ברכת הגומל – הבדלי גרסאות

להתראות (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 14: שורה 14:


==החיוב בברכה==
==החיוב בברכה==
ההגדרה הבסיסית של החייבים בברכה כפי שמופיע בגמרא היא: "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא"{{הערה|תלמוד בבלי מסכת ברכות נד, ב.}}, הנרמזים בראשי התיבות שבפסוק "וכל '''החיים''' יודוך סלה" - '''ח'''בוש, '''י'''סורים, '''י'''ם, '''מ'''דבר{{הערה|1=וראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/index.htm שיחת פרשת פנחס י"ב תמוז תשכ"ז סעיף כא] בביאור הצורך והדיוקים בסימן זה, ושינוי הסדר בסימן מהארבעה מקרים כפי שמופיעים בתהילים ק"ז.}}.
ההגדרה הבסיסית של החייבים בברכה כפי שמופיע בגמרא היא: "ארבעה צריכים להודות - יורדי ים, הולכי מדבריות, מי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא"{{הערה|תלמוד בבלי מסכת ברכות נד, ב.}}, הנרמזים בראשי התיבות שבפסוק "וכל '''החיים''' יודוך סלה" - '''ח'''בוש, '''י'''סורים, '''י'''ם, '''מ'''דבר{{הערה|1=וראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5727-3/154/index.htm שיחת פרשת פנחס י"ב תמוז תשכ"ז סעיף כא] בביאור הצורך והדיוקים בסימן זה, ושינוי הסדר בסימן מהארבעה מקרים כפי שמופיעים בתהלים ק"ז.}}.


ארבעה מקרים אלו מפורטים גם ב[[תהילים ק"ז|פרק ק"ז בתהילים]], כשלאחר כל אחד מהם מופיע הביטוי: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". גם ההלכה שיש לברך ברכה זו במניין עשרה מישראל רמוזה בפרק זה, בפסוק: "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|פסוק לב.}}.
ארבעה מקרים אלו מפורטים גם ב[[תהלים ק"ז|פרק ק"ז בתהלים]], כשלאחר כל אחד מהם מופיע הביטוי: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". גם ההלכה שיש לברך ברכה זו במניין עשרה מישראל רמוזה בפרק זה, בפסוק: "וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|פסוק לב.}}.


אף שבמקור הדברים מופיעים רק ארבעה סוגי חיובים, ההלכה מכריעה שכל מי שהיה בסכנה משמעותית וניצול צריך לברך, אלא שלפי חלק מהדעות יברך בלא שם ומלכות{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים ריט, ט. ובט"ז או"ח רי"ט, ז', ובמשנה ברורה ריט, לב, ועוד כתבו שכן יברך בשם ומלכות.}}.
אף שבמקור הדברים מופיעים רק ארבעה סוגי חיובים, ההלכה מכריעה שכל מי שהיה בסכנה משמעותית וניצול צריך לברך, אלא שלפי חלק מהדעות יברך בלא שם ומלכות{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים ריט, ט. ובט"ז או"ח רי"ט, ז', ובמשנה ברורה ריט, לב, ועוד כתבו שכן יברך בשם ומלכות.}}.
שורה 25: שורה 25:
בנוגע לנשים, ישנה מחלוקת הלכתית האם הן חייבות לברך, או שפטורות כיון שאינן יכולות לברך בפני עשרה גברים וספר תורה{{הערה|אף שמעיקר הדין אין חיוב לברך בפני ספר תורה.}}, ולפועל המנהג המקובל בחב"ד הוא שאינן מברכות כלל, גם לא בשקט בעזרת נשים{{הערה|שמירת הברכות עמוד 275 הערה 29 (עדות הרב גרונר בשם הרבי). וראו שערי הלכה ומנהג ח"א עמוד רטז.}}.
בנוגע לנשים, ישנה מחלוקת הלכתית האם הן חייבות לברך, או שפטורות כיון שאינן יכולות לברך בפני עשרה גברים וספר תורה{{הערה|אף שמעיקר הדין אין חיוב לברך בפני ספר תורה.}}, ולפועל המנהג המקובל בחב"ד הוא שאינן מברכות כלל, גם לא בשקט בעזרת נשים{{הערה|שמירת הברכות עמוד 275 הערה 29 (עדות הרב גרונר בשם הרבי). וראו שערי הלכה ומנהג ח"א עמוד רטז.}}.


