גשם

		ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
		אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

770 איסטרן פארקוויי - מרכז חב"ד העולמי מוצף במי גשמים

גשם הוא הכינוי למים היורדים מן העננים כטיפות. לגשם תפקיד מכריע בגידולי הארץ. התפילה לגשם מוזכרת בימות הגשמים בכל אחת מתפילות שמונה עשרה פעמיים: בברכת גבורות "משיב הרוח ומוריד הגשם", ובתפילת ברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". אחת ממעלות ארץ ישראל (לעומת ארץ מצרים) היא שיורד בה גשם ואין צורך להשקות באופן ידני מן הנהר.

התורה כחלק מן הברכות הניתנות בעקבות שמירת התורה והמצוות, מבטיחה לעם ישראל "ונתתי גשמכם בעיתם", לעומת זאת כשאין מקיימים את רצון ה' חס וחלילה, אזי "ועצר את השמים ולא יהיה מטר". הגמרא (ריש מסכת תענית) אומרת שמפתח של גשמים לא ניתן לשליח.

בעת עצירת גשמים, היה נהוג לקבוע תענית ולהתפלל תפילות מיוחדות. ניסים רבים כרוכים עם ירידת הגשם והפסקתו.

דיבור ה' והבטחתו נמשל בנביא לגשם, וכלשון הפסוק "כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאוכל. כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו".

שני בחינות בגשם

בגשם קיימים שתי בחינות: יורה ומלקוש. תחילה יורדים מים כדי ללחלח את העפר והוא הנקרא יורה, והיינו כדי שיהיה בה בחינת כח הצומח ותהיה ראויה לזריעה , ואחר-כך יורדים גשמים עד המלקוש, שעל ידי זה תהיה הצמיחה בפועל.

שרש הדבר ברוחניות הוא ההבדל בין המשכת אלקות - מבחינת ז"א דאצילות - ו' של שם הקב"ה - הבא מצד עצמו, לבין ההמשכה האלקית הבאה על ידי עבודת האדם.

זמן שאילת גשמים

בארץ

זמן שאילת טל ומטר בארץ ישראל הוא בז' מרחשון. דין זה נאמר במשנה על ידי רבן גמליאל, ונפסק להלכה בגמרא על ידי רבי אלעזר. אך הגמרא מקשה שיש סתירה לדברים: רבי יוחנן פסק שזמן השאלה מתחיל יחד עם זמן ההזכרה – מתחילים הרי להזכיר "גבורות גשמים" בשמיני עצרת, ואם כך מיד במוצאי שמיני עצרת(שאז אומרים בתפילה "ברך עלינו", וניתן לבקש על הגשם) יש להתחיל לבקש גשם בתפילה.

הגמרא מיישבת את הסתירה בשלושה אופנים:

• א: אין להקשות מדברי רבי אלעזר על דברי רבי יוחנן. רבי אלעזר פסק שמתחילים בז' מרחשון, ורבי יוחנן פסק שמתחילים במוצאי יום טוב. כל אחד פסק כפי שהוא הבין, ואין להקשות מאחד על חבירו (וכלשון הגמרא: "גברא אגברא קרמית?!").
• ב: אפשרות נוספת מביאה הגמרא שניתן לומר ששני המקורות מדברים על מקומות שונים: ארץ ישראל ובבל. בארץ ישראל אוספים את התבואה לבית כבר במהלך חודש תשרי, ולכן ניתן להתחיל ולהתפלל על הגשמים מיד במוצאי יום טוב, ועל זה דיבר בי' יוחנן. אך רבי אלעזר דיבר על בבל, בה התבואה עדיין נמצאת מחוץ לבית לאחר החגים, ולכן מתחילים להתפלל על הגשמים אך ורק בז' מרחשון.
• ג: אין צורך לחלק בין ארץ ישראל לבבל, אלא, שני המקורות מדברים על זמנים שונים – בזמן הבית לאחר החורבן. בכל תקופה, יש לנהוג אחרת.

