איש חי לרבי הרש"ב{{מקור}}.
{{הערה|[https://col.org.il/news/140678 הרבי התעניין בהנהגותיו והחסיד שהדפיס את ספרו: 'הבן איש חי'{{col}}]}}
{{פסקה חסרה}}


הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}.
==בתורת רבותינו נשיאינו==
הבן איש חי{{הערה|בפרשת ויקהל אות י"ג.}} כותב שאשה הלובשת [[פאה נכרית]] תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו{{הערה|שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.}} שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.


בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] לא יקריבו רק כל חודש קרבן, אלא יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות, נ"ב ח"א עמ' 242}}.
הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].}}.


בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את [[אדמו"ר הזקן]]: {{ציטוטון|וכן כתב בשו"ע רבינו זלמן}}{{מקור|אם כבר מביאים ציטוט}}.
בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242}}.


גם את ספרו "בן יהודיע" מזכיר [[הרבי]] פעמים רבות בשיחותיו{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/ באוצר 770]}}{{מקור|בחיפוש באתר הוא לא נותן תוצאות}}.
בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד}}.


בספרו "בן יהודיע" הוא כותב אודות כך ש[[רבי יהודה הנשיא]] לאחר פטירתו היה בא לביתו, וכותב שהצדיקים גם לאחר פטירתם הם חיים בגוף גשמי{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/viewtopic.php?t=6879&sid=6472da6128d779a85e512917f9ddc5d6 בפורום של חב"ד אינפו]}}{{הבהרה|לא ממש קשור..}}.
גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.


==ספריו==
==ספריו==
 
חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד{{הערה|ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים}}:
דרשות ועניינים שונים
*בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה{{הערה|הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.}}.
 
* עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
אדרת אליהו - דרשות על התורה וההפטרות פרשת השבוע.
* בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
 
*בן יהוידע - ביאורים וחידושים על  אגדות הש"ס.
אורח חיים - פירוש על הגדה של פסח בדרך הפרד"ס, בתוספת הלכות פסח, ספירת העומר וחג השבועות מכתבי יד.
* שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
 
*בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.  
אות חיים - דרשות עם מעשיות ומשלים בדרך הפרד"ס, לבר מצווה, נישואין ושבע ברכות.
*לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
 
* נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.
אמרי בינה - דברי אגדה, מוסר וחידות.
 
בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם כן פרושים על התנ"ך ומסביר אתם על פי הקבלה. בין היתר הוא כתב על יום כיפור ארוך ומקובלי זמננו זיהו זאת כהתייחסות למלחמת יום הכיפורים[דרוש מקור].
 
בניהו-על התורה - פרפראות וחידושים עם מעשיות ומשלים בדרך הפרד"ס, על פרשיות שבוע. יצא לאחרונה מכתב יד.
 
בן יהוידע-על התורה - דרושים וחידושים על התורה ובסופו רמזים לחנוכה ודרושים לשבת כלה ופירושים חדשים על הירושלמי ובבלי בדרך הפרד"ס. יצא לאחרונה מכתב יד.
 
בן איש חיל - דרשות לארבע שבתות (שבת שובה, שבת זכור, שבת הגדול ושבת כלה - שבת שלפני חג השבועות) ודרשות על המועדים
 
ברכת חיים – ביאור בפרד"ס על כל הפטרות השנה.
 
ברכת הרי"ח, ג"כ - פרשנות על התורה הפטרות ופרקי אבות (כרכים א-ב); דרשות, תשובות, בקשות, גליונות ספרים וליקוטי שמועות (כרך ג). יצאו לאור לאחרונה מכתבי-יד שנתגלו במטה המודיעין העיראקי בשנת תשס"ג (2003).
 
גדולת חיים – דרשות מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על שבת הגדול. יצא לאחרונה מכתב יד.
 