גם בתוך ארבעה החייבים להודות, מופיעים בהלכה גדרים שונים: חולה מחוייב להודות רק אם שכב במיטתו מפני החול יותר מג' ימים{{הערה|סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ו-ז'.}}, מי שטס במטוס - מברך רק אם טס מעל האוקיינוס{{הערה|שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' רי"ז, מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ז, ציץ אליעזר חי"א סי' י"ד.}}.
גם בתוך ארבעה החייבים להודות, מופיעים בהלכה גדרים שונים: חולה מחוייב להודות רק אם שכב במיטתו מפני החול יותר מג' ימים{{הערה|סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ו-ז'.}}, מי שטס במטוס אם עבר את הים צריך לברך {{הערה|שערי הלכה ומנהג ח"א עמ' רי"ז, מנחת יצחק ח"ב סי' מ"ז, ציץ אליעזר חי"א סי' י"ד.}}




==זמן הברכה==
 
==זמן הברכה ואופנה==
את ברכת הגומל נוהגים לברך לאחר [[עלייה לתורה]].
את ברכת הגומל נוהגים לברך לאחר [[עלייה לתורה]].


שורה 41: שורה 42:
אף שעל פי הלכה מברכים ברכת הגומל רק בפעם הראשונה, בשונה מברכת הנס שיכול לברך כל פעם שמגיע למקום בו אירע הנס, התוכן של הברכה שייך גם בתקופת השנה, ולכן ראינו אצל רבותינו נשיאינו שהזכירו מידי שנה בזמן הנס את המאורע ואת התוכן של ברכת הגומל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א].}}.
אף שעל פי הלכה מברכים ברכת הגומל רק בפעם הראשונה, בשונה מברכת הנס שיכול לברך כל פעם שמגיע למקום בו אירע הנס, התוכן של הברכה שייך גם בתקופת השנה, ולכן ראינו אצל רבותינו נשיאינו שהזכירו מידי שנה בזמן הנס את המאורע ואת התוכן של ברכת הגומל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א].}}.


===בפני מי מברכים===
יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין מבוגרים, כאשר לפחות שניים מהם הם תלמידים חכמים שעוסקים בלימוד ההלכה{{הערה|"ותרי מינייהו רבנן".}} על פי מה שנאמר: "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|תהלים קז, לב.}}. אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.


==בפני מי מברכים==
יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה.
יש לברך את ברכת הגומל בפני מניין מבוגרים, כאשר לפחות שניים מהם הם תלמידים חכמים שעוסקים בלימוד ההלכה{{הערה|"ותרי מינייהו רבנן".}} על פי מה שנאמר: "וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ"{{הערה|תהילים קז, לב.}}. אולם גם אם לא נמצאו שני תלמידי חכמים, לא יעכב אדם את אמירת הברכה.


יש מחלוקת האם הצורך במניין מעכב או שהוא רק נדרש לכתחילה.
===מנהגי חב"ד===
הרבי ציין כי לכאורה על פי דברי אדמו"ר הזקן, המתחייב בברכת הגומל יאמר גם את פרשת קרבן התמיד, וצריך עיון גדול בנוגע לאלו שלא נוהגים כך{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 427. [https://col.org.il/files/uploads/original/2019/04/5ca995d913293_1554617817.pdf פרדס חב"ד גליון 18 עמוד 149].}}.


==פירוש הברכה==
==פירוש הברכה==
שורה 57: שורה 60:


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
במאמר שאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שהשתחרר מבית האסורים]], ביאר את ארבעת הסוגים שחייבים להודות בעבודה הרוחנית{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. תמצית התוכן נדפס באגרות קודש של הרבי [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9170.htm אגרת ט'קע].}}:
במאמר שאמר [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שהשתחרר מבית האסורים]], ביאר את ארבעת הסוגים שחייבים להודות בעבודה הרוחנית{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. תמצית התוכן נדפס באגרות קודש של הרבי [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/24/9170.htm אגרת ט'קע]. ראו גם ביאור דומה בספר המאמרים אידיש בתרגום ללשון הקודש עמוד 96 מאמר ד"ה קרוב ה' לכל קוראיו סעיף ג'.}}:
*'''חולה''' - יהודי שיש לו בעבודת השם [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]].
*'''חולה''' - יהודי שיש לו בעבודת השם [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]].
*'''חבוש בבית האסורים''' - שהיצר הרע 'מכתר' את היצר הטוב ו'מושיב' אותו בבית האסורים.
*'''חבוש בבית האסורים''' - שהיצר הרע 'מכתר' את היצר הטוב ו'מושיב' אותו בבית האסורים.
שורה 66: שורה 69:


