ארון הברית – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ב. א. א. (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(72 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:הארון.jpg|left|thumb|300px|חנוכית זהב בעל קנים מרובעים מתוך דגם הרב [[ישראל דב לבנוני]].]]
{{ויקיזציה|}}
'''ארון''', הוא שם ל'''ארון הברית''', בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'<REF>יהושע ג'.</REF>, ארון הברית<REF>יהושע ג.</REF>, וארון האלוקים <REF>שמואל-א ד.</REF>.
[[קובץ:הארון.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
'''ארון''', הוא שם ל'''ארון הברית''', בו היו מונחים שברי שני [[לוחות הברית]] שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, ו[[ספר תורה]] קטן. ארון העדות - לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'{{הערה|1=יהושע ג'.}}, ארון הברית{{הערה|1=יהושע ג.}}, וארון האלוקים{{הערה|1=שמואל-א ד.}}.


ברמב"ם<REF>פ"ד ה"א.</REF> כתוב: אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה.
ברמב"ם{{הערה|1=פ"ד ה"א.}} כתוב: אבן הייתה ב[[קדש הקדשים]] במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו [[צנצנת המן]] ו[[מטה אהרן]]. ובעת שבנה [[שלמה]] את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, ו[[יאשיהו המלך]] צוה וגנזו במקום שבנה שלמה.


== מצורת הבית ==
== מבנה הארון ==
[[קובץ:הצגת ארון הברית במכון המקדש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריאל מציג דגם של [[ארון הברית]] בתערוכת [[כלי המקדש]] שב[[מכון המקדש]]]]
הארון הורכב משלשה ארונות שעשה בצלאל. שנים עשויים מזהב ואחד עשוי מעץ.
 
עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב.
 
מידות ארון העץ: אורכו - ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו - ½1 אמה. עובי תחתית הארון - 1 טפח, עובי הדפנות - ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע{{הערה|1= בבא בתרא יד.}}.
 
במדרשים{{הערה|1= ספר הפרשיות, חלק ד', עמוד קנ"ט.}}. כתוב שמשקל הארון עם הכפורת הלוחות ושיברי הלוחות, שקלו יותר משמונת-אלפים וחמש-מאות קילוגרם.!!
לכן בדרך [[נס]] הארון [[נישואין|נשא]] את הלויים שסחבו אותו.
 
=== הכפורת והכרובים ===
{{ערך מורחב|ערך=[[כפורת]]}}
ה'''כפורת''' היא המכסה של הארון, מעליה היו שני ה[[כרובים]].
 
== מיקום הארון ותכולתו ==
 
על פי [[הרמב"ם]] הארון עמד במערב קודש הקודשים.
אם הייתה העמדה סימטרית במרכז, ומאחר שכתוב שבדי הארון בלטו מהפרוכת החוצה, הצד הנגדי המערבי הבדים כביכול 'נכנסו' לתוך הקיר המערבי. ובכל מקרה אם הארון הועמד במערב בצורה לא סימטרית, אין סיבה כי בדי הארון יבלטו מזרחה אל מעבר למישור הפרוכת.
 
אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן.
 
ישנו מחלוקת תנאים, מה עוד היה בארון. מכיון שכתוב "אין בארון רק [[לוחות הברית|שני לוחות האבנים]]", ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מובן שהיה עוד משהו בארון. לרבי מאיר, היה בארון הברית גם את ספר התורה שכתב משה, ולדעת רבי יהודה בתוך הארון - הונחו שברי הלוחות{{הערה|1=[[בבא בתרא]] י"ד א.}}, ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני{{הערה|1=מלכים-א, ח'}}.
 
=== דעת רבי מאיר: הלוחות, וספר התורה ===
 
לדעת רבי מאיר, אמות המקדש היו בשיעור של ששה טפחים, הארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו - חמשה עשר טפחים, ואמה וחצי רחבו - תשעה טפחים. ואמה וחצי קומתו - תשעה טפחים. ממילא החשבון הוא כך: הלוחות ארכן ששה, ורחבן ששה, ועביין שלשה, והיו מונחות כנגד ארכו של ארון.
 
חשבון האורך: כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים. הוצא מהן טפח, חציו לכותל זה של הארון עצמו, וחציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שבהן םפר תורה מונח, הוא הספר התורה שכתב משה ביום מותו.
 
חשבון רוחב הארון, היה בצורה זו: כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים, נשתיירו שם שלשה טפחים, - שהרי הארון היה רחב תשעה טפחים, הוצא מהן טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שלא יהא ספר התורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק.
 