דרושי חיים - דרשות עם מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על "שבת כלה". יצא לאחרונה מכתב יד.
 
חוקי הנשים - מוסר והלכות לנשים. הספר נכתב עבור הנשים בשפת העם, ושמו בערבית הוא "קאנון אל-נסא" (قانون النساء) ( באתר הארכיון של יהודי עיראק)
 
כתר מלכות (הליכות וסגולות) – הנהגות, תפילות, תיקוני תשובה וסגולות לכל ימי השנה.
 
מים חיים - מוסר והשקפה.
 
מלאך הברית - דרשות על ברית המילה לפי סדר הפרשיות.
 
משל ונמשל - משלים ולקחי מוסר, מלוקטים מכל ספריו על ידי הרב בן ציון חזן.
 
נפלאים מעשיך – מעשיות בעלות מוסר השכל, מלוקטות מספריו.
 
עוד יוסף חי (דרשות) - על דרך בן איש חי דרשות. הספר בשני חלקים והוא בנוי על פי סדר פרשיות השבוע.
 
עטרת תפארת – חידושים ושו"ת בקבלה ואגדה. חקירות בעניינים שונים.
 
שבת מלכתא - דרשות עם מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על "שבת כלה". יצא לאחרונה מכתב יד.
 
שיח חיים - דרשות, מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על עצירת גשמים וצרות אחרות.
 
שערי חיים - פירוש לסדר עבודת יום הכיפורים.
 
שפתי חיים - דרושים לארבע שבתות, שבת שובה, שבת זכור, שבת הגדול, ושבת כלה. יצא לאחרונה מכתב יד.
 
תשובה מחיים - דרושים וחקירות נפלאות לשבת תשובה. יצא לאחרונה מכתב יד.
 
 
הלכה
 
בן איש חי (הלכות) - הספר שעל שמו הוא נקרא. יצא בשנת תרנ"ט (1899). אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים, אותם דרש בשבתות במשך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד, והספר מסודר לפי סדר הדרשות: שנה ראשונה ושנייה, וכל שנה מחולקת לפרשיות, שבהן
נכתבו הרעיונות שדרש בשבת ולאחריהם ההלכות המתקשרות אליהם.
 
ידי חיים - שו"ת ופסקי הלכה אשר נקבצו מספריו ומכתבי יד שונים שהוא כתב.
 
עוד יוסף חי (הלכות) - ספר במתכונת הבן איש חי על פרשיות השבוע. הוצא לאור על ידי רבי בן ציון מרדכי חזן בירושלים, לאחר פטירתו של רבי יוסף חיים. בספר חסרות ההלכות על הספרים ויקרא, במדבר ודברים, מלבד פרשיות בודדות, משום שהמחבר שלח את כתבי היד באונייה להוציאם לאור, והאונייה הותקפה על ידי
שודדי ים וחלק מכתבי היד אבדו בים.
 
רב פעלים - שו"ת. הספר בנוי על מתכונת השולחן ערוך והוא בן ארבעה חלקים.
 
מקבציאל – שו"ת על ארבעת חלקי השו"ע. הספר אבד לאחר פטירתו של הבן איש חי, וחלק ממנו נמצא לאחרונה על ידי הרב יוסף חיים מזרחי, והוא יצא לאור בשנת ה'תשע"ד.
 
רב ברכות – חידושים ופלפולים בהלכה ושו"ת והלכות ברכות.
 
תורה לשמה (ספר)- שו"ת על השו"ע ובקבלה. התשובות בספר חתומות בשם העלום "יחזקאל כחלי". יש הטוענים כי זהו שם עט של רבי יוסף חיים (יחזקאל כחלי בגימטריה יוסף חיים).
 
משנה ותלמוד
 
בן יהוידע – ביאורים וחידושים על אגדות התלמוד.
 
בניהו – ביאורים וחידושים על אגדות התלמוד.
 
ברכת אבות - פירוש על מסכת אבות.
 
