ארבע מאות עלמין דכיסופין: הבדלים בין גרסאות בדף
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים צחצחות הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]], [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות. | '''ארבע מאה עלמין דכיסופין''', שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים [[צחצחות]], הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק{{הערה|ח"א דף קכג.}}, מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת [[עמק המלך]]{{הערה|שער ט"ז פכ"ד.}}, [[עץ חיים]] ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות. | ||
==שמם== | ==שמם== | ||
עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים "כסופין" משום שכסף רומז | עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים "כסופין" משום שכסף רומז לאהבה (מלשון נכסוף נכספת לבית אביך{{הערה|בראשית ל"א ל'.}}), לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה'. | ||
==עניינם{{הערה|שם=מקורות|תניא אגה"ק כט אשת חיל, אוה"ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה"ת בראשית א קטו ב ואילך.}}== | ==עניינם{{הערה|שם=מקורות|תניא אגה"ק כט אשת חיל, אוה"ת שמות ח סוף פרשת משפטים, אוה"ת בראשית א קטו ב ואילך.}}== | ||
| שורה 29: | שורה 18: | ||
==מספרם{{הערה|שם=מקורות}}== | ==מספרם{{הערה|שם=מקורות}}== | ||
[[קובץ:400 עלמין.jpg|400px|לא ממוסגר|שמאל]] | |||
מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]): | מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר ([[אריך אנפין]]), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר ([[גולגלתא]]): | ||
| שורה 34: | שורה 25: | ||
:• בשם ע"ב (ש"מקומו" חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד' יודי"ן (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות. | :• בשם ע"ב (ש"מקומו" חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד' יודי"ן (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות. | ||
:• עולמות אלו נמשכים מי"ג תיקוני דיקנא וכ"ז אותיות התורה (כ"ז ועוד י"ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות. | :• עולמות אלו נמשכים מי"ג תיקוני דיקנא וכ"ז אותיות התורה (כ"ז ועוד י"ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות. | ||
===בספרי אדמו"ר הזקן=== | ===בספרי אדמו"ר הזקן=== | ||
באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ"ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו"ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של "עלמין דכסופין" - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון. | באגרת הקודש [[אגרת הקודש - סימן כ"ט|אשת חיל עטרת בעלה]] מקדים אדמו"ר הזקן לבאר מהם [[שערות]] ד[[אריך אנפין]], ועל פי זה את מהותם של "עלמין דכסופין" - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון. | ||
| שורה 40: | שורה 31: | ||
בתחילה מבאר ומקדים אדמו"ר הזקן את ענין ההתגלות הראשונה בעולמות שנקראת בשם שערות - "מבואר ב[[זהר]] ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה שבאדם הן בחינת [[נברא]]ים ואי אפשר לשום נברא להשיג שום השגה בבורא ויוצר הכל [[אין סוף]] ברוך הוא, וגם אחרי אשר האיר ה' מאורו יתברך והאציל בבחינת השתלשלות מדרגות רבות, מדרגה אחר מדרגה בבחינת צמצומים עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים ליודעי חן ונקראים ב[[אדרא רבה]] בשם שערות וכדכתיב בדניאל ושער רישיה כעמר נקא כו'". | בתחילה מבאר ומקדים אדמו"ר הזקן את ענין ההתגלות הראשונה בעולמות שנקראת בשם שערות - "מבואר ב[[זהר]] ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה שבאדם הן בחינת [[נברא]]ים ואי אפשר לשום נברא להשיג שום השגה בבורא ויוצר הכל [[אין סוף]] ברוך הוא, וגם אחרי אשר האיר ה' מאורו יתברך והאציל בבחינת השתלשלות מדרגות רבות, מדרגה אחר מדרגה בבחינת צמצומים עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים ליודעי חן ונקראים ב[[אדרא רבה]] בשם שערות וכדכתיב בדניאל ושער רישיה כעמר נקא כו'". | ||
לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט". | לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שב[[סדר ההשתלשלות]], משום ש"אף על פי כן לא יכלה ה[[נפש]] או ה[[רוח (חלק הנפש)|רוח]] ו[[נשמה]] למסבל ה[[אור]] כי [[טוב]] ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות '''בנועם''' ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע ב'''צחצחות''' כו' לשון '''צחה''' - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כ[[נר]] באבוקה, אם לא שמבחינת אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה '''לבוש אחד נברא''' מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכ[[משל]] הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך ה[[ענן]] וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט". | ||
לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו"ר הזקן את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק]]ייא - ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי"ג]] מצוות והז' מצוות דרבנן. | לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו"ר הזקן את שמו של עולם הזה ב[[קבלה]]: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' ו[[ד' מאות עלמין דכסופין]] דמתענגי בהון [[צדיק]]ייא - ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם ה[[רצון]] הנקרא [[כתר]] שממנו שורש ה[[תרי"ג]] מצוות והז' מצוות דרבנן. | ||
===בספרי אדמו"ר הצמח צדק=== | ===בספרי אדמו"ר הצמח צדק=== | ||
ב[[אור התורה (ספר)|אור התורה]]{{הערה|משפטים ח' ג'ל.}} מסביר אדמו"ר הצ"צ שארבע מאות עולמות אלו הם המשכה וגילוי של בחינת [[חסד]] מ[[כתר]] ל[[עולמות]], וזו לשונו: כי הנה אברהם היינו חסד עליון, כי חפץ חסד הוא, הוא דא עתיקא, לעפרון, לבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר ואמרו רז"ל שוכני בעפר לא נאמר אלא שוכני עפר, מי שנעשה שכן לעפור בחייו וכתיב התנערי מעפר. ארבע מאות שקל כסף הם ת' עלמין דכסופין דירתין צדיקייא לעתיד לבוא, והם ב' בחינות שבכתר [[עתיק יומין]] ו[[אריך אנפין]] שהם ב' כפין, ואפשר לומר שזהו שרש [[גן עדן]] העליון וגן עדן התחתון כי גן עדן העליון בינה בה גילוי עתיק, וגן עדן התחתון מלכות מקבלת מאריך אנפין. וכל זה נמשך על ידי אם כסף תלוה, כי מלוה ה' חונן דל ומשלם לך עלמין דכסופין. | |||
===בספרי אדמו"ר האמצעי=== | ===בספרי אדמו"ר האמצעי=== | ||
ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני | ביאור רחב יותר נמצא בספרי [[אדמו"ר האמצעי]]:שני מיני תענוג יש ל[[נשמה]] במצב שקודם בואה לגוף ב[[עולם הזה]], הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי [[זהב]] ו[[כסף]]". | ||
הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}. | הבחינה הנקראת '''כסף''', היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שה[[נשמה|נשמות]] נהנין מזיו ה[[שכינה]] בגן עדן, וכן בתפילת ה[[שבת]] שעליה כתוב בפסוק {{ציטוטון|אז תתענג על ה'}}. | ||
| שורה 54: | שורה 45: | ||
הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג. | הבחינה הנקראת '''זהב''', היא בחינת רשפי אש ה[[תענוג]], שהוא - להכלל ב[[עצמות]], כ[[ניצוץ]] הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג. | ||
שתי בחינות תענוג אלו, הם בחינת [[תענוג]] הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא ב[[שכל]], הבא על ידי [[לימוד התורה]], ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק ב[[מחשבה]] במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב {{ציטוטון|נכספה וגם כלתה נפשי}} ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של [[עולם הבא]], שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים ל[[צדיקים]] בעולם הבא. | |||
בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=נשמה+יתירה קצט, ב]}} | בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.{{הערה|1= [[אדמו"ר האמצעי]], [[אמרי בינה]], פרשת וישב, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b2/4/1/199b&search=נשמה+יתירה קצט, ב]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אריך אנפין]] | [[קטגוריה:אריך אנפין]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:29, 2 ביוני 2024
ארבע מאה עלמין דכיסופין, שלעיתים נקראים גם נועם ה' ולעיתים צחצחות, הוא אור הכתר - התענוג העליון, שלעתיד לבוא יתגלה בעולם הזה. המקור הראשון למושג זה מוזכר בקיצור בזה"ק[1], מיוסד על הפסוק "ארבע מאות שקל כסף". המושג מבואר יותר בספרי קבלה כדוגמת עמק המלך[2], עץ חיים ועוד, וביאורים רבים ומפורטים יותר שלו בתורת החסידות.
שמם[עריכה | עריכת קוד מקור]
עלמין דכסופין: עולמות אלו נקראים "כסופין" משום שכסף רומז לאהבה (מלשון נכסוף נכספת לבית אביך[3]), לכוסף ותשוקה עצומה להתאחד עם ה'.
