ישראל נחמן מריישין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־22:14, 25 במרץ 2024

הרב ישראל נחמן הכהן מריישין (ביידיש: מאריאשין), היה מנאמני בית הרב, מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב, ור"מ בישיבת תומכי תמימים ויטבסק.

ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד בדוברובנה. הוא היה מהילדים הקנטוניסטים אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל הרבי הצמח צדק שלחו אל ר' הלל מפאריטש והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו^[1].

עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד בויטבסק עד שנת תרנ"ג. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.

אדמו"ר מהר"ש היה מקרבו והוא היה יוצא ונכנס בבית הרב.

למדן לפי ערך בנגלה וגם בתורת החסידות, טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו, הוא גם היה בעל התפעלות.

לאחר קבלת הנשיאות של הרבי הרש"ב בשנת תרנ"ד עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל הרבי הרש"ב. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב^[2]. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו "דו". ומרגלא בפיו: "נחמן איז א וויילער יונגערמאן"^[3]. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.

אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: "א פסח'דיגער"^[4].

נפטר בשנת תרע"ד.

מקורות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורת שלום, עמ' 16, הערה 1.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

החסיד הקנטוניסט שהפך לגבאי הרבי (אנגלית)

הערות שוליים

↑ ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.
↑ עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.
↑ בתרגום חופשי: "נחמן הוא בחור צעיר".
↑ ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.

[1] ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.

[2] עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.

[3] בתרגום חופשי: "נחמן הוא בחור צעיר".

[4] ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''ישראל נחמן הכהן מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב.
+הרב '''ישראל נחמן''' הכהן '''מריישין''' (ב[[יידיש]]: '''מאריאשין'''), היה מנאמני בית הרב, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]], ור"מ בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]].
 == ביוגרפיה ==
-הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחהו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מהיושבים אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.
+הרב ישראל נחמן הכהן מאריאשין נולד ב[[דוברובנה]]. הוא היה מהילדים ה[[קנטוניסטים]] אשר נחטפו על מנת להכניסם בצבא הרוסי, אך הוא נפדה על ידי חברת תחיית המתים. כשנכנס ליחידות אל [[הרבי הצמח צדק]] שלחו אל ר' [[הלל מפאריטש]] והיה מ[[היושבים]] אצלו במשך לערך שמונה עשרה שנה. הוא גם שימש ככהן אצלו{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 58.}}.
 עסק במלמדות. הרב מאריאשין כיהן כר"מ בישיבת חב"ד ב[[ויטבסק]] עד שנת [[תרנ"ג]]. מתלמידיו בישיבה זו בתקופה האחרונה הוא ר' אריה ליב הלוי הורביץ.
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 למדן לפי ערך בנגלה וגם ב[[תורת החסידות]], טוב הלב אף שהיה קפדן בסוף ימיו, הוא גם היה בעל התפעלות.
-לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ד]] עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל [[הרבי הרש"ב]]. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.
+לאחר קבלת הנשיאות של [[הרבי הרש"ב]] בשנת [[תרנ"ד]] עבר ר' נחמן לליובאוויטש, ושימש שם כמשרת אצל [[הרבי הרש"ב]]. היה מהגבאים המכניסים ליחידות אצל הרבי הרש"ב{{הערה|עובדה זו הוזכרה גם בליובאוויטש וחייליה.}}. הרבי הרש"ב לא רצה להשתמש בו בענייני שירות אף שהיה אומר לו {{מונחון|"דו"|אתה. כלומר שהיה פונה אליו בישירות, ולא בלשון כבוד}}. ומרגלא בפיו: {{ציטוטון|נחמן איז א וויילער יונגערמאן|מרכאות=כן}}{{הערה|בתרגום חופשי: "נחמן הוא בחור צעיר".}}. משכורתו הייתה חמש רובל לשבוע, וכל מה שהיו האורחים נותנים לו היה הוא נותן לקופה מיוחדת שהיתה אצל הרבי הרש"ב.
 אחד ממנהגיו היה להיות בחג הפסח אצל הרביים, ובשל כך היה נקרא: {{ציטוטון|א פסח'דיגער|מרכאות=כן}}{{הערה|ספר השיחות תש"ב, עמ' 87. וראה גם ספר השיחות תרצ"א, עמ' 214.}}.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 == מקורות ==
 * [[תורת שלום]], עמ' 16, הערה 1.
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://anash.org/the-cantonist-chossid-who-became-the-rebbes-gabbai/ החסיד הקנטוניסט שהפך לגבאי הרבי]''' {{אנש}} (אנגלית)
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 26: / שורה 29: @@
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
 [[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]]
+[[קטגוריה:משמשים בקודש]]
+[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]