חסדי אבות - פירוש על מסכת אבות. ( באתר הארכיון של יהודי עיראק)
 
מוסיף חיים - פירושים וחידושים על המשנה.
 
 
תנ"ך
 
אבן שלמה - פירוש למגילת שיר השירים בדרך הרמז והדרש.
 
אם המלך - דרשות ופירושים על מגילת רות.
 
דברי חיים - דרשות ופירושים על מגילת קהלת.
 
חיים והשלום - דרשות ופירושים על תהילים.
 
נחמת ציון - פירוש על מגילת איכה.
 
קרן ישועה - פירושים וחידושים על מגילת אסתר.
 
קבלה
 
דעת ותבונה - הקדמה ומפתח ללימוד הקבלה.
 
בניהו - פירוש על תיקוני הזוהר.
 
 
תפילות ותיקונים
 
כתב ותיקן עשרות תפילות למועדים ולזמנים, חלקם קובצו לספרים ומקצתם עוד נתונים בכתב יד:
 
אור זרוע - סדר לימוד על קבר רבי עקיבא וליום פטירתו (יום הכיפורים), הכולל ליקוט מאמריו מספרות חז"ל. שם הספר לקוח מהפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה". (בתלמוד הירושלמי נהוג לכתוב "עקיבה").
 
אמונת עתיך – תפילות ותיקונים לכל ימות השנה (מצורף עם ספרו "סדר היום").
 
הילולא רבא - סדר לימוד ליום פטירתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי.
 
לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות לאירועים שונים ולקברי צדיקים ונוסח אמירת לשם ייחוד לפני קיום מצוות, על מנת לעורר את הכוונה לפני המצוה. כמו כן, כולל הספר פירוש לשער הגלגולים מאת רבי חיים ויטאל.
 
ממלכת כהנים – סדר לימוד לעילוי נשמת יחזקאל הנביא, יהושע הכהן הגדול ועזרא הסופר, שהיו שלושתם כהנים.
 
מנוחת הנפש – לימוד ליום השבעה, השלושים, השלושים והשנה. תיקון לנפטרים.
 
משמרת החודש – תפילות, לימוד ותיקון לומר בערב ראש חודש.
 
סדר היום – תפילות ובקשות מדי יום ביומו (מצורף עם ספרו "תיקון תפילה").
 
רפואת הנפש – תפילות והנהגות לתיקון פגם הברית.
 
תיקון ז' באדר - סדר לימוד ליום פטירתו של משה רבנו.
 
תיקון ה' באב – סדר לימוד ליום פטירתו של האר"י.
 
תיקון תפילה – הנהגות ישרות, תפילות ותיקוני נוסחאות התפילה על פי האר"י והרש"ש.
 
 
קונטרסים שונים
 
כמו כן כתב רבי יוסף חיים קונטרסים שונים שחלקן נדפסו בספריו.
 
 
חוט המשולש – שו"ת בקבלה (נדפס בספרו "עוד יוסף חי" - הלכות).
 
חקרי לב - חקירות נפלאות בעניינים שונים. (נדפס בספרו "אמרי בינה").
 
מראות יחזקאל – על יחזקאל הנביא וקברו (נדפס בספרו "עוד יוסף חי" - דרשות).
 
נווה צדיקים – דרשות והספדים על חכמים וצדיקים שנפטרו בדורו (נדפס בספרו "בן איש חיל").
 
סוד ישרים – שו"ת בקבלה (נדפס בספרו "רב פעלים" וב"תורה לשמה").
 
שני אליהו – דרשות וחקירות בהלכה (נדפס בספרו "בן איש חיל").
 
ועוד קונטרסים וספרים קטנים ואלו הם: בית תפילה, ברכת האילנות, דועא אל נסא, חזורייאת ותפסירהום, ממלכת כוהנים, סדר הקפות לשמחת תורה, שובי שובי השולמית, שנה חדשה, ותפילת בית העלמין.


