אופקים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:00, 11 באוגוסט 2024

אופקים
הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
מדינה	ארץ ישראל
שכונה חב"דית	קריית מנחם
רב הקהילה	הרב ישראל הרשקוביץ
מוסדות	גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית
שלוחים מרכזיים	הרב שניאור קעניג, הרב מנחם סגל, הרב שניאור אראבוב.
מספר שלוחים	12
מספר בתי חב"ד	6
ראו גם
אישים באופקים
מוסדות וארגונים באופקים

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר

העיר אופקים נוסדה בשנת תשט"ו כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת תשנ"ה היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית לבאר שבע, בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת תשפ"ד מונה העיר קרוב ל40,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 16,000 דונם.

בשנת תשמ"ד לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב ישראל הרשקוביץ שהחל לפעול בעיר. ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

השליח הרב ישראל הרשקוביץ הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת הבית חב"ד. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב כמובן. בחודש אדר תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב מאיר מארק, שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר תשנ"ג ופתח את בית חב"ד מכבים-רעות.

בשנת תש"נ עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"^[1].

במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת תשפ"ב מונה הקהילה כ50 משפחות.

אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.

לקראת י"ט כסלו תשס"ו הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד תורת החסידות ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.

לקראת י"א ניסן תשע"ה הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"^[2]. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת תשפ"ב.

החל משנת תשע"ז החלה התפתחות גדולה בקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם כ-60 משפחות.

מוסדות וארגוני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל

הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת תשס"א, שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות^[3].

בחשוון תשס"ח החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770'{ המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.

בשנת תשע"א פתח הרב מנחם סגל מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.

בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב מנחם סגל לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.

בשנת תש"פ עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי.{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות}}

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה

המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר

לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת תשפ"ב ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.

בשנת תשנ"ט לאחר שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד לבנות. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות. לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים בית ספר לבנים בשם "אור מנחם" וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"^[4]. בשנת תשע"ז עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח. בשנת תשפ"ב עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו^[5] לומדים כ250 ילדים.

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראשי הקהילה

הרב ישראל הרשקוביץ - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד.
הרב שניאור קעניג - מנהל בית חב"ד המרכזי.
הרב מנחם סגל - מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף ומנהל הספרייה החסידית.

עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות.

בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1

מנהל בית חב"ד: הרב שניאור קעניג
משפיע: הרב צביקה סגל
מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ

בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6

מנהל הכולל: הרב צביקה סגל
מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום

בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2

מנהל בית חב"ד הרי"ף: הרב מנחם סגל
מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו

בתי חב"ד נוספים

בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
בית חב"ד שכונת שפירא: הרב שימי הרשקוביץ
בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
בית חב"ד אזור התעשייה: הרב מנחם סגל

בשליחות באופקים פועלים בין השאר:

בית חב"ד המרכזי 770
בתי חב"ד בשכונות
בית כנסת חב"ד
תלמוד תורה "אור מנחם"
בית ספר "מעיינות חיה"
חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
גני חב"ד
פעוטון חב"ד
מרכז החסד בית התבשיל
כולל חסידות
הספרייה החסידית
ארגון צבאות ה' לבנים
ארגון צבאות ה' לבנות
דיי קמפ -"גן ישראל"
ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
הנבחרת

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יישובים בארץ ישראל

(לפי סדר האל"ף בי"ת)

הערות שוליים

↑ אודות באתר חב"ד אופקים.
↑ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך! .
↑ בית התבשיל באתר חב"ד אופקים.
↑ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים באתר חב"ד אופקים.
↑ תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה

[1] אודות באתר חב"ד אופקים.

[2] לחסידות חב"ד באופקים יש דרך! .

[3] בית התבשיל באתר חב"ד אופקים.

[4] בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים באתר חב"ד אופקים.

