חוני המעגל: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "</ref>" ב־"}}") |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חוני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למערת קברו של חוני המעגל, סמוך לחצור הגלילית]] | [[קובץ:חוני.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למערת קברו של חוני המעגל, סמוך לחצור הגלילית]] | ||
'''חוני המעגל''', היה [[תנא]] בזמנו של [[שמעון בן שטח]], שהיה ידוע בהסברתו המיוחדת ב[[תורה]]{{הערה|1=[[תענית]] כג, א.}} וב[[תפילה|תפילותיו]] המיוחדות. | '''חוני המעגל''', היה [[תנא]] בזמנו של [[שמעון בן שטח]], שהיה ידוע בהסברתו המיוחדת ב[[תורה]]{{הערה|1=[[תענית]] כג, א.}} וב[[תפילה|תפילותיו]] המיוחדות. | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
על פי רשימות [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביאור הדבר הוא שתפילותיו היו משנים כביכול את רצון השי"ת, כבן האוחז את יד אביו ואינו נותן לו לעשות רצונו{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשד"מ]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=55cdfc17-ac28-4d66-a524-5242a2530a55&st=%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C&pgnum=62 חלק ד'].}} | על פי רשימות [[אדמו"ר הצמח צדק]] ביאור הדבר הוא שתפילותיו היו משנים כביכול את רצון השי"ת, כבן האוחז את יד אביו ואינו נותן לו לעשות רצונו{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשד"מ]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=55cdfc17-ac28-4d66-a524-5242a2530a55&st=%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C&pgnum=62 חלק ד'].}} | ||
לפי [[תורת החסידות]], ההסבר לכך שירדו מלכתחילה הצפה של גשמים, היא מפני שהגשמים ירדו בהתאם למעלתו של חוני המעגל, אבל מצד המקבל - כלל ישראל, הם לא היו ראויים לכך{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=179619a2-4e71-4808-9d9a-945643e3743b&st=%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C&pgnum=447 התוועדויות [[תשמ"ג]] ח"ג].}} | לפי [[תורת החסידות]], ההסבר לכך שירדו מלכתחילה הצפה של גשמים, היא מפני שהגשמים ירדו בהתאם למעלתו של חוני המעגל, אבל מצד המקבל - כלל ישראל, הם לא היו ראויים לכך{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16013&hilite=179619a2-4e71-4808-9d9a-945643e3743b&st=%D7%97%D7%95%D7%A0%D7%99+%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C&pgnum=447 התוועדויות [[תשמ"ג]] ח"ג עמ' 1474.].}}. ובהתוועדות שחלה ביום בה אירע מעשה זה ([[כ' אדר]]) הרחיב הרבי בביאור ההוראה מזה לכל אחד ואחד מישראל{{הערה|[[התוועדויות]] [[תשד"מ]] ח"ג עמ' 1307 ואילך}}. | ||
== ישן שבעים שנה == | == ישן שבעים שנה == | ||
באשר ל[[הסתלקות]]ו של חוני, קיימת מסורת המופיעה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (תענית כג, א), לפיה כאשר הלך חוני בדרך ראה אדם נוטע [[חרוב]], ושאל אותו מדוע הוא עושה כן, שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה. האדם אמר שהוא נוטע את החרובים לדורות הבאים, והוסיף הזקן את האמרה המפורסמת: | באשר ל[[הסתלקות]]ו של חוני, קיימת מסורת המופיעה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (תענית כג, א), לפיה כאשר הלך חוני בדרך ראה אדם נוטע [[חרוב]], ושאל אותו מדוע הוא עושה כן, שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה. האדם אמר שהוא נוטע את החרובים לדורות הבאים, והוסיף הזקן את האמרה המפורסמת: | ||