בזמן הבית שהיו עולי הרגלים מהלכים בדרכי ארץ ישראל לאחר החגים, היו צריכים להמתין מבקשת הגשמים עד שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת. אך לאחר החורבן, יש להתחיל לשאול גשמים בארץ ישראל יחד עם ההזכרה, מיד במוצאי שמיני עצרת. ראשונים רבים פסקו לפי פשט הגמרא שכיום, לאחר חורבן הבית, יש לשאול גשמים בארץ ישראל מיד במוצאי יום טוב של שמיני עצרת. לדעה זו ישנה כמה שותפים:

דעה זו מובאת בארחות חיים בשם הגאונים והרמב"ן, וכתובה בפירוש במאירי, בר"ן, בריטב"א, בספר ההשלמה ובעוד מרבותינו הראשונים. להלכה נפסק לשאול גשמים בארץ ישראל רק בז' מרחשון.

בחוץ לארץ

הגמרא אומרת שבגולה שואלים גשמים ביום ה-60 לתקופה ודברים אלו לא ברורים מספיק: רש"י שם כותב "לפי שהוא מקום נמוך, ואין צריכין גשמים כל כך". וכן כתבו ראשונים רבים , שדברי הגמרא מוסבים על בבל (וכן מקומות הדומים לה), בה נדרשים הגשמים פחות מבארץ ישראל, ובסביבות תקופה זו מתחיל הזמן בו הם צריכים גשמים. לפי תירוץ זה צריך להבין מה יהיה בשאר הגולה, אם הנחנו שבבל שונה מארץ ישראל בגלל סיבה הגיונית (הזמן בו זקוקים לגשם), הרי שנראה לומר שבשאר ארצות חו"ל נלך בכל מקום לפי צורך הגשמים בו. אם צריך גשמים כבר בז' חשון – נבקש את הגשמים כבר בז' חשון, ואם צריך מאוחר יותר – נתחיל לבקש מאוחר יותר.

ואכן, יש מרבותינו שסברו שבמקומותיהם אין להמתין עם שאלת הגשמים עד ששים יום לתקופה. ויתירה מזאת, יש שנהגו כן גם הלכה למעשה:

במהלך תקופת הגאונים היו מקומות בהם נהגו בפועל לבקש על הגשמים כבר מז' חשון כמנהג ארץ ישראל: ב"סדר רב עמרם" כתוב "בכל מקומות ששותין ומשקין מן מטר כמו בשבעה במרחשון".

וכן בתקופת הראשונים: הר"ן כותב: "וכבר נהגו בקצת מקומות לשאול בשבעה במרחשון", המאירי כתב "וכן המנהג בכל גלילותינו".

ויתירה מזאת, היו שפסקו שיש לשאול גשמים בחו"ל כבר ממוצאי שמיני עצרת (לפי דעתם שבארץ ישראל זהו הזמן שבו מתחילים לבקש את הגשמים) ,ואף היו מקומות בחו"ל בהם נהגו בפועל לבקש גשמים מיד במוצאי יום טוב. כתב הריטב"א : "ויש מקומות שנהגו לשאול מיד למוצאי יום טוב כבני ארץ ישראל . . זה בוודאי מנהג יפה ושיטה נכונה". אך יש גם אפשרות אחרת להבין את דברי הגמ' האומרת שבגולה מתחילים לשאול בששים יום לתקופה: לעיל הבאנו את דעת הראשונים שמסבירים שהכוונה היא לבבל בלבד. אך היו גם מבין הראשונים שהסבירו שהכוונה היא לכל הגולה, כפשטות לשון הגמרא, ולא רק למקומות בהם זמן הצורך בגשם דומה לבבל.

ראו גם

• מים
• טל

לקריאה נוספת

• ראו בהרחבה ב'התמים', שבהוצאת בית משיח מס' 42.

קישורים חיצוניים

• הרב שי שמעון כהן, דיני אמירת 'ותן טל ומטר'
• בטעם שלא מפסיקים לומר ותן טל ומטר מפני עולים רגלים לפני פסח, מגדל דוד קובץ י"ז, ג' תמוז תשפ"ד, עמוד 459