[5] תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}} [[קובץ:הרב הרשקביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב ישראל הרשקוביץ]]
+{{קהילת חב"ד|
-העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תשע"ד]] מונה היישוב 25,295 תושבים.
+|שם=אופקים
+|תמונה=[[קובץ:770 הדמיה באופקים.jpg|250px]]
+|כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
+|עיר=
+|מדינה=[[ארץ ישראל]]
+|שכונה חב"דית=קריית מנחם
+|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
+|מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית
+|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב.
+|מספר שלוחים= 12
+|מספר בתי חב"ד= 6
+|מספר מןשפחות בקהילה=55
+ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה.
+|ראו גם='''ראו גם'''
+|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]]
+|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים באופקים|מוסדות וארגונים באופקים]]
+}}
+[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|שמאל|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
+[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]]
+העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תשפ"ג|תשפ"ד]] מונה העיר קרוב ל40,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 16,000 דונם.
-תחלת הקמת מוסדות חב"ד באופקים הייתה בהיקף מצומצם, וכיום הפכו המוסדות לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים (נכון לשנת [[תש"ע]]) כשלוש-מאות תלמידים, ובהם ילדי מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרת הבית חב"ד.
+בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שהחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
-במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד לכדי קהילה חב"דית למופת. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
+==קהילת חב"ד==
+השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].
-מנהל הפעילות הוא, הרב '''מנחם סגל''', וסמנכ"ל המוסדות מנהל רשת גני חב"ד באופקים הוא הרב '''אבנר אמיתי'''.
+בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}.
-==ימי בראשית==
-בתחילת קיץ [[תשט"ו]] הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מ[[איראן]] ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-‏90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו ל[[עיירה]] עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ"ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל.
-כאשר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שליח הרבי לאופקים, הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, החל למסור שיעורי תורה. רבים מהם למדו במוסדות חב"ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב"ד. באותם ימים [[הרבי]] עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו.
+במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחב"ד משפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות.
-כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב"ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם.
+אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים  יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.
-שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון (ידידו שסייע לו רבות מאז פתיחת הבית חב"ד ועד היום) שואל בשלומו. "מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!"
-הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו "קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים".
+לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
-חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב"ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.
+לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ה]] הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/668291/ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!] {{אינפו}}.}}. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת [[תשפ"ב]].
-==הרבי רוצה הנהלה לבית חב"ד==
+החל משנת [[תשע"ז]] החלה התפתחות גדולה בקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם כ-60 משפחות.
-הגנים פרחו וכך גם הפעילות התפתחה. במשך תקופה שלחו לרבי מלך המשיח דו"חות על הפעילות, אך לא זכו לקבל תשובות.
+== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==
+[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]]
+הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}.
-באחד הימים קיבל לפתע מכתב מהרבי עבור הנהלת [[בית חב"ד]] באופקים. או אז הבין כי הרבי מבקש להקים הנהלה. מיד לאחר שהקים את גוף ההנהלה, החל לקבל תשובות רצופות. לאחר כשנתיים של פעילות קשה, הכניס פתק לרבי בו כתב כי הוא מקוה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקוה', מתח חץ וכתב 'כמובן'".
+ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770'{ המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.
-ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי ב[[חודש אדר]] [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].
+בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.
-==בית ספר חב"ד==
+בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.
-רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב"ד. אצל רבים מהם זו הייתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב"ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב"דיות.
+בשנת [[תש"פ]] עקב מגפת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי.{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות}}
-כמו מתבקש מאליו הייתה הדרישה לפתוח בית ספר חב"ד, אך לשם כך נדרש תקציב גדול, והנהלת בית חב"ד חששה להחליט על פתיחת בית ספר בהיעדר תקציבים.
+===מוסדות חינוך===
+[[קובץ:תת  אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]
+לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות הפעילה כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ורעייתו שעקב כך אף נאלצו באותה התקופה לצאת מדי ערב ללון מחוץ לאופקים. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.
-בתחילת חורף תשנ"ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור הייתה רבת משמעות בתולדות בית חב"ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ.
+בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות.
+לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי -  "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח.  בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים.
-הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות '[[אגרות קודש]]', וקיבל תשובה:
+== בתי חב"ד בעיר ==
+{{טורים|
+;ראשי הקהילה
+*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
+*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד.
+*הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור  קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.
+*הרב [[מנחם סגל]] - מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף ומנהל הספרייה החסידית.
-בשמחה נודעתי... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות "בית שרה". ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן. ומשם יקבלו גם כן תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובוודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות.
+*עו"ד ישראל שולמן - פטרון המוסדות.
-גם אם מהטעמים שביאר לי הרב בן ציון אין כבודו עומד באופן רשמי בראש בית הספר הנ"ל לעת עתה, אבל הוא רק הוא, בתור שלוח ממו"ח אדמו"ר שליט"א במחנו, האחראי בעד הנהגת מוסד זה וכפי רצון מייסד ה"מרכז לענייני חינוך" הוא מו"ח אדמו"ר שליט"א. ובטח ישתדלו בהגדלת מספר התלמידות וכו'... (חלק כא עמוד ס).
-לאחר תשובה כה ברורה, החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה"ד ר' ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב"ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.
+;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
+*מנהל בית חב"ד: הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור  קעניג]]
+*משפיע: הרב [[צביקה סגל]]
+*מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ
-שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב"ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.
+בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
+*מנהל הכולל: הרב [[צביקה סגל]]
+*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
-בנתיים נפתחה באופקים חטיבת ביניים ובית ספר לבנים. בנוסף לזה מפעיל הבית חב"ד בית תבשיל לנזקקים.
-== מוסדות חב"ד בעיר ==
+;בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
-ברשת גני חב"ד בעיר ישנם 5 גנים ובהם לומדים כמאה וחמישים ילדים. בית ספר לבנים - 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', ו'בית ספר לבנות חב"ד', חטיבת ביניים 'מעיינות חיה'.
+*מנהל בית חב"ד הרי"ף: הרב [[מנחם סגל]]
+*מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
-בית חב"ד מפעיל את 'מרכז החסד - בית התבשיל' אשר הוקם בשנת תשס"א. בית התבשיל פועל לאורך השנה כולה, וכן בערבי חגים למשפחות נזקקות, ותיקים ועולים חדשים, קשישים וגלמודים הזקוקים לתמיכה במזון. הפעילות מסתכמת בחלוקת כ400 ארוחות חמות מידי יום. וכן חלוקת סלי מזון לפני חגי תשרי וחג הפסח ל700 משפחות. מאות שמיכות לקראת החורף, וכן חלוקת ביגוד לקשישים ומשפחות נזקקות ועוד.. בס"ה במשך השנה בית התבשיל מחלק כ70,000 ארוחות צהריים.
+בתי חב"ד נוספים
+*בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
+*בית חב"ד שכונת שפירא: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
+*בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
+*בית חב"ד אזור התעשייה: הרב [[מנחם סגל]]
-לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] בית חב"ד הפיץ ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא' הק'. על המכתב חתומים גם הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים. והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
-ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770' נבנה, על שטח של 400 מ"ר ומשתרע לגובה של 4 קומות. עלות הפרוייקט מוערכת במליון דולר. הבניין יכיל: בית כנסת ו"חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, [[מקווה]] לגברים, חדרי לימוד, משרדים ועוד.
-לקראת שנת הלימודים תשע"ז הוקם סניף ישיבת חבד "חנוך לנער" בעיר, תחת ניהולו של הרב ישראל ראובן בורנשטיין. הישיבה מונה כ40 בחורים.
+בשליחות באופקים פועלים בין השאר:
+*בית חב"ד המרכזי 770
-ידידי בית חב"ד הם, פטרון מוסדות החינוך והחסד עו"ד הרב ישראל שולמן ויו"ר חוג הידידים - ניו-יורק הרב נחום מרקוביץ'.
+*בתי חב"ד בשכונות
+*בית כנסת חב"ד
-==קהילה חב"דית ==
+*תלמוד תורה "אור מנחם"
+*בית ספר "מעיינות חיה"
-במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב"דית למופת. נכון לשנת תש"פ הקהילה מונה כ40 משפחות כן ירבו.
+*חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
+*גני חב"ד
-ביום י"א [[ניסן]] תשס"ג, מונה הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
+*פעוטון חב"ד
+*מרכז החסד בית התבשיל
-==האנשים שמאחורי המוסדות==
+*כולל חסידות
+*הספרייה החסידית
-*הרב ישראל הרשקוביץ - שליח הרבי יו"ר המוסדות ורב הקהילה.
+*ארגון צבאות ה' לבנים
-*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד (חמישה גנים ומעון יום).
+*ארגון צבאות ה' לבנות
-*הרב מנחם סגל - מנהל הפעילות.
+*דיי קמפ -"גן ישראל"
-*הרב רינה אלהרר - מנהל תלמוד תורה.
+*ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
-*הגב' רינה אלהרר - מנהלת בית הספר.
+*הנבחרת}}
-*הרב שניאור קניג - מנהל "בית התבשיל".
-*הרב משה עבאדה - פעיל מרכזי בתחום שיעורי תורה.
-*הרב זאב גכטמן - פעיל מרכזי בקרב העולים ממדינות חבר העמים.
-*הגב' פנינה גכטמן - מזכירה בבית חב"ד ופעילה בשיעורי תורה.
-*עורך דין ר' ישראל שולמן פטרון המוסדות, ור' נחום מרקוביץ - יו"ר חוג ידידי המוסדות. מייסד חוג הידידים מר ברוך חי - ניו-יורק.
 == קישורים חיצוניים ==
-*[http://www.ofakim.net/ לאתר חב"ד אופקים]
+*[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים]
+*[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים]
-[[קטגוריה:אופקים]]
+{{ערים בישראל}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אופקים]][[קטגוריה:ערים בישראל]]

אופקים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:00, 11 באוגוסט 2024

תוכן עניינים

קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסדות וארגוני חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

תפריט ניווט