=== דעת רבי יהודה: הלוחות, שברי הלוחות, ועמודים ===
 
לדעת ר' יהודה, אמות המקדש היו בשיעור של חמשה טפחים, וממילא היה הארון באורך של 12.5 טפחים, ומכיון שהלוחות תפסו 12 טפחים, ודפנות הארון כל אחת אצבע ויחדיו חצי טפח, נמצא שנתמלא חללו של הארון, לאורכו. לרחבו של הארון - שהיה לדעת רבי יהודה 7.5 טפחים, תפסו הלוחות 6 טפחים, חצי טפח היה לכות הארון עצמם, טפח נוסף שימש לשני עמודים מיוחדים שהיו בתוך הארון, כנאמר בפסוק: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה [[כסף]] רפידתו זהב כו'.


מקשה הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=86 חידושים וביאורים על הרמב"ם]</REF> מה ל[[רמב"ם]] לפרט את מקום הארון בפרק הרביעי ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב' וג' שבם ביאר את כלי המקדש?
מכיון שלא היה מקום בארון לספר תורה, הונח הספר תורה מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ, ובארון עצמו היו שברי הלוחות - מתחת ללוחות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=14&format=pdf בבא בתרא י"ד.]}}.


מסביר הרבי: הרמב"ם כותב<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.]</REF>.
בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי.
אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים. ואחר כך כותב את כלי המקדש.


נמצא שהקודש וקדש הקדשים הם מעיקר המקדש, והם עושים את המקדש להיותו מקדש, ובכלל זה הארון, מפני שמה שהארון עומד ב[[קדש הקדשים]] הוא - לדעת הרמב״ם -פרט בצורת הבית; כלומר, הארון אינו רק כלי שמצוי בקדש הקדשים, וכדוגמת כלי המקדש האחרים המצויים בהיכל וכו', , כי אם הוא חלק מקדש הקדשים (בנין) עצמו, כיון שהארון עושה את [[בית המקדש]] לבית לה', כמ״ש ונועדתי לך שם.
== הארון עיקר בצורת הבית ==
 
מקשה [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=86 חידושים וביאורים על הרמב"ם]}} למה ה[[רמב"ם]] מפרט את מקום הארון בפרק הרביעי בהלכות בית הבחירה ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב' וג', שם ביאר את [[כלי המקדש]]?
 
מסביר הרבי: [[הרמב"ם]] כותב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.]}}.
{{ציטוטון|אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים}}. ורק אחר כך הוא כותב ומפרט את שאר כלי המקדש.
 
נמצא שהקודש ו[[קדש הקדשים]] הם מעיקר המקדש, והם עושים את המקדש להיותו מקדש, ובכלל זה הארון, מפני שמה שהארון עומד ב[[קדש הקדשים]] הוא - לדעת [[הרמב"ם]] - פרט בצורת הבית; כלומר, הארון אינו רק כלי שמצוי בקדש הקדשים, וכדוגמת כלי המקדש האחרים המצויים בהיכל וכו', כי אם הוא חלק מ[[קדש הקדשים]] (בנין) עצמו, כיון שהארון עושה את [[בית המקדש]] לבית לה', כמו שכתוב ונועדתי לך שם.


מתעוררת תמיהה גדולה: לפי זה
מתעוררת תמיהה גדולה: לפי זה
נמצא שבבית שני שבו לא היה הארון במקומו, לא היה [[קדש הקדשים]] - שהארון הוא חלק ממנו -, בשלימותו: כלומר שבבית שני היה חסר לא רק פרט, אלא אחד
נמצא שבבית שני שבו לא היה הארון במקומו, לא היה [[קדש הקדשים]] - שהארון הוא חלק ממנו -, בשלימותו: כלומר שבבית שני היה חסר לא רק פרט, אלא אחד
הדברים שהם ״עיקר בבנין הבית״?!
הדברים שהם "עיקר בבנין הבית"?!


וכדי להסיר תמיהה זו, מביא הרמב״ם כל האריכות על דרך גניזת הארון, שלפי זה יובן שאף בבית
וכדי להסיר תמיהה זו, מביא [[הרמב"ם]] כל האריכות על דרך גניזת הארון, שלפי זה יובן שאף בבית
שני לא היה חסר ״בבנין הבית״.
שני לא היה חסר "בבנין הבית".


ולכן כאשר ידע שלמה שסוף הבית ליחרב, בו בו מקום המיוחד לקדושת הארון, כדי שאף בבית שני לא יחסר מקדושת קודש הקדשים על ידי הארון.
ולכן כאשר ידע שלמה שסוף הבית ליחרב, בו בו מקום המיוחד לקדושת הארון, כדי שאף בבית שני לא יחסר מקדושת קודש הקדשים על ידי הארון.