"כשם שנטעו אבותי לי, אטע אני לבני". ישב חוני, התנמנם והתעורר כעבור שבעים שנה. כאשר קם משנתו, מצא את נכדו של הזקן כשהוא לוקט מפירות החרוב. משנכנס ל[[בית המדרש]], תירץ חוני כל [[קושיא]] שעלתה בבית המדרש. אמרו החכמים שהמאמרים מיושבים וברורים [[משל]] היה פה חוני המעגל שהיה מיישב ומברר את הדברים בזמנו. כאשר אמר להם כי הוא חוני, איש לא האמין לו, ומרוב צער, התפלל חוני וביקש שימות, ואכן הוא מת. בעקבות כך, טבע [[רבא]] את האימרה "או חברותא או מיתותא". (או חבר או מיתה). | "כשם שנטעו אבותי לי, אטע אני לבני". ישב חוני, התנמנם והתעורר כעבור שבעים שנה. כאשר קם משנתו, מצא את נכדו של הזקן כשהוא לוקט מפירות החרוב. משנכנס ל[[בית המדרש]], תירץ חוני כל [[קושיא]] שעלתה בבית המדרש. אמרו החכמים שהמאמרים מיושבים וברורים [[משל]] היה פה חוני המעגל שהיה מיישב ומברר את הדברים בזמנו. כאשר אמר להם כי הוא חוני, איש לא האמין לו, ומרוב צער, התפלל חוני וביקש שימות, ואכן הוא מת. בעקבות כך, טבע [[רבא]] את האימרה "או [[חברותא]] או מיתותא". (או חבר או מיתה). | ||
הביאור בזה הוא, ששינתו לא הייתה [[שינה]] כפשוטה, אלא נשמתו עלתה למעלה לשאוב לה חיים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=570&hilite= הרבי] בשם פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ד}}. | הביאור בזה הוא, ששינתו לא הייתה [[שינה]] כפשוטה, אלא נשמתו עלתה למעלה לשאוב לה חיים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16052&st=&pgnum=570&hilite= הרבי] בשם פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ד}}. | ||
| שורה 20: | שורה 19: | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:21, 18 בנובמבר 2024
חוני המעגל, היה תנא בזמנו של שמעון בן שטח, שהיה ידוע בהסברתו המיוחדת בתורה[1] ובתפילותיו המיוחדות.
כבן המתחטא לפני אביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הייתה בצורת קשה בארץ ישראל, הוא עג עוגה והצהיר כי הוא לא יוצא ממנה עד שירדו גשמים. כאשר ירדו גשמי קללה גדולים ומזיקים, אמר חוני המעגל בתפילתו כי הוא ביקש דווקא על גשמי ברכה. הגשמים השתנו לגשמי ברכה, אך לא הפסיקו לרדת. כאשר הם הגיעו לגובה מוגזם, עד שהמים בירושלים מילאו את אבן הטוען, הוא התפלל שוב לקב"ה, והגשמים הפסיקו. בעקבות מעשה זה שלח לו אחד מהתנאים בדורו, "אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי, אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני הקדוש ברוך הוא כבן המתחטא לפני אביו".
על פי רשימות אדמו"ר הצמח צדק ביאור הדבר הוא שתפילותיו היו משנים כביכול את רצון השי"ת, כבן האוחז את יד אביו ואינו נותן לו לעשות רצונו[2]
לפי תורת החסידות, ההסבר לכך שירדו מלכתחילה הצפה של גשמים, היא מפני שהגשמים ירדו בהתאם למעלתו של חוני המעגל, אבל מצד המקבל - כלל ישראל, הם לא היו ראויים לכך[3]. ובהתוועדות שחלה ביום בה אירע מעשה זה (כ' אדר) הרחיב הרבי בביאור ההוראה מזה לכל אחד ואחד מישראל[4].
ישן שבעים שנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
באשר להסתלקותו של חוני, קיימת מסורת המופיעה בתלמוד הבבלי (תענית כג, א), לפיה כאשר הלך חוני בדרך ראה אדם נוטע חרוב, ושאל אותו מדוע הוא עושה כן, שכן החרוב יישא פרי רק בעוד שבעים שנה. האדם אמר שהוא נוטע את החרובים לדורות הבאים, והוסיף הזקן את האמרה המפורסמת: "כשם שנטעו אבותי לי, אטע אני לבני". ישב חוני, התנמנם והתעורר כעבור שבעים שנה. כאשר קם משנתו, מצא את נכדו של הזקן כשהוא לוקט מפירות החרוב. משנכנס לבית המדרש, תירץ חוני כל קושיא שעלתה בבית המדרש. אמרו החכמים שהמאמרים מיושבים וברורים משל היה פה חוני המעגל שהיה מיישב ומברר את הדברים בזמנו. כאשר אמר להם כי הוא חוני, איש לא האמין לו, ומרוב צער, התפלל חוני וביקש שימות, ואכן הוא מת. בעקבות כך, טבע רבא את האימרה "או חברותא או מיתותא". (או חבר או מיתה).
הביאור בזה הוא, ששינתו לא הייתה שינה כפשוטה, אלא נשמתו עלתה למעלה לשאוב לה חיים[5].
הערות שוליים
- ↑ תענית כג, א.
- ↑ התוועדויות תשד"מ חלק ד'.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1474..
- ↑ התוועדויות תשד"מ ח"ג עמ' 1307 ואילך
- ↑ הרבי בשם פרקי דרבי אליעזר פרק ל"ד