עניינם[4][עריכה | עריכת קוד מקור]
עניינם הוא אור הכתר שהוא תענוג העליון. כעת נמשך ומתגלה ממנו הארה בלבד וגם זה רק בעולמות העליונים – בגן עדן העליון והתחתון, אך לעתיד לבוא יתגלה הוא עצמו - ובעולם הזה.
במקורו גדול תענוג זה גדול לאין שיעור מכוחן של הנשמות, וכדי שיוכלו ליהנות ממנו (אפילו בגן עדן) הוא חייב להתצמצם.
בתענוג זה שני אופנים: תענוג הנמשך על ידי לימוד התורה (ומתגלה בגן עדן העליון - עולם הבריאה), ותענוג הנמשך על ידי גמילות חסדים (וכן קיום שאר המצוות, שמתגלה בעדן התחתון - עולמות יצירה ועשיה).
שני סוגי התענוג אינם מתצמצמים באותו אופן: התענוג שבמידות העליונות (אריך אנפין, שורש המצוות) מתצמצם על ידי הגולגלתא, והחכמה העליונה (מוחא סתימאה) מתצמצמת על ידי השערות היוצאות מהגולגולת.
אכן, לעתיד לבוא יתגלה – ולא בגן עדן בלבד אלא בעולם הזה – עצם תענוג הכתר. וגילוי זה לא יהיה על ידי צמצום אלא כפי שהוא במקורו בחיוורתא (לבנונית הגולגולת הנראית ברווחים שבין השערות) ובחד ארחא דבפלגותא דשערי (השביל הלבן שמתגלה כשמסדרים את השערות לימין ולשמאל), והוא טל שעתיד להחיות בו את המתים.
במדרש רמוז עניין זה במאמר שלושה כתרים... אחד שם בראשו ושנים בראש בניו: הכתר שבראשו הוא עניין הקרבנות (תפילה, העלאה ממטה למעלה) ושני הכתרים שבראש בניו הם עתיק ואריך שמתגלים לבניו על ידי תורה וגמ"ח.
מספרם[4][עריכה | עריכת קוד מקור]
מכיון שבכללות ישנן בכתר שלוש דרגות, ישנם שלושה הסברים (וכפי שיובא לקמן) מדוע כלול אור זה מארבע מאות עולמות: כמו שהם בכללות הכתר, כמו שהם בפנימיות של חיצוניות הכתר (אריך אנפין), וכמו שהם בחיצוניות של חיצוניות הכתר (גולגלתא):
- • כ' רומז לדרגת הכתר, שתי בחינות שבכתר (עתיק ואריך) הם שני כפי"ן, וכשהם כלולים מעשר הרי ארבע מאות.
- • בשם ע"ב (ש"מקומו" חסד של אריך אנפין, שבחיצוניות הכתר) יש ד' יודי"ן (יו"ד ה"י וי"ו ה"י) כל אחד מהם כלול מעשר ונמצאו ארבע מאות.
- • עולמות אלו נמשכים מי"ג תיקוני דיקנא וכ"ז אותיות התורה (כ"ז ועוד י"ג הם ארבעים), וכשכלולים מעשר הם ארבע מאות.
בספרי אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרת הקודש אשת חיל עטרת בעלה מקדים אדמו"ר הזקן לבאר מהם שערות דאריך אנפין, ועל פי זה את מהותם של "עלמין דכסופין" - שהוא התענוג האלוקי המתגלה לצדיקים ושממנו מתגלה הרצון העליון.
בתחילה מבאר ומקדים אדמו"ר הזקן את ענין ההתגלות הראשונה בעולמות שנקראת בשם שערות - "מבואר בזהר ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה שבאדם הן בחינת נבראים ואי אפשר לשום נברא להשיג שום השגה בבורא ויוצר הכל אין סוף ברוך הוא, וגם אחרי אשר האיר ה' מאורו יתברך והאציל בבחינת השתלשלות מדרגות רבות, מדרגה אחר מדרגה בבחינת צמצומים עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים ליודעי חן ונקראים באדרא רבה בשם שערות וכדכתיב בדניאל ושער רישיה כעמר נקא כו'".
