כ' בסיוון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
*ב'תמ"ט – תמו שלשים ימי השליו (בשר) ומתו המתאוים בקברות התאוה (לשיטת ה'סדר עולם'). | *ב'תמ"ט – תמו שלשים ימי השליו (בשר) ומתו המתאוים בקברות התאוה (לשיטת ה'סדר עולם'). | ||
*ד'תתקל"א – בקהילת בלויש מסרו 31 יהודים נפשם על קידוש ה'בעלילת דם. יום זה נקבע לתענית. | *ד'תתקל"א – בקהילת בלויש מסרו 31 יהודים נפשם על קידוש ה' בעלילת דם. יום זה נקבע לתענית{{הערה|1=ב[[התוועדות]] [[שבת קודש]] פרשת [[בהעלותך]] [[י"ט בסיוון]] [[תנש"א]] דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[פולין]]: | ||
'''"איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן ש[[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית [[כ' בסיוון|בעשרים בסיון]], אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי [[תענית]] (על דרך מעלת [[פורים]] שלגבי [[יום הכיפורים|יום (שהוא) כפורים]]). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה ד[[תשובה]] שבעבודת ה[[צדיק]]ים (לאתבא צדיקייא בתיובתא)"'''.}}. | |||
*ת"ח – רבי יחיאל מיכל מנמירוב, מחבר הספר 'שברי לוחות', נרצח על קידוש ה' במהלך פרעות ביהודי נעמרוב. | *ת"ח – רבי יחיאל מיכל מנמירוב, מחבר הספר 'שברי לוחות', נרצח על קידוש ה' במהלך פרעות ביהודי נעמרוב. | ||
*[[ת"צ]] – רבי יוסף אירגס מליוורנו–איטליה, מחבר הספר 'שומר אמונים', נפטר. | *[[ת"צ]] – רבי יוסף אירגס מליוורנו–איטליה, מחבר הספר 'שומר אמונים', נפטר. | ||
*[[תקס"א]] – רבי צבי הירש ("המגיד מנדבורנא"), מחבר הספר 'צמח ה' לצבי', נפטר. | *[[תקס"א]] – רבי צבי הירש ("המגיד מנדבורנא"), מחבר הספר 'צמח ה' לצבי', נפטר. | ||
*[[תרצ"ז]] – רבי זאב טברסקי, ה[[אדמו"ר]] מ[[רחמסטריווקא]], נפטר. | *[[תרצ"ז]] – רבי זאב טברסקי, ה[[אדמו"ר]] מ[[רחמסטריווקא]], נפטר. | ||
*[[תש"ס]] – רבי שרגא פייביש | *[[תש"ס]] – רבי שרגא פייביש שנייבלג מלונדון, מחבר הספר 'שרגא המאיר', נפטר. | ||
*[[תשס"ו]] – רבי ישראל דן טאוב מ[[מודז'יץ]], נפטר. | *[[תשס"ו]] – רבי ישראל דן טאוב מ[[מודז'יץ]], נפטר. | ||
גרסה אחרונה מ־17:32, 14 במאי 2024
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
כ' בסיוון הוא היום העשרים בחודש סיוון.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב'תמ"ט – תמו שלשים ימי השליו (בשר) ומתו המתאוים בקברות התאוה (לשיטת ה'סדר עולם').
- ד'תתקל"א – בקהילת בלויש מסרו 31 יהודים נפשם על קידוש ה' בעלילת דם. יום זה נקבע לתענית[1].
- ת"ח – רבי יחיאל מיכל מנמירוב, מחבר הספר 'שברי לוחות', נרצח על קידוש ה' במהלך פרעות ביהודי נעמרוב.
- ת"צ – רבי יוסף אירגס מליוורנו–איטליה, מחבר הספר 'שומר אמונים', נפטר.
- תקס"א – רבי צבי הירש ("המגיד מנדבורנא"), מחבר הספר 'צמח ה' לצבי', נפטר.
- תרצ"ז – רבי זאב טברסקי, האדמו"ר מרחמסטריווקא, נפטר.
- תש"ס – רבי שרגא פייביש שנייבלג מלונדון, מחבר הספר 'שרגא המאיר', נפטר.
- תשס"ו – רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרס"ב – ישיבת תומכי תמימים נסגרה בהוראת השלטונות, בעקבות הלשנה של ה"משכילים"[2].
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרצ"ג – הרב יוסף יהודה מרטון, מנהל מקהלת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תש"ס – הרב יהודה קלמן מרלו, רבה של שכונת קראון הייטס.
הערות שוליים
- ↑ בהתוועדות שבת קודש פרשת בהעלותך י"ט בסיוון תנש"א דיבר הרבי בארוכה אודות הזמן שבו שהה אדמו"ר הריי"צ בפולין: "איתא במגן אברהם, ש"נוהגין להתענות עשרים בסיון בכל מלכות פולין". אף על פי כן, רבותינו נשיאינו לא נהגו כן, אפילו בזמן שמו"ח אדמו"ר היה בפולין (וכמה נהגו אז להתענות שם). ויש לומר שאין זה באופן שאצל רבותינו נשיאינו חסרה ח"ו המעלה דתענית בעשרים בסיון, אלא אדרבה: המעלה שבזה ישנה - שלא על ידי תענית (על דרך מעלת פורים שלגבי יום (שהוא) כפורים). ובפרט על פי הידוע המעלה הגדולה בעשרים בגימטרייא כתר. ויש לומר שזהו על דרך המעלה דתשובה שבעבודת הצדיקים (לאתבא צדיקייא בתיובתא)".
- ↑ כ' סיון • כשהדלת של הישיבה בליובאוויטש ננעלה בשל הלשנה
| הפתגם היומי - כ' בסיון - מלוח היום יום |
|---|
| מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: דער שכל און מדות געבוי פון א חסיד, איז לפי ערך זיין ערשטע יחידות בא זיין רבי'ן. די ערשטע יחידות איז לפי ערך מהות עצמו פון א חסיד, לפי אופן מהות עצמו אזא סדר עבודה גיט איהם דער רבי.
תרגום מאידיש: מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי. |