מצה שמורה – הבדלי גרסאות

במשך שנים רבות ההידור של מצות 'שמורה משעת קצירה' במשך כל ימי חג הפסח הייתה נחלת מעטים, וגדולי החסידים חששו להחזיק עצמם במדרגה זו ולהדר בכך, ואכלו במשך שאר ימי החג מצות 'שמורה משעת טחינה', אך בעקבות השינויים באופן עשיית המצות בדורות האחרונים, קיבלו זאת כל החסידים על עצמם כחיוב גמור{{הערה|נלקט באוצר מנהגי חב"ד ניסן-סיון עמוד לח.}}.

==אצל רבותינו נשיאינו==

אצל רבותינו נשיאינו הקלו ב[[אחרון של פסח]] בכמה עניני הידור שנהגו בהם במשך כל ימי חג הפסח, וביניהם אכילת מצה 'שמורה משעת טחינה' ביום האחרון של החג, אך [[אדמו"ר הרש"ב]] החל להקפיד שלא להשתמש במצות כאלו אף באחרון של פסח{{הערה|לקוטי סיפורים קמוד קצג. ושם, שכאשר שאלו אותו מדוע לא נוהג כמו אביו, השיב שכאשר יביאו לו את המצות של אביו, יאכל מהם גם הוא...}}, חסידים ביארו על כך שהטעם הוא משום שבדורות קודמים במצות 'שמורה משעת טחינה' היו בטוחים שזו מצה כשרה אלא שהיה חסר בה ההידור של 'שמורה משעת קצירה', ואילו בדורות אלו במצות 'שמורה משעת קצירה' יש פקפוק על עצם הכשרות שלהם{{הערה|לקוטי סיפורים עמוד קצד.}}.