==אצל רבותינו נשיאינו==
==אצל רבותינו נשיאינו==
כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר, כתב אגרת הקודש קטונתי, ובשיחות הרבי מבואר הקשר בין האגרת לדיוק הנובח בברכת 'ארבעה '''חייבים''' להודות', שבברכה זו אדם 'מקטין' את עצמו ומדגיש את העובדה שמצד עצמו אינו ראוי לניסים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"א סעיף ח].}}.
כאשר אדמו"ר הזקן יצא מהמאסר, כתב אגרת הקודש קטונתי, ובשיחות הרבי מבואר הקשר בין האגרת לדיוק הנוסח בברכת 'ארבעה '''חייבים''' להודות', שבברכה זו אדם 'מקטין' את עצמו ומדגיש את העובדה שמצד עצמו אינו ראוי לניסים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5721-3/104/index.htm שיחת י"ב תמוז תשכ"א סעיף ח].}}.


כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|השתחרר ממעצרו בקאסטרמה]], המתין עד שבת כדי לברך ברכת הגומל{{הערה|בטעם הדבר שהמתין כיון שחיכה עד ש'יזחור לבוריו', ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/134.htm שיחה י' שבט תשכ"ג]. .
כאשר [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|השתחרר ממעצרו בקאסטרמה]], המתין עד שבת כדי לברך ברכת הגומל{{הערה|בטעם הדבר שהמתין כיון שחיכה עד ש'יזחור לבוריו', ראו ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5723-2/102/134.htm שיחה י' שבט תשכ"ג]. לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 149 הערה 9. רשימת ט"ז תמוז תש"ב (חוברת לא עמוד 13.}}


לקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 149 הערה 9. רשימת ט"ז תמוז תש(חוברת לא עמוד 13.}}  
לאחר התפילה ערך התוועדות וסעודת הודאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/10/14/173.htm שבת פרשת פנחס ט"ז תמוז].}}, במהלכה גם אמר מאמר בו ביאר את המשמעות הרוחנית ב'ארבעה צריכים להודות'{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. קפח, א ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' ריא ואילך. ריז ואילך.}}:


לאחר התפילה ערך התוועדות וסעודת הודאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/680-7/10/14/173.htm שבת פרשת פנחס ט"ז תמוז].}}, במהלכה גם אמר מאמר בו ביאר את המשמעות הרוחנית ב'ארבעה צריכים להודות'{{הערה|1=מאמר ד"ה ברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, נדפס בסה"מ קונטרסים ח"א קפד, ב ואילך. קפח, א ואילך. סה"מ תרפ"ז ע' ריא ואילך. ריז ואילך.}}:
כמו כן, בשנת [[תרפ"ט]] בעת [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו לארץ הקודש]], בשבת ז' מנחם אב עלה למפטיר ובירך ברכת הגומל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/6/index.htm יומן הביקור בספר השיחות].}}


==תקנת הבעל שם טוב==
==תקנת הבעל שם טוב==
שורה 86: שורה 89:
*[[יצוה צור חסדו]]
*[[יצוה צור חסדו]]


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/33/8/1/index.htm ביאור נוסח ברכת הגומל]''', לקוטי שיחות חלק לג שיחה א' לי"ב-י"ג תמוז
*'''[https://col.org.il/news/83932 דיני ברכת הגומל]''', הרב אברהם אלאשווילי {{וידאו}}{{COL}}
*הרב ברוך אברלנדער, '''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view ברכת הגומל לנוסע במטוס]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 36
*איסר שפרינגר, '''[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads/2024/01/21-01-2024-20-37-24-%EF%BF%BD%EF%BF%BD%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A0%D7%B4%D7%90-%D7%9C%D7%94%D7%93%D7%A4%D7%A1%D7%94-LR%EF%BF%BD-1.pdf קרבן תודה וברכת הגומל]''', בתוך 'התמים' גליון נא עמוד 28
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:ברכות]]