רבי שלמה לוריא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 המהרש"ל נולד בשנת עד"ר{{הערה|ע"פ [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ג, ויש אומרים (ללא מקור מבוסס) בשנת ע"ר.}} לאביו רבי יחיאל לוריא, שהיה רב העיר סלוצק.
-בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל  (ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.}}.
+בהיותו ילד נפטר אביו, והוא התגורר בבית סבו, רבי יצחק קלויבר, שהיה רב העיר פוזנא. אצל סבו זה למד המהרש"ל תורה, ובמשך שבע שנים למד אצל סבו יחד עם ה[[מהר"ל מפראג]], שהיה צעיר ממנו בשנתיים, על שני תלמידיו אלו אמר רבי יצחק שהוא יכול להמליץ את מאמר חז"ל "ומתלמידי יותר מכולם"{{הערה|[[מסכת תענית]] דף ז' עמ' א'. מסכת מכות דף י' עמ' א'.}}, המהר"ל והמהרש"ל היו חברים טובים מאד, עד שהמהר"ל לא רצה להפרד מהמהרש"ל (ומסבו, רבו של המהר"ל) כדי להתחתן, ונשאר עוד שלש שנים כדי ללמוד בישיבה{{הערה|ראה [[ספר הזכרונות]] פרק פ"ו (בתרגום ללה"ק - עמ' 98). ויש אומרים שבשנת רצ"ה, נשרף בית סבו, והוא עזב את העיר.}}.
-על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - '''שר יצחק'''{{הערה|ראה לדוגמא שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.}}, ו'''שלמה רבי יצחק'''{{הערה|ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.}}.
+על שם סבו זה חתם המהרש"ל כמה פעמים בחתימתו - '''שר יצחק'''{{הערה|ראו לדוגמה שו"ת מהרש"ל, סימנים לו, נג, נד, נז.}}, ו'''שלמה רבי יצחק'''{{הערה|ראה שו"ת מהרש"ל סימן פ"ז.}}.
 לאחר פטירתו של סבו, בשנת רח"צ, עברו המהרש"ל והמהר"ל ללמוד בעיר קראקא, שם למדו יחד עם ה[[רמ"א]], המהרש"ל נשאר שם שלש שנים{{הערה|ראה ספר הזכרונות פרק פ"ד-פ"ה. אמנם יש אומרים שכבר בשנת רצ"ט הוא היה דיין וראש ישיבה בבריסק. ונראה שלפי אדמו"ר הריי"צ לא גורסים את התקופה שהוא היה בבריסק, ואמנם אין לכך מקור מבוסס, לבד מזאת שהוא סידר שם גט בשנת רצ"ט.}}.
@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 ה[[חיד"א]] כותב בספרו "שם הגדולים", בערכו של המהרש"ל, מינה המהרש"ל אדם שיבוא לביתו מדי יום להוכיחו כדי שיחזור בתשובה.
-המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של ה[[רמ"א]]{{הערה|אחיו של ה[[רמ"א]] התחתן עם בתו של המהרש"ל.}}, הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. ה[[של"ה]] כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן [[אדמו"ר הזקן]] בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א{{הערה|לדוגמא: ראה ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק ד', סימן תקי"ג סעיף ט"ז, ובקונטרס אחרון סימן ה', שם פוסק אדה"ז כ"רש"ל וסיעתו" ולא כמו הרמ"א. וכך יש עוד מקומות רבים.}}.