==פיוטיו==
==פיוטיו==
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטום, מהם 50 הידועים לנו.
הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.


פיוטו המפורסם ביותר הוא "ואמרתם כה לחי".
המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שהתחבר לכבוד רבי [[שמעון בר יוחאי]], פיוטו זה וכן הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל"ג בעומר.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א
*הרב [[מנשה לאופר]], 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א.


{{אחרונים}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]

גרסה אחרונה מ־19:22, 25 בספטמבר 2023

רבי יוסף חיים מבגדד
לידה כ"ז אב תקצ"ה
פטירה י"ג אלול תרס"ט
תפקידים נוספים פוסק, רבה של בגדד

רבי יוסף חיים מבגדד מכונה הבן איש חי; כ"ז אב תקצ"ה - י"ג אלול תרס"ט) היה רבה הראשי של בגדד שבעיראק (בבל) מכונה ריש גלותא דבבל וכן רשכבה"ג ופארה ותפארת עדות המזרח ויהדות ספרד.

הספר "בן איש חי" בהדפסת הרב משה אברמוביץ' תושב בני ברק
ספר. בן איש חי בהדפסה שלישית שנת תרצ"ב חסיד חב"ד תושב העיר חברון הרב יצחק נאה בר רבי מנחם מנדל נאה ואח הרב אברהם חיים נאה בעל השיעורים

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבגדד כ"ז אב תקצ"ה בן בכור לאביו חכם אליהו שכיהן כ"ראש רבני בבל" ולאמו מזל טוב חיים שהיתה נשואה לאביו חכם אליהו בזיווג שני לאחר שהתאלמן מאשתו מנישואיו ראשונים שנפטרה בלא בנים, הבן איש חי היה בכור מתוך 5 אחים ו3 אחיות. בגיל 14 התקבל לבית המדרש "מדרש בית זלכה", ישיבתו של רבי עבדאללה סומך. בשנת תרי"א התחתן עם רחל ביתו של הרב יהודה סומך (דודו של ראש הישיבה, רבי עבדאללה סומך).

לאחר פטירת אביו ביום ז' אלול תרי"ט, הוכתר כ"ראש רבני בבל" וכממלא מקום אביו. במשך כהונתו כתב ספרי הלכה רבים, המפורסם שבהם הוא הספר "הבן איש חי".

בשנת תרס"ט יצא לקברו של יחזקאל הנביא בכפר כפיל להתבודד וללמוד תורה ולכתוב תפילות ופיוטים שם, אולם באמצע הדרך ביום י"ג באלול ה'תרס"ט הוא נפטר.

קשריו עם רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

[1]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בתורת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבן איש חי[2] כותב שאשה הלובשת פאה נכרית תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו[3] שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.

הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף[4], אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות[5] ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב[6]. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב[7].

בעת הפגישה של הרב מרדכי אליהו עם הרבי, הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שבגאולה יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם[8], הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי[9].

בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"[10].

גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר הרבי כמה פעמים בשיחותיו[11].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיבר יותר מ-100 ספרים. להלן חלק מהם שהתפרסמו במיוחד[12]:

  • בן איש חי - הלכות - הספר שעיצב את שמו של רבי יוסף חיים. הספר יצא בשנת תרנ"ט. ספר זה נחשב אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים שדרשם במהלך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד. ההלכות בו מובאות בסדר שדרש אותן. בתחילת כל פרשה הוא מביא פירושים או ביאורים על הפרשה שמתקשרים להלכות המופיעות באותו שבוע. ספר זה התפרסם במהירות גדולה בכל תפוצות ישראל. ברוב ההלכות שבו הכריע רבי חיים על פי הקבלה[13].
  • עוד יוסף חי - ספר במתכונת הבן איש חי, הכולל הלכות על סדר פרשיות השבוע.
  • בניהו - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
  • בן יהוידע - ביאורים וחידושים על אגדות הש"ס.
  • שו"ת רב פעלים - שאלות ותשובות בהלכה על סדר השו"ע. ד' כרכים.
  • בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם פירושים על התנ"ך ומסביר אותם על פי הקבלה.
  • לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות רבות לכל אירוע שהוא.
  • נפלאים מעשיך – מעשיות ומוסר השכל, מלוקטים מכל ספריו. נערך ע"י תלמידו, ר' בן ציון חזן.

פיוטיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הבן איש חי חיבר כ200 פיוטים, מהם 50 הידועים לנו.

המפורסם מבין הפיוטים שחיבר הוא הפיוט ואמרתם כה לחי שהתחבר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי, פיוטו זה וכן הפיוט בר יוחאי שחיברו רבי שמעון בן לביא רבה של לוב, זכה ומושר עד היום בפי כל קהילות ישראל בכל תפוצותיהם בארץ ישראל וברחבי העולם בפרט בל"ג בעומר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב מנשה לאופר, 'ניצוצי רבי' גליון התקשרות ערב פרשת ויחי ה'תשפ"א.


אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה • רבי יהושע פלק כץ • רבי שמואל אליעזר איידלס • רבי יואל סירקיש • רבי שבתי כהן • רבי דוד הלוי סגל • רבי אברהם אבלי גומבינר • רבי יעקב יהושע פלק • רבי אריה לייב גינצבורג • רבי נתנאל וייל • רבי יוסף תאומים • רבי יחזקאל לנדא • הגאון מווילנא • אדמו"ר הזקן • רבי יהודה לייב מינוביץ' • רבי אריה לייב הלר • רבי יצחק מאיר אלתר • רבי אברהם דנציג • רבי יעקב לורברבוים • רבי עקיבא איגר • אדמו"ר האמצעי • החת"ם סופר • רבי נחמיה בירך מדוברובנה • אדמו"ר הצמח צדק • רבי שניאור זלמן פרדקין • רבי שלמה קלוגר • אדמו"ר המהר"ש • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין • רבי שלום מרדכי שבדרון • רבי ישראל מאיר הכהן • אדמו"ר הרש"ב • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי יוסף רוזין • אדמו"ר הריי"צ • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער לייבוביץ' • רבי אברהם ישעיהו קרליץ • רבי משה פיינשטיין • כ"ק אדמו"ר שליט"א
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה • רבי אברהם די בוטון • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס • רבי חיים בנבנישתי • רבי אפרים נבון • רבי שלום מזרחי שרעבי • רבי יחיא צאלח • רבי חיים יוסף דוד אזולאי • רבי מרדכי כרמי • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדד
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני • רבי בצלאל אשכנזי • רבי יוסף מטראני • רבי לוי בן חביב • הרב יוסף חיים זוננפלד • רבי אברהם יצחק קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • הרב מרדכי אליהו • הרב יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל וואזנר • הרב נסים קרליץ

הערות שוליים

  1. ↑ הרבי התעניין בהנהגותיו והחסיד שהדפיס את ספרו: 'הבן איש חי'
  2. ↑ בפרשת ויקהל אות י"ג.
  3. ↑ שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.
  4. ↑ אגרות קודש, ח"ב עמ' 51
  5. ↑ התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108
  6. ↑ באתר חב"ד
  7. ↑ https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].
  8. ↑ התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106
  9. ↑ התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242
  10. ↑ למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד
  11. ↑ בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863
  12. ↑ ובחסידותו ונדיבותו ומגודל אהבתו העצומה לארץ ישראל ולירושלים ותושביה היה שולח את כל ספריו להדפסה בירושלים בכדי שתהיה פרנסה לתושבי ירושלים
  13. ↑ הספר הודפס במהדורות רבות, חלקן מנוקדות ובתרגום המילים הערביות לעברית.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יוסף_חיים_מבגדד&oldid=636035"