בחירה

המונח "בחירה" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו בחירה (פירושונים).

בחירה (במובנה האמיתי) הינה האופן בו ניתן חשיבות לדבר מסויים, שלא על ידי סיבות נסיבתיות, חיצוניות או טבעיות. מכיוון שכן, בחירה אמיתית בדבר מסוים היא דווקא כאשר הינו שווה בעניין המבוקש לדבר שלא נבחר (או שבכל אחד מהם מעלה על זולתו), כך שמצד שכלו ורצונו הטבעי של הבוחר אין הטיה לכל צד, רק שכך הוא בחר.

מכיוון שהבחירה מגיעה אך ורק מהבוחר ואין בה תפיסת מקום לדבר הנבחר, הרי אף לאחר הבחירה חשיבותו של הדבר הנבחר אינה מצד עצמו, הבחירה אינה בהכרח מתגלית ומתעצמת עם הדבר הנבחר, ואינה פועלת בו מעלה עצמאית.

שורש הבחירה היא מהעצם של הבוחר (שלמעלה מדרגות השכל, הרצון, התענוג, והגורל). הקשר בין הבוחר לנבחר נעלה מן הקשר בין אב לבן.

בפרטיות ישנה בבחירה שני חלקים ועניינים: המקום והדרגה בו הדברים שווים זה לזה (דרגת הגורל שבבחירה), והבחירה עצמה בדבר הנבחר (ההמשכה מהעצם לדרגת הגורל).

בחירת הקב"ה

ערך מורחב – בחירת העצמות בישראל

לאמיתתו של דבר, המושג בחירה שייך רק אצל הקב"ה ובעצמותו יתברך, שרק הוא בחירתו חופשית לחלוטין ללא כל הטיות וסיבות.

את בחירתו החופשית של הקב"ה בעם ישראל ניתן לחלק לשניים: בנשמות, ובגופים. שורש הבחירה כפי שהוא למעלה הוא בעיקר בנשמות. אך גילוי הבחירה למטה הוא בעיקר בגופים, שבהם אין מעלה נוספת המעלימה על הבחירה. בנוסף לכך בחר הקב"ה גם במצוות.

בחירת בני האדם

ערך מורחב – בחירה חופשית

בהיות שבני האדם דומים לקב"ה (כביכול), העניק להם הקב"ה את היכולת לבחור ולשלוט במעשיהם (וזאת בשונה מבעלי החיים ושאר היצורים בעולם, וכן מבשונה מהברואים בעולמות עליונים כמלאכים). אצל בני ישראל הבחירה היא בכל מעשיהם (מלבד במקרים מיוחדים בו שולל הקב"ה את בחירתו של האדם), ואילו אצל הגויים הבחירה היא חלקית - בענייני המצוות שלהם וכדומה. ביחד עם זאת, בבחירת הקב"ה בישראל נפעל טבע עצמי אצל כל יהודי לבחור בקב"ה ובטוב באופן שהרע מושלל לחלוטין, אלא שביכולתו לפעול נגד טבע זה.

ראו גם

• רצון
• גורל