== מבנה הארון ==
==גניזת הארון==
הארון הורכב משלשה ארונות שעשה בצלאל. שנים עשויים מזהב ואחד עשוי מעץ. עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב. מידות ארון העץ: אורכו – ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו – ½1 אמה. עובי תחתית הארון – 1 טפח, עובי הדפנות – ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע<REF> ב"ב יד.</REF>.  
הארון נגנז על ידי המלך [[יאשיהו]] במחילות ש[[שלמה המלך]] הכין מראש{{הערה|יומא דף נב.}}.


== הכפורת ==
בשבת פרשת דברים [[תשמ"א]] הביא הרבי את דברי [[הרמב"ם]]: {{ציטוטון|בעת שבנה שלמה את הבית ידע שבסופו להיחרב, בנה בו מקום לגנוז את הארון.}} הרבי ביאר שגניזת הארון לא הייתה בגלל שלא הייתה ברירה, אלא שמלכתחילה יש מקום נוסף בעבור הארון במטמוני האדמה.


הכפורת היא חלקו העליון של ארון העדות. הכפורת הייתה מכסה זהב לפתחו העליון של ארון העדות. אורכה – ½2 אמה, רוחבה ½1 אמה, (כמידת אורכו ורוחבו של הארון), ועוביה – 1 טפח. הכפורת הונחה על דפנות שני הארונות הפנימיים. גובה דפנות הארון החיצוני (טפח מעל דפנות הארונות הפנימיים), הסתיר את עובי הכפורת כך שרק זר הזהב של הארון בלט מעל הכפורת.  
דבר זה מסביר שב[[בית המקדש השני]] לא היה חסר דבר מעיקרי בניין הבית, שכן אף הארון היה במקומו, רק שהיה במדור הגנוז שנועד לכך.


== ראו גם ==


== הכרובים ==
* [[מקום הארון אינו מן המדה|מקום הארון אינו מן המידה]]
* [[איסור הסרת בדי הארון]]


מעל החלק העליון של הכפורת, נעשו שני כרובים, במקשה אחת עם הכפורת. הכרובים היו כדמות שני תינוקות עם כנפיים פרושים למעלה, העומדים ומביטים זה בזה. פני הכרוב שבצפון נעשה בדמות זכר, ופני הכרוב שבדרום נעשה כדמות נקבה. הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים – 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח </REF>סוכה ה</REF>. כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת. קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת השפע מלמעלה – הרמב"ם ע"פ רבנו בחיי – פר' תרומה).כשחפץ ה' לדבר עם משה, היה משה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול ירד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יצא ונשמע למשה באוהל מועד <REF>רש"י – שמות כ"ה,כ"ב.</REF>.
==לקריאה נוספת==
 
*'''ארון הברית''', לקט פתגמי רבותינו נשיאינו, [[שבועון בית משיח]] ג' אדר תש"פ עמוד 16
 
== מיקום הארון ותכולתו ==
ארון העדות עמד במרחק שווה מדפנות קודש הקודשים, דהיינו, במרכז קודש הקודשים. אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן. בתוך הארון הונחו שברי הלוחות <REF>ב"ב י"ד</REF>, ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני <REF>מלכים-א, ח'</REF>. לדעת ר' מאיר, בתוך הארון בצד הלוחות היה מונח, ספר התורה שכתב משה ביום מותו. (לדעת ר' יהודה, הונח הס"ת מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ. מחלוקת זו נובעת ממחלוקתם בענין גודלה של האמה בכלים. ר"מ סובר, שהאמה היא בת 6 טפחים, ומכאן נובע שהארון היה גדול יותר. ור"י סובר שהאמה היא בת 5 טפחים ומכאן נובע שהארון היה קטן יותר - בבא קמא, י"ד). בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי.


== מקורות ==
==קישורים חיצוניים==
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21889 עניני בית הבחירה - ארון הברית]{{הערה|חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).}}. {{אינפו}}
*'''[https://col.org.il/news/132222 חפירה סודית וערבים חמושים: התוכנית לחשיפת "ארון הברית"]''' {{COL}}
*'''[https://drive.google.com/file/d/1tY152E4vG3l9cERm5eyzrpC1lVhjJNrC/view ארון וכפורת - כלי אחד?]''', קובץ הערות וביאורים אהלי תורה גליון א'רמז פרשת תרומה תשפ"ד עמוד 13


מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות)
{{בית המקדש}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בית המקדש]] [[קטגוריה:כלי המקדש]]
[[קטגוריה:כלי המקדש]]