+המהרש"ל היה בן תקופתו וקרוב משפחתו של ה[[רמ"א]]{{הערה|אחיו של ה[[רמ"א]] התחתן עם בתו של המהרש"ל.}}, הם קיימו ביניהם התכתבות מקיפה, שהגיעה לעיתים ללשונות חריפים, אך שררו כבוד והערכה בין השניים. מפורסמים במיוחד דיוניהם בנושאי חשיבות הפילוסופיה והדקדוק. למרות ששניהם היו מוערכים ביותר, ורוב הפוסקים בדורם היו מתלמידיו של המהרש"ל, יש נטייה ברורה לפסיקה בעקבות הרמ"א. ה[[של"ה]] כותב שראוי ליראי שמים להחמיר על עצמם כמהרש"ל נגד הרמ"א. ואכן [[אדמו"ר הזקן]] בשלחנו מציין הרבה למהרש"ל כנגד הרמ"א{{הערה|לדוגמא: ראו ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק ד', סימן תקי"ג סעיף ט"ז, ובקונטרס אחרון סימן ה', שם פוסק אדה"ז כ"רש"ל וסיעתו" ולא כמו הרמ"א. וכך יש עוד מקומות רבים.}}.
 המהרש"ל היה תקיף מאד, והוא נודע בכתיבתו התקיפה נגד בני דורו, ואפילו נגד ה[[ראשונים]].
@@ שורה 75: / שורה 75: @@
 [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטטים רבות את המהרש"ל ב[[שולחן ערוך]], [[צמח צדק]], ובשו"ת שלהם. אדמו"ר הזקן כותב בשו"ת שלו{{הערה|סימן י"ב.}}: {{ציטוטון|יש לסמוך על הפוסקים האחרונים שאנו נמשכים אחריהם בכל מקום ה"ה רמ"א ו'''רש"ל''' וט"ז וש"ך .. שכן דעת רש"ל וסיעתו (ומוכרח הוא ודאי..).}} ומציין את המהרש"ל כראש סיעת האחרונים הללו, שעליהם אנו סומכים בכל מקום.
+בהערה לשיחת [[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]] הזכיר הרבי את ייחוסו של המהרש"ל ל[[דוד המלך]], בקשר להוראתו לומר את הפסוק "אך צדיקים" בסיום כל תפילה{{הערה|ראו [[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ה עמ' 375 הערה 27.}}.
 בשיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשי"א]], הקדיש הרבי שיחה שלמה לבאר את החילוק בין בני [[בבל]] לבני [[ארץ ישראל]], והשיחה מתבססת ברובה ע"פ דברי המהרש"ל.
-המהרש"ל כותב בספרו ים של שלמה{{הערה|מסכת גיטין פרק ד' סימן כ"ו. הובא גם בשם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים אות ש' בסופה.}} את הסבר השם '[[שניאור]]': אחד שם אביו היה מאיר, ושם אבי אשתו היה אורי, וכאשר נולד להם בן היה וויכוח כיצד לקרוא אותו, וכדי לעשות שלום קראוהו '''[[שניאור]]''', שמשמעותו שני אורות - מאיר ואורי. על סמך ביאור זה מתבססים רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ספר התולדות הבעש"ט חלק א' עמ' 126 ובנסמן בהערה 34 שם.}} שאדמו"ר הזקן נקרא שניאור ע"ש שני האורות - אור הנגלה ואור החסידות.
+המהרש"ל כותב בספרו ים של שלמה{{הערה|מסכת גיטין פרק ד' סימן כ"ו. הובא גם בשם הגדולים לחיד"א, מערכת גדולים אות ש' בסופה.}} את הסבר השם '[[שניאור]]': אחד שם אביו היה מאיר, ושם אבי אשתו היה אורי, וכאשר נולד להם בן היה וויכוח כיצד לקרוא אותו, וכדי לעשות שלום קראוהו '''שניאור''', שמשמעותו שני אורות - מאיר ואורי. על סמך ביאור זה מתבססים רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ספר התולדות הבעש"ט חלק א' עמ' 126 ובנסמן בהערה 34 שם.}} שאדמו"ר הזקן נקרא שניאור ע"ש שני האורות - אור הנגלה ואור החסידות.
 אדמו"ר הריי"צ כותב{{הערה|ספר הזכרונות שם.}} שהמהרש"ל היה מקובל גדול.
@@ שורה 146: / שורה 148: @@
 [[קטגוריה:אחרונים|ל]]
 [[קטגוריה:פוסקים]]
+[[קטגוריה:מקובלים]]