לאחר מכן מסביר אדמו"ר הזקן כי אין די בדרגה זו שבסדר ההשתלשלות, משום ש"אף על פי כן לא יכלה הנפש או הרוח ונשמה למסבל האור כי טוב ומתוק האור וכו', כמו שכתוב "לחזות בנועם ה'" - לשון נעימות ועריבות ומתיקות ותענוג עצום לאין קץ, כמו שכתוב אז תתענג על ה' והשביע בצחצחות כו' לשון צחה - צמא כמו שכתוב בזהר, ואין בכחה לקבל הנעימות ועריבות הצחצחות שלא תצא מנרתקה ותתבטל ממציאותה כנר באבוקה, אם לא שמבחינת אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה מועטת בדרך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה בצמצומים רבים, עד שיברא ממנה לבוש אחד נברא מעין מהות אור זה להלביש הנפש רוח ונשמה, ודרך לבוש זה שהוא מעין אור זה תוכל ליהנות מזיו אור זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכמשל הרואה בשמש דרך עששית זכה ומאירה וכו' וכמ"ש ויבא משה בתוך הענן ויעל כו' שנתלבש בענן ועלה וראה דרך הענן וכו' כמ"ש בזח"ב דף ר"י ורכ"ט".
לאחר שתי הקדמות אלו מבהיר אדמו"ר הזקן את שמו של עולם הזה בקבלה: - "והנה אור זה הגנוז לצדיקים לעתיד לבא הנקרא בשם נועם ה' וצחצחות להתענג על ה' וד' מאות עלמין דכסופין דמתענגי בהון צדיקייא - ארבע מאות שקל כסף", ולאחר מכן הוא מבאר כי מעולם זה נשתלשל עולם הרצון הנקרא כתר שממנו שורש התרי"ג מצוות והז' מצוות דרבנן.
בספרי אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
באור התורה[5] מסביר אדמו"ר הצ"צ שארבע מאות עולמות אלו הם המשכה וגילוי של בחינת חסד מכתר לעולמות, וזו לשונו: כי הנה אברהם היינו חסד עליון, כי חפץ חסד הוא, הוא דא עתיקא, לעפרון, לבחינת הקיצו ורננו שוכני עפר ואמרו רז"ל שוכני בעפר לא נאמר אלא שוכני עפר, מי שנעשה שכן לעפור בחייו וכתיב התנערי מעפר. ארבע מאות שקל כסף הם ת' עלמין דכסופין דירתין צדיקייא לעתיד לבוא, והם ב' בחינות שבכתר עתיק יומין ואריך אנפין שהם ב' כפין, ואפשר לומר שזהו שרש גן עדן העליון וגן עדן התחתון כי גן עדן העליון בינה בה גילוי עתיק, וגן עדן התחתון מלכות מקבלת מאריך אנפין. וכל זה נמשך על ידי אם כסף תלוה, כי מלוה ה' חונן דל ומשלם לך עלמין דכסופין.
בספרי אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביאור רחב יותר נמצא בספרי אדמו"ר האמצעי:שני מיני תענוג יש לנשמה במצב שקודם בואה לגוף בעולם הזה, הקרויות בשם "כסף" ו"זהב", והנרמזות בפסוק "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף".
הבחינה הנקראת כסף, היא מלשון נכסוף נכספת וכמו נכספה וגם כלתה נפשי, והיא התענוג שהנשמות נהנין מזיו השכינה בגן עדן, וכן בתפילת השבת שעליה כתוב בפסוק "אז תתענג על ה'".
הבחינה הנקראת זהב, היא בחינת רשפי אש התענוג, שהוא - להכלל בעצמות, כניצוץ הנמשך ועולה מאליה להכלל בשלהבת, והוא הנקראת שעשועים עצמיים שהוא בחינת גבורות רשפי אש התענוג.
שתי בחינות תענוג אלו, הם בחינת תענוג הנעלם, שהיא בדרגה גבוהה יותר מאשר תענוג המורגש שבא בשכל, הבא על ידי לימוד התורה, ונחשב לדרגה נמוכה יותר, מכיון שאי אפשר לידבק במחשבה במהות עצמית יתברך ממש, שהרי לית מחשבה תפיסא ביה. לעומת זאת, בחינת תענוג הנעלם הזה הוא שבא דוקא במורגש, וכמו שכתוב "נכספה וגם כלתה נפשי" ממש, וכשמתיישב בו דוקא זהו בחינת העדן של עולם הבא, שנאמר בו להנחיל אוהבי יש, שהן בחינת ת' עלמין דכסופין המאירים לצדיקים בעולם הבא. בעולם הזה עיקר העבודה הוא בתענוג שבבחינה הראשונה שנעשה על ידי לימוד התורה.[6]