שמעון סופר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה)
 
 
(5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:שמעון סופר.jpg|ממוזער|רבי שמעון סופר]]
[[קובץ:שמעון סופר.jpg|ממוזער|רבי שמעון סופר]]
'''רבי שמעון סופר''' ([[י"ג בטבת]] [[תקפ"א]] - [[י"ז באדר ב']] [[תרמ"ג]]) היה בנו של [[החתם סופר]], ומגדולי רבני [[הונגריה]] ו[[פולין]].
'''רבי שמעון סופר''' ([[י"ג בטבת]] [[תקפ"א]] - [[י"ז באדר ב']] [[תרמ"ג]]) היה בנו של [[החתם סופר]], מגדולי רבני [[הונגריה]] ו[[פולין]] ונשיא תנועת [[מחזיקי הדת]].
==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בפרשבורג לאביו החתם סופר ששימש גם כרבו, בשנת [[תקצ"ח]] נישא עם מרים ביתו של גביר בשם דוב בער שטרנברג. בשנת [[תר"ב]] מונה ל[[רב]] במטרסדורף, במטרסדורף הוא הקים [[ישיבה]] בה כיהן כראש הישיבה. בשנת [[תרכ"א]] מונה לרב ב[[קרקוב]] שהייתה הקהילה המרכזית ב[[פולין]]. נודע בשל מלחמתו ב[[משכילים]] שבגללה הוא סבל רבות. נפטר בי"ז אדר ב' תרמ"ג.
נולד בפרשבורג לאביו החתם סופר ששימש גם כרבו, בשנת [[תקצ"ח]] נישא עם מרים ביתו של גביר בשם דוב בער שטרנברג. בשנת [[תר"ב]] מונה ל[[רב]] במטרסדורף, במטרסדורף הוא הקים [[ישיבה]] בה כיהן כראש הישיבה. בשנת [[תרכ"א]] מונה לרב ב[[קרקוב]] שהייתה הקהילה המרכזית ב[[פולין]]. נודע בשל מלחמתו ב[[משכילים]] שבגללה סבל רבות. שימש כנשיאה הראשון של התנועה "מחזיקי הדת". נפטר בי"ז אדר ב' תרמ"ג.


נודע בשל ספרו ה"מכתב סופר", המכיל מאגר של שו"ת בנושאים [[הלכה|הלכתיים]].  
נודע בשל ספרו ה"מכתב סופר", המכיל מאגר של שו"ת בנושאים [[הלכה|הלכתיים]].  
==קשריו עם חב"ד==
אחת מנכדותיו התחתנה עם בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]], ב[[חתונה]] גדולה שנערכה ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|'''הוספות לתורת שמואל''', עמ' רל"ו.}}, על פי המסופר רבי שמעון סופר התעכב מלהגיע לחתונה, ואדמו"ר המהר"ש בשל כך נמנע מלצאת לחתונה, [[הרשד"ם]] ניסה לשכנע את אדמו"ר המהר"ש לצאת באומרו שאין זה מן הראוי שאדמו"ר המהר"ש שהוא בנו של צדיק עליון - [[אדמו"ר הצמח צדק]], יחכה לרבי שמעון שהוא בנו של צדיק תחתון - [[החתם סופר]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 149 - 150.
}}.
[[הרבי]] בהזדמנות הזכיר את "המכתב סופר" באחת משיחותיו, ותמה על דבריו באומרו ש"לא זכיתי להבין את סברתו"{{הערה|'''ליקוטי שיחות''', כרך י"ט, עמ' 350.}}.
==משפחתו==
==משפחתו==
*חתנו, רבי [[עקיבא קורניצר]] - כיהן כדיין בקרקוב, מחותנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
*חתנו, רבי [[עקיבא קורניצר]] - כיהן כדיין בקרקוב, מחותנו של [[אדמו"ר המהר"ש]].
שורה 12: שורה 17:
*בנו, שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר.
*בנו, שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר.
*בנו, אשר מברדיטשוב.
*בנו, אשר מברדיטשוב.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ג]]

גרסה אחרונה מ־12:30, 24 באוגוסט 2023

רבי שמעון סופר

רבי שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א - י"ז באדר ב' תרמ"ג) היה בנו של החתם סופר, מגדולי רבני הונגריה ופולין ונשיא תנועת מחזיקי הדת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בפרשבורג לאביו החתם סופר ששימש גם כרבו, בשנת תקצ"ח נישא עם מרים ביתו של גביר בשם דוב בער שטרנברג. בשנת תר"ב מונה לרב במטרסדורף, במטרסדורף הוא הקים ישיבה בה כיהן כראש הישיבה. בשנת תרכ"א מונה לרב בקרקוב שהייתה הקהילה המרכזית בפולין. נודע בשל מלחמתו במשכילים שבגללה סבל רבות. שימש כנשיאה הראשון של התנועה "מחזיקי הדת". נפטר בי"ז אדר ב' תרמ"ג.

נודע בשל ספרו ה"מכתב סופר", המכיל מאגר של שו"ת בנושאים הלכתיים.

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחת מנכדותיו התחתנה עם בנו של אדמו"ר המהר"ש - מנחם מענדל, בחתונה גדולה שנערכה בי"ד סיוון תרמ"ב בליובאוויטש[1], על פי המסופר רבי שמעון סופר התעכב מלהגיע לחתונה, ואדמו"ר המהר"ש בשל כך נמנע מלצאת לחתונה, הרשד"ם ניסה לשכנע את אדמו"ר המהר"ש לצאת באומרו שאין זה מן הראוי שאדמו"ר המהר"ש שהוא בנו של צדיק עליון - אדמו"ר הצמח צדק, יחכה לרבי שמעון שהוא בנו של צדיק תחתון - החתם סופר[2].

הרבי בהזדמנות הזכיר את "המכתב סופר" באחת משיחותיו, ותמה על דבריו באומרו ש"לא זכיתי להבין את סברתו"[3].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • חתנו, רבי עקיבא קורניצר - כיהן כדיין בקרקוב, מחותנו של אדמו"ר המהר"ש.
  • בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר.
  • בנו, יואל סופר-שרייבר.
  • בנו, שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר.
  • בנו, אשר מברדיטשוב.

הערות שוליים

  1. הוספות לתורת שמואל, עמ' רל"ו.
  2. רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 149 - 150.
